יישוב והקמת המדינה 
חינוך ולימודים 
מסעות וטיולים 
אירועים בהיסטוריה 
מלחמות ישראל 
משפחה ויחסים 
חגים ומועדים 
תרבות 
מפורסמים 
ארצות ערב והאסלאם מכתב בסגנון למדני על נס פך השמן מהרב וינגוט לבנו
סיפור רקע
חג החנוכה כבר עבר אבל הרב אפרים שרגא וינגוט כותב לבנו דברי תורה בנושא נס פך השמן. המכתב כתוב בסגנון למדני ורובו ציטוטים מן הגמרא ומפרשיה על השמן שדלק יותר מיום אחד. חוץ מזה יש בו דאגה של אב לבנו בנוגע למעיל חורף. הרב וינגוט אומר שהוא מוכן לשלם עבורו כמה שצריך.
הרב אפרים שרגא וינגוט נולד בשנת 1888 בעיר ריסעשיץ שבפולין. מימי נערותו בערה בו אהבת ארץ ישראל, והוא הנחיל אותה גם לזרעו אחריו. אפרים עלה לארץ בשנת 1906 ואת השבת הראשונה עשה בביתו של הרב קוק ביפו. משם הוא עלה לירושלים ואחר כך הצטרף לסבתא זלדה בצפת, ושם נשאר. בשנת 1919, בהיותו בן שלושים הוכתר אפרים לרב העיר צפת, ושם חי עד פטירתו בגיל 63.
הרב וינגוט ניהל קשר מכתבים רצוף עם עשרת בניו ובנותיו שבגרו ועזבו את הבית בצפת. נכדותיו עדנה הורוביץ אלדובי
הרב אפרים שרגא וינגוט נולד בשנת 1888 בעיר ריסעשיץ שבפולין. מימי נערותו בערה בו אהבת ארץ ישראל, והוא הנחיל אותה גם לזרעו אחריו. אפרים עלה לארץ בשנת 1906 ואת השבת הראשונה עשה בביתו של הרב קוק ביפו. משם הוא עלה לירושלים ואחר כך הצטרף לסבתא זלדה בצפת, ושם נשאר. בשנת 1919, בהיותו בן שלושים הוכתר אפרים לרב העיר צפת, ושם חי עד פטירתו בגיל 63.
הרב וינגוט ניהל קשר מכתבים רצוף עם עשרת בניו ובנותיו שבגרו ועזבו את הבית בצפת. נכדותיו עדנה הורוביץ אלדובי ופנינה שפירא עמלו על איסופם של המכתבים מבתי הילדים והקלדתם. לדבריהן: "סבנו היה איש משפחה דואג ואוהב. באהבה רבה ובחן, התעניין בפרטי פרטים במתרחש בחיי בניו ובנותיו, כשהוא שותף פעיל בהדרכה במתן עצות ובעזרה ככל שיכול היה. ערכי כיבוד הורים, אהבת המשפחה ואהבת הארץ היו לחם חוקו".
ארועי התקופה
כתב היד
[פרשת] מקץ
ב"ה צפת יום ו' טבת שנת תש"א
[עמוד 1]
רו"ש וכט"ס לאב"ח [רוב שלום וכל טוב סלה לאהובי בני חביבי] היקר מו"ה [מורנו הרב] אברהם דוד שיח' [שיחיה]
ולזוגתך כלתי דבורה תחי' [תחיה]
כן התענגתי בשמענו משלוה"ט [משלומכם הטוב] כן יעזור השי"ת [השם יתברך] תמיד לבשר ולהתבשר אך בדבר
המעיל החורף שאתה צריך אני שבע רצון באם שתקנה לך כפי ראות עיניך ואי"ה [ואם ירצה השם]
מוכן אני בעז"ה, לשלם כמה שמגיע ואני אהנה בהנאתך בדבר מה שכתבת
שמתפללין [שמתפללים] בישיבה גם בש"ק [שבת קודש] שחרית על שעון הקיץ בשעה שבע וחצי אין אני
מקפיד במה שאין אתה יכולת לילך שמה להתפלל איתם. כי לפ"ז [לפי זה] צריך לילך
אקודם זריחת השמש ויכולין [ויכולים] להמצא בביה"כ [בבית הכנסת] סמוך אצלך. כמו בביה"כ [בבית הכנסת] אונגרין
וישנם שם יראים ושלמים, והנה אף שימי חנוכה עבר אך שכתבת לי מדברי השאילתות
שכתב שלא הי' [היה] להדליק אפילו יום אחד ומתורץ בזה קשית [קושיית] הב"י [בית יוסף] כבר עלה זה על שלחן [שולחן]
הרבנים והמפורשים כבר דברו מזה אך במה שכתבת שבעל עמק שאלה מחק א"ז [את זה]
שנגד גמרא דידן נפל ברעיוני בעת קראי מכתבך שכנים הדברים ואין זה
סותר להגרמא דידן דהוה באמת בהגהת בחשק שלמה בש"ס וילנא מקשה כי
דברי השאילתות בעצמו סותר דמתחלה כתב שם והוי בי [ביה] שיעורא יומא חד וכ"ו
ואח"כ כתב בסוף ולא הי' [היה] בו להדליק אפי' יום אחד ולדעתי דבריו נכונים
דבאמת קשה דהא נכנסו היונים להכל [להיכל] וטמאו כל השמנים וכל הכלים כדאמרו
ובאו פריצים וחללו ושוב המנורה בעצמה נטמאה ושוב האיך הדליקו במנורה
טמאה וקש"י [וקשיא] גם במהרש"א שבת כ"א בשם הרא"מ וכתב המהרש"א שלא הי'
[עמוד 2]
כולם טמאי מתים והי' [והיו] עושים מנורה חדשה עיי'ש [עיין שם] וזה מבואר בגמ' ב"מ [בגמרא בבא מציעא] פרק
המפקיד דאם אחד הפקיד אצל חבירו שמנים ונותנן בכלים חדשים
אח"כ ינכה לו הבלוע כי כלים חדשים שלא בלעו עוד שום דבר
בולעים מהשמן ולא בכלים ישנים כי הם שבעים מלבלוע עכ"פ [על כל פנים] נשמע מזה
שכלי חדשה בולע וצריך לנכות את זה, א"כ [אם כן] שפיר ניחה דברי הס" [הספר]
השאילתות דבאמת מצאו פך שמן ולא הי' [היה] בו להדליק יום אחד ויום
אחד הי' בו להדליק כמו שכתב השאילתות בעצמו אמנם זה הי' בלוע
שהי' [שהיה] בפך ואם הי' [היו] יכולים ליתן את השמן הזה במנורה ישינה [ישנה] שהי' [שהיה] כבר
שבע מלבלוע הי' [היה] שפיר דולק השמן הזה כל היום אמנם זה א"א [אי אפשר] היה מש[ום]
דמנורה בעצמה טמאה והי' [והיו] צריכין לעשות מנורה חדשה כדברי מהרש"י
והרא"מ ושוב המנורה חדשה בלע מעט שמן מזה השמן ושוב לא הי' [היה] אף
להדליק יום אחד מזה השמן דהא ינוכה מה שנבלע במנורה ושפיר כ' [כתב]
ולא הי' בו שיעור להדליק אף יום אחד ולא יש סתירה כלל והכל ניחה
ומתורץ קשית [קושיית] ב"י [בית יוסף] ועיין ופשוט כן נלפע"ד [נראה לפי עניות דעתי] שלא יהי' [יהיה] סתירה ממקום למקום
והנה כתבתי את זה כדי להאיר עיניך בתורה ולראות להבין ולהתבונן כי
זה חיינו ואורך ימינו. אין פה היום סעודה לכבוד הצדיק משינאווע רק
הי" [היה] מלוה מלכה וגם אני לא הייתי ראשית אין חסידים ושנית כי קשה
לי לילך בלילה בחוץ החושך ואפלה יהכל"ר [יהי הכל לרצון]
נזכה לשנים טובים ומבשרים
כט"ס [כל טוב סלע] הנני שולח ולוטה פה מכתב עבור גיסי ברכת מז"ט [מזל טוב] בטח הי' [יהיה] נמסר
א"ז [את זה] לידם. באין מה להוסיף, הנני נשאר אביכם אוהבכם לנצח.
כל ב"ב שיח"י דו"ש [כל בני ביתי שיחיו דורשים שלומכם] באה"ר [באהבה רבה] ומברכים כט"ס [כל טוב סלה].
אפרים וינגוט [חתימה]
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
גלריה
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת
