יישוב והקמת המדינה 
חינוך ולימודים 
מסעות וטיולים 
אירועים בהיסטוריה 
מלחמות ישראל 
משפחה ויחסים 
חגים ומועדים 
תרבות 
מפורסמים 
ארצות ערב והאסלאם מכתב הניחומים של דב חביב לובמן לבנו זרובבל חביב, שאיבד את בנו במלחמת העצמאות
סיפור רקע
מכתב התנחומים של דב חביב לובמן, ממייסדי ראשון לציון, לבנו זרובבל ששיכל את בנו אמנון במלחמת העצמאות במהלך פעולת מיקוש במשלט 138 בין כאוכבה וחוליקאת, אור ליום ל' בסיוון תש"ח, 1948. המכתב נכתב במלאות שלושים יום לנפילה ונשלח לדרום אמריקה, שם שהה זרובבל בשליחות היישוב. המשפחה ניסתה למנוע ממנו את הידיעה כדי שיוכל להשלים את שליחותו, ודאגתם לבריאותו מרובה. מחמת ידיו הרועדות של דב המכתב נכתב בידי בן המשפחה מרדכי סגל, אשר מוסיף כמה מילות ניחומים אישיות בסוף המכתב.
המכתב באדיבות הארכיון ההיסטורי - מוזיאון ראשון לציון.
המכתב באדיבות הארכיון ההיסטורי - מוזיאון ראשון לציון.
ארועי התקופה
כתב היד
ראשון לציון יום ו' א' מנחם אב תש"ח. יום השלשים לפטירת אמנוני האהוב 6.8.1948
בני בני זרובבל אהובי.
לא כתבתי לך זה זמן רב. לא יכולתי בשום אופן לשלוט ברוחי ולרכז את מחשבותי אחרי השבר הגדול בנפול
חלל בן פורת אמנון בשדה המערכה בהניחו מוקשים רבים והמוקש הַ 29 התפוצץ ויצאה נפשו בטהרה כהרף עין.
פרטים אחרים אין לנו עד עכשיו. היום ביום השלשים עוד אני הלום ממכה טריה זו, ואין מלים בפי להביע את גודל
הצער והכאב של כולנו, וביחוד שבעתים גדולה דאגתנו אודותך יקירי בהוָדע לך האסון המחריד בהיותך בנכר רחוק
מהמשפחה, חוץ מזה אנו מודאגים מאד לבריאותך ובפרט למצב עיניך הזקוקים לטפול ולמנוחה, מה שחסר לך בעת
שאתה עסוק בעבודתך החשובה. – לא רק אנחנו בני המשפחה אבלים ומבכים את אמנוני כליל היופי ומעלות,
רבים מהישוב משתתפים אתנו באבלנו הגדול. לפי התנחומים הרבים שקבלנו נוכחנו שידעו להעריך את העלם
הנחמד רב הכשרון והתוסס במסירות נפש למען העם והמולדת. אנו נתנו את חלקנו הרב והגדול על מזבח המולדת, ושמו
ינון בדפי קורות הימים הנפלאים של תקופת התחיה והקוממיות של עמנו בארצו אחרי שנות אלפים. לבנו סמוך ובטוח
שאתה זרובבל מחמדנו בשכלך הבהיר וברגשותיך הנעלים תדע להתגבר על מה שקרה וגם תוסיף לנו עֹז ועצמה לשאת בסבלנות
את הסבל שנפל בגורלנו. אנו מחכים בכליון עינים לחבקך בקרוב בשובך לחוג משפחתך ולארצך במדינת ישראל החדשה שקמה
לתחיה באותות ובמופתים בנסים ונפלאות שאין דוגמתם בשום עם וארץ. התעודד יקירי למען רעיתך הטובה, המסורה והפקחית
השולטת ברוחה ולמען ילדיך החמודים, למעננו ולמען המשפחות הקשורות במאורע האיום שקרה לנו.
על אמא השפיע המקרה כמובן, והיא מלאה נהי ואנחה ודואגת לבנה היחיד, וקשה עליה הכתיבה. כמו כן מיכל לא
כותבת הפעם מרוב עיפות ודאגה, תסלח להם.-
אנו תקוה שבשובך הביתה לא יגרע חלקך בעבודה פוריה בשביל המדינה, שהידידים ומכירים דואגים לזה,
ומבטיחים את עזרתם למטרה זו.
שלום רב לאורי היקר שאנו בטוחים שהוא דואג לשלומך ועושה במיטב יכולתו להקל עליך את סבלך.
סלח קצורי, אני מחכה בכליון עינים לחבקך בקרוב באהבה עזה. דב חביב
זרובבל יקירי. – קשה לי לכתוב לך, כי במה אוכל לנחמך! אין מלים בפי, האסון יותר מדי גדול, העלם התחבב
על כל המשפחה בזמן האחרון שגם לנו קשה להתרגל למחשבה שהוא איננו. קשים הם החיים, אבל מוכרחים להתאזר
בסבלנות, אחרת אי אפשר להתקים, ואנו בני עם אמלל מכרחים לחיות למרות רצון אויבנו. אבא מיהר להוביל את המכתבים
לנעמי. לכן אקצר. שלך באהבה מרדכי סגל
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת
