אוֹצָרוֹת
1969 20 בינואר

מכתב אהבה מרותי לבעלה שבארה״ב

רותי אלמוגי נווה שאנן, חיפה פורסם על ידי נוי לאופר ישראלי

כתב היד

2 דפי המכתב

סיפור רקע

במכתב ששלח מלאכי לרותי אישתו הוא כותב שהיא יקרה לו ושהוא מתגעגע אליה מאוד. במכתב התשובה שלה, המובא כאן, אומרת רותי שאולי כל הנסיעה הייתה רק בשביל שמלאכי יכתוב לה כך. רותי כותבת שתיאוריו של מלאכי את החיים בארה"ב מעניינים מאוד, אף שנראה היה לה שהפער בין החברה הישראלית לחברה האמריקאית אינו גדול. נקודת שוני מרכזית לדעתה היא היחס לכללי הנימוס. רותי מעדכנת בשלום המשפחה בארץ ומרגיעה את מלאכי שאין צורך במתנות רבות. היא מבקשת שיספר יותר על השינויים בעבודתו בחו"ל, ושולחת דרישת שלום חמה ואוהבת. מלאכי אלמוגי נשלח לשלושה חודשים לפילדלפיה לצורך הקמת מפעל 'קולסו' בפארק המדע בחיפה. הוא הרבה לכתוב מכתבים למשפחתו; להוריו, לרותי אשתו ולבנותיו סיגל וורד. מלאכי והתחנך בקריית חיים, שירת בחטיבת הנח"ל, ובהמשך שירת במילואים בחטיבה 9 גדוד 91. בחייו האזרחיים עבד מלאכי בחברת 'כור תעשיות', בעיקר בהקמת

במכתב ששלח מלאכי לרותי אישתו הוא כותב שהיא יקרה לו ושהוא מתגעגע אליה מאוד. במכתב התשובה שלה, המובא כאן, אומרת רותי שאולי כל הנסיעה הייתה רק בשביל שמלאכי יכתוב לה כך. רותי כותבת שתיאוריו של מלאכי את החיים בארה"ב מעניינים מאוד, אף שנראה היה לה שהפער בין החברה הישראלית לחברה האמריקאית אינו גדול. נקודת שוני מרכזית לדעתה היא היחס לכללי הנימוס. רותי מעדכנת בשלום המשפחה בארץ ומרגיעה את מלאכי שאין צורך במתנות רבות. היא מבקשת שיספר יותר על השינויים בעבודתו בחו"ל, ושולחת דרישת שלום חמה ואוהבת. מלאכי אלמוגי נשלח לשלושה חודשים לפילדלפיה לצורך הקמת מפעל 'קולסו' בפארק המדע בחיפה. הוא הרבה לכתוב מכתבים למשפחתו; להוריו, לרותי אשתו ולבנותיו סיגל וורד. מלאכי והתחנך בקריית חיים, שירת בחטיבת הנח"ל, ובהמשך שירת במילואים בחטיבה 9 גדוד 91. בחייו האזרחיים עבד מלאכי בחברת 'כור תעשיות', בעיקר בהקמת מפעלי תעשייה, ושימש מנכ"ל של כמה מפעלים.

כתב היד

עמוד 1/2

[עמוד 1]
20.1.69
למלאכי היקר שלום.
אתמול היה יום מאושר, קיבלתי 3 מכתבים בבת-אחת. כנראה
שהדאר [הדואר] לא מתחשב בי ולא מחלק את המכתבים כל יום כפי שאתה
שולח אותם. במיוחד התרגשתי כמובן מהמכתב האישי, עוד מעט אחשוב
שהנסיעה הייתה באמת כדאית ואם רק בשביל לקבל מכתב כזה.
בקשר ליתר המכתבים, הדבר נראה לי מוזר וכנראה באמת לא ברור,
מכיוון שאנחנו פה חושבים שאנו מכירים את החברה האמריקאית
ומידי שנה יותר דומים לחברה זו. ולמעשה לא חידשתה [חידשת] לנו הרבה
וגם אתה לפני שנסעת ידעת כל זאת. אבל כנראה שנמצאים בארה"ב
ורואים כל זאת בדרך בלתי אמצעית מתרשמים הרבה יותר מאשר
מכל הסיפורים והספרים שקוראים. התאורים שלך על החברה האמריקאית
דומים מאוד לסיפורי דינה על החברה בירושלים בין הסטודנטים וכל
האורחים מחו"ל. אולי זה לא בולט כמו באמריקה ואולי אנחנו שנינו קצת
רחוקים מהחברה הזו. בסה"כ החברה בארץ נתונה לתמורות מהירות
מאוד ואנחנו לא-כל-כך מדביקים את הקצב.
מה שנראה לי שונה מאוד מאשר בארץ אלה הנמוסים. בשטח זה אנחנו
עדיין דומים יותר לאירופאים. אני אישית בהחלט מוכנה לשבת עם
הרגלים על השולחן, כידוע לך. אני לא יודעת רק איך הייתי נראית
עם רגליים על השולחן בסכנין. או בכל כפר ערבי אחר.
פה שוב, כרגיל, גשם שוטף בקושי הצלחתי להגיע עד לצרכן
לקנות לחם. אמא נסעה היום לכרמל והיא אומרת שכמעט לא היתה
צריכה אוטובוס. מספיק היה לפתוח את המטריה ולעוף. היא פשוט חשבה
שזה לא יראה יפה אם יראו סבתא עפה בשמיים עם מטריה.
ואם כבר מדברים על סבתא – אז היא כתבה היום למשפחת רומן
ולא יכלה שלא לכתוב להם שאתה נמצא בפילדלפיה. נדמה לי שהיא גם
שלחה את הכתובת שלך, אך היא כתבה שאתה עסוק מאוד. החתונה
שם תהיה רק ב 15 בפברואר אולי תצליח לקפוץ לשם לפני כן
ואז תוכל אם תרצה להתחמק מהחתונה. כמובן רק אם אין לך חשק
להיות שם. בקשר למשפחת לוי בבולטימור, ההורים לא נפגעו שלא
בקרת אותם הם רק התפלאו קצת. לדעתם תוכל למצוא שם
משפחה חמה שתקבל אותך יפה. הסברתי להם שאני חושבת
שאתה לא עושה זאת מחוסר זמן ורצון להספיק לראות מה שיותר
בזמן שאתה מטייל.
[עמוד 2]
1. בקשר למתנות כשתחזור, אני לא תארתי לי שהגרבים כל-כך
יקרות. בסה"כ הגרבים הפשוטות טובות מאוד ובהחלט מספיקות גם לי,
וגם כמתנות. בכלל, אם יהיו לך בעיות בקשר למתנות תדאג
רק להביא להורים שלך ולריביק ואת כל היתר נוכל לקנות פה
בארץ בלי שום בעיות (אפילו יותר מ20 ק"ג). לבנות חשוב מאוד
שתביא מטריות לסיגל ורד ונעמה וזה מספיק.
2. מהררי עדין לא שמעתי שום דבר וכמובן גם לא קבלתי כסף, לא
שמצבי קשה פשוט רציתי שתדע זאת יתכן שבימים הקרובים אקבל.
תכתוב קצת על העבודה, איך הענינים מתקדמים ובכלל מה
אתה עושה עכשיו, האם אתה עובד יחד עם הבחורים לשם
הכרת המפעל או שאתה מכין ציוד חדש לארץ? מאז שנוי [שינוי]
התכניות לא ברור לי בכלל איך השנוי [השינוי] מתבצע. אני מתארת
לי שלהכניס מפעל בגודל שכתבת לוקח די הרבה זמן. ומה תעשה בנתיים?
ד"ש חם ממשפחת זהר ועדין ובנתים שלום ונשיקות שלך תמיד רותי.

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: רותי אלמוגי
מיקום: נווה שאנן, חיפה
תאריך: 20.01.1969

מקבל/ת המכתב

שם: מלאכי אלמוגי
מיקום: פילדלפיה

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/2

[עמוד 1]
20.1.69
למלאכי היקר שלום.
אתמול היה יום מאושר, קיבלתי 3 מכתבים בבת-אחת. כנראה
שהדאר [הדואר] לא מתחשב בי ולא מחלק את המכתבים כל יום כפי שאתה
שולח אותם. במיוחד התרגשתי כמובן מהמכתב האישי, עוד מעט אחשוב
שהנסיעה הייתה באמת כדאית ואם רק בשביל לקבל מכתב כזה.
בקשר ליתר המכתבים, הדבר נראה לי מוזר וכנראה באמת לא ברור,
מכיוון שאנחנו פה חושבים שאנו מכירים את החברה האמריקאית
ומידי שנה יותר דומים לחברה זו. ולמעשה לא חידשתה [חידשת] לנו הרבה
וגם אתה לפני שנסעת ידעת כל זאת. אבל כנראה שנמצאים בארה"ב
ורואים כל זאת בדרך בלתי אמצעית מתרשמים הרבה יותר מאשר
מכל הסיפורים והספרים שקוראים. התאורים שלך על החברה האמריקאית
דומים מאוד לסיפורי דינה על החברה בירושלים בין הסטודנטים וכל
האורחים מחו"ל. אולי זה לא בולט כמו באמריקה ואולי אנחנו שנינו קצת
רחוקים מהחברה הזו. בסה"כ החברה בארץ נתונה לתמורות מהירות
מאוד ואנחנו לא-כל-כך מדביקים את הקצב.
מה שנראה לי שונה מאוד מאשר בארץ אלה הנמוסים. בשטח זה אנחנו
עדיין דומים יותר לאירופאים. אני אישית בהחלט מוכנה לשבת עם
הרגלים על השולחן, כידוע לך. אני לא יודעת רק איך הייתי נראית
עם רגליים על השולחן בסכנין. או בכל כפר ערבי אחר.
פה שוב, כרגיל, גשם שוטף בקושי הצלחתי להגיע עד לצרכן
לקנות לחם. אמא נסעה היום לכרמל והיא אומרת שכמעט לא היתה
צריכה אוטובוס. מספיק היה לפתוח את המטריה ולעוף. היא פשוט חשבה
שזה לא יראה יפה אם יראו סבתא עפה בשמיים עם מטריה.
ואם כבר מדברים על סבתא – אז היא כתבה היום למשפחת רומן
ולא יכלה שלא לכתוב להם שאתה נמצא בפילדלפיה. נדמה לי שהיא גם
שלחה את הכתובת שלך, אך היא כתבה שאתה עסוק מאוד. החתונה
שם תהיה רק ב 15 בפברואר אולי תצליח לקפוץ לשם לפני כן
ואז תוכל אם תרצה להתחמק מהחתונה. כמובן רק אם אין לך חשק
להיות שם. בקשר למשפחת לוי בבולטימור, ההורים לא נפגעו שלא
בקרת אותם הם רק התפלאו קצת. לדעתם תוכל למצוא שם
משפחה חמה שתקבל אותך יפה. הסברתי להם שאני חושבת
שאתה לא עושה זאת מחוסר זמן ורצון להספיק לראות מה שיותר
בזמן שאתה מטייל.
[עמוד 2]
1. בקשר למתנות כשתחזור, אני לא תארתי לי שהגרבים כל-כך
יקרות. בסה"כ הגרבים הפשוטות טובות מאוד ובהחלט מספיקות גם לי,
וגם כמתנות. בכלל, אם יהיו לך בעיות בקשר למתנות תדאג
רק להביא להורים שלך ולריביק ואת כל היתר נוכל לקנות פה
בארץ בלי שום בעיות (אפילו יותר מ20 ק"ג). לבנות חשוב מאוד
שתביא מטריות לסיגל ורד ונעמה וזה מספיק.
2. מהררי עדין לא שמעתי שום דבר וכמובן גם לא קבלתי כסף, לא
שמצבי קשה פשוט רציתי שתדע זאת יתכן שבימים הקרובים אקבל.
תכתוב קצת על העבודה, איך הענינים מתקדמים ובכלל מה
אתה עושה עכשיו, האם אתה עובד יחד עם הבחורים לשם
הכרת המפעל או שאתה מכין ציוד חדש לארץ? מאז שנוי [שינוי]
התכניות לא ברור לי בכלל איך השנוי [השינוי] מתבצע. אני מתארת
לי שלהכניס מפעל בגודל שכתבת לוקח די הרבה זמן. ומה תעשה בנתיים?
ד"ש חם ממשפחת זהר ועדין ובנתים שלום ונשיקות שלך תמיד רותי.

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: רותי אלמוגי
מיקום: נווה שאנן, חיפה
תאריך: 1969-02-09

מקבל/ת המכתב

שם: מלאכי אלמוגי
מיקום: פילדלפיה

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות