אוֹצָרוֹת
1945 09 באוקטובר

מכתב על הדרך הארוכה של היחידה להולנד, על הנופים ועל ההרס והחורבות שנותרו אחרי ההפצצות ונסיגת הנאצים

יהודה מידב מיינץ, גרמניה פורסם על ידי Shira Mayerson
מסעו של יהודה מידב כפי שמתואר במכתב

כתב היד

4 דפי המכתב

סיפור רקע

יהודה מידב (קרופל במקור) נולד בשנת 1923, בן לציפורה ויהושע ואח אמצעי לעמנואל (מנחם) ולצבי. עלה ארצה מפולין בשנת 1934 מהעיירה פשמישל. המשפחה השתקעה בחיפה ויהודה למד בבית הספר הריאלי העברי ולאחר מכן ב"בסמ"ת". יהודה הצטרף לבריגדה היהודית בצבא הבריטי ולחם באירופה במלחמת העולם השנייה. בבלגיה, ליד ארנהיים בנה גשר אותו הגרמנים השמידו. במסגרת הבריגדה עבר במצרים, איטליה, בלגיה, הולנד ועוד. לאחר מכן לחם בהגנה במלחמת השחרור. יהודה נישא לריקה בשנת 1951 בנישואים אזרחיים בבריסל, ולאחר מכן בנישואים לפי המסורת היהודית בצרפת. בחייו המקצועיים היה בונה מכונות בבית מלאכה קטן בבעלותו. לזוג נולדו 3 בנות. אחיו הבכור של יהודה, עמנואל, לחם גם הוא בעיר העתיקה בירושלים ושם מצא את מותו. עצמותיו הוחזרו לישראל רק לאחר מלחמת ששת הימים. במכתב מרתק זה יהודה סוקר את מסע מאות הקילומטרים שיחידתו עושה באירופה במטרה להגיע להולנד.

יהודה מידב (קרופל במקור) נולד בשנת 1923, בן לציפורה ויהושע ואח אמצעי לעמנואל (מנחם) ולצבי. עלה ארצה מפולין בשנת 1934 מהעיירה פשמישל. המשפחה השתקעה בחיפה ויהודה למד בבית הספר הריאלי העברי ולאחר מכן ב"בסמ"ת". יהודה הצטרף לבריגדה היהודית בצבא הבריטי ולחם באירופה במלחמת העולם השנייה. בבלגיה, ליד ארנהיים בנה גשר אותו הגרמנים השמידו. במסגרת הבריגדה עבר במצרים, איטליה, בלגיה, הולנד ועוד. לאחר מכן לחם בהגנה במלחמת השחרור. יהודה נישא לריקה בשנת 1951 בנישואים אזרחיים בבריסל, ולאחר מכן בנישואים לפי המסורת היהודית בצרפת. בחייו המקצועיים היה בונה מכונות בבית מלאכה קטן בבעלותו. לזוג נולדו 3 בנות. אחיו הבכור של יהודה, עמנואל, לחם גם הוא בעיר העתיקה בירושלים ושם מצא את מותו. עצמותיו הוחזרו לישראל רק לאחר מלחמת ששת הימים. במכתב מרתק זה יהודה סוקר את מסע מאות הקילומטרים שיחידתו עושה באירופה במטרה להגיע להולנד. הוא מספר על הנופים, על ההרס ועל החורבות שנותרו אחרי ההפצצות ונסיגת הנאצים. הוא מספר כיצד מארחים את יחידתו אירוח כיד המלך עם שעשועים, קולנוע, קרקס ועוד. למפה האינטראקטיבית של המסע: https://www.google.com/maps/d/edit?mid=1cgPgOhZa851v-sLsBvYVRwrF0NDfMleX&usp=sharing

כתב היד

עמוד 1/4

[עמ' 1]
מיינץ 9.10.45
שלום רב לכם הורי היקרים!
קיבלתי השבוע 2 מכתבים מכם מערב שמחת תורה.
בקשר להנק כתבתי מכתב אחד לצֶלֶה בדרך עקיפין ונקוב
שיגיעו. בכל אופן אשלח לו עוד מכתב לכשאגיע להולנד.
משם אשתדל לעשות כל מה שבאפשרותי בכדי לעזור לו.
בקשר לבגדים ב"ה יש לי מלך שדואג. קיבלתי
2 זוגות גופיות צמר עם חצאי שרוולים וכ"כ
שני זוגות תחתונים המגיעים עד הברכיים מצמר.
כמו כן יש לי מזמן כפפות צמר ושָל (סודָר)
ובקשר לשמיכות קודם היו לי 2 וכעת הגיע
מספרן ל 4. כך שאין לכם מה לדאוג.
בעז"ה כפי שתראו מראש המכתב עזבנו כבר
את וילך. ביום שישי בבוקר עלינו על המכוניות
ויצאנו לדרך. עברנו דרך שפיטל, ליֶנץ, לאיטליה
בה עברנו דרך ברוּניקוֹ למעבר הברֶנֶר. הדרך
יפה מאד אך לא מהטובות. הכביש צר וגדור עצים.
בברנר ראינו את המבצרים האיטלקים המכוונים נגד
גרמנים, את הרכבת (במקום בו היטלר ומוסוליני
היו נפגשים) ואת תוצאות ההפצצות. למעלה
במעבר ירד שלג שהתאסף מצידי הכביש לגובה

[עמוד 2]
של 20 ס"מ. הכביש עצמו היה רטוב. מזג האוויר
היה זיפת כמו שאומרים והראות לא מהטובות.
ירדנו מהמעבר והשלג שירד שם הפך לגשם
דק. המשכנו דרכנו הלאה ועם ערב הגענו לאינסברוק.
העיר די גדולה אך בגלל מזג האוויר לא ראיתי
ממנה הרבה. במחנה היו מוכנות מיטות בשבילנו
אוכל ותזמורת. הנהגים עזבו את המכוניות ומכונאים
קבועים שימנו אותם, מילאו בנזין ותיקנו את כל התיקונים
הדרושים.
עם בוקר יצאנו מהעיר ופנינו לאולם.
תיכף ביציאה מהעיר מתנוסס צוק לצד הדרך
שמדרונו כמעט 90 מעלות ובאמצע המדרון חצובה
מסילת הברזל.
עברנו עוד הר מכוסה שלג, הפעם בגובה
גדול יותר ועל הכביש היו כ 10 ס"מ. מזג האוויר
היה כביום שעבר (stota) גשם ושלג בקיצור זיפת.
אחה"צ הגענו לאוגסבורג במקום שעלינו על
האוטובהן [כביש ראשי]. האוטובהן כפי שתדעו שני כבישים מקבילים
פחות או יותר אשר כל אחד מהם מספיק לשתי מכוניות.
הכביש בטון ובין שניהם רצועת ירק. באי אלה
מקומות הירק הפך גם כן לבטון ובכביש השתמשו
כשדה תעופה.
בכביש רבות החבלות הן ע"י הפצצות

[עמוד 3]
והן מעשי ידי האויב הנסוג. רבים הגשרים ההרוסים
מה שמצריך ירידה מהכביש.
עם ערב הגענו לאוּלם. מהעיר לא נשארו
אלא הפירורים והכנסייה. בעיר עוברת הדנובה
(מקורה כ 100 ק"מ מכאן) והיה בה בית
חרושת לצוללות מתחת לאדמה.
בערב ניגשתי לראות את פלא הכנסייה.
כל המרכז שטוח מההפצצות והכנסייה
עם מגדלה הגבוה באולם (למעלה מ 100 מטר)
על תילה עומדת. כל הרחובות מסביב
הרוסים ובפירורים אין בית שלא נשאר ובכנסייה
רק השמשות ניזוקו.
בערב ישננו בשולר קזרנה (מבצר עם
קירות של 1.5 מטר) הפעם קיבלנו אוכל כמו
בבית מלון. הגישו לנו צלחות ועמדו
מגישות לשרתך והתזמורת ניגנה.
יותר טוב לא תיארתי לי.
עם בוקר יצאנו לאורך האוטובהן
החוצה את הרור [נהר]. עברנו דרך קלרסרוהה
מנהיים ובערב הגענו למיינץ. חצינו
בדרך את הריין פעמיים. הפעם מספר

[עמוד 4]
הגשרים ההרוס היה גדול יותר ובערים
ההרס ענקי. רואים פה ושם קירות עומדים
איזה ארובה למזכרת ותו לא. האנשים הן במנהיים
והן במיינץ הלכו לחזות בקרקס. (זה הדבר
שאפשר לספק – שעשועים)
הארוחה שוב פעם עם מגישות,
מפות לבנות ותזמורת. אחרי הארוחה
אפשר לגשת לקנטין לשתות בירבאו
יין ואח"כ לגשת לסרט קולנוע. הכל
נמצא במקום כי הדרך בה אנו עוברים
היא דרך החיילים האנגלים החוזרים הביתה
הן לחופש והן לשחרור.
כל הדרך מסודרת בתוכנית שכל
יום עוברים 200 מייל (320-350 ק"מ)
ובערב מקבלים הארחה בערים.
מחר בבוקר נעבור דרך לוקסמבורג
ונגיע עם ערב לסֶדַן ואח"כ השד יודע מה.
תסלחו לי על הכתב הגרוע אך יושב
אני על המיטה וכותב. (כל עוד הרשמים
טריים ולא נשכחו)
להיום זה יספיק
בנכם
יהודה

עמוד 2/4
עמוד 3/4
עמוד 4/4

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: יהודה מידב
מיקום: מיינץ, גרמניה
תאריך: 09.10.1945

מקבל/ת המכתב

שם: ציפורה ויהושע מידב
מיקום: חיפה

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/4

[עמ' 1]
מיינץ 9.10.45
שלום רב לכם הורי היקרים!
קיבלתי השבוע 2 מכתבים מכם מערב שמחת תורה.
בקשר להנק כתבתי מכתב אחד לצֶלֶה בדרך עקיפין ונקוב
שיגיעו. בכל אופן אשלח לו עוד מכתב לכשאגיע להולנד.
משם אשתדל לעשות כל מה שבאפשרותי בכדי לעזור לו.
בקשר לבגדים ב"ה יש לי מלך שדואג. קיבלתי
2 זוגות גופיות צמר עם חצאי שרוולים וכ"כ
שני זוגות תחתונים המגיעים עד הברכיים מצמר.
כמו כן יש לי מזמן כפפות צמר ושָל (סודָר)
ובקשר לשמיכות קודם היו לי 2 וכעת הגיע
מספרן ל 4. כך שאין לכם מה לדאוג.
בעז"ה כפי שתראו מראש המכתב עזבנו כבר
את וילך. ביום שישי בבוקר עלינו על המכוניות
ויצאנו לדרך. עברנו דרך שפיטל, ליֶנץ, לאיטליה
בה עברנו דרך ברוּניקוֹ למעבר הברֶנֶר. הדרך
יפה מאד אך לא מהטובות. הכביש צר וגדור עצים.
בברנר ראינו את המבצרים האיטלקים המכוונים נגד
גרמנים, את הרכבת (במקום בו היטלר ומוסוליני
היו נפגשים) ואת תוצאות ההפצצות. למעלה
במעבר ירד שלג שהתאסף מצידי הכביש לגובה

[עמוד 2]
של 20 ס"מ. הכביש עצמו היה רטוב. מזג האוויר
היה זיפת כמו שאומרים והראות לא מהטובות.
ירדנו מהמעבר והשלג שירד שם הפך לגשם
דק. המשכנו דרכנו הלאה ועם ערב הגענו לאינסברוק.
העיר די גדולה אך בגלל מזג האוויר לא ראיתי
ממנה הרבה. במחנה היו מוכנות מיטות בשבילנו
אוכל ותזמורת. הנהגים עזבו את המכוניות ומכונאים
קבועים שימנו אותם, מילאו בנזין ותיקנו את כל התיקונים
הדרושים.
עם בוקר יצאנו מהעיר ופנינו לאולם.
תיכף ביציאה מהעיר מתנוסס צוק לצד הדרך
שמדרונו כמעט 90 מעלות ובאמצע המדרון חצובה
מסילת הברזל.
עברנו עוד הר מכוסה שלג, הפעם בגובה
גדול יותר ועל הכביש היו כ 10 ס"מ. מזג האוויר
היה כביום שעבר (stota) גשם ושלג בקיצור זיפת.
אחה"צ הגענו לאוגסבורג במקום שעלינו על
האוטובהן [כביש ראשי]. האוטובהן כפי שתדעו שני כבישים מקבילים
פחות או יותר אשר כל אחד מהם מספיק לשתי מכוניות.
הכביש בטון ובין שניהם רצועת ירק. באי אלה
מקומות הירק הפך גם כן לבטון ובכביש השתמשו
כשדה תעופה.
בכביש רבות החבלות הן ע"י הפצצות

[עמוד 3]
והן מעשי ידי האויב הנסוג. רבים הגשרים ההרוסים
מה שמצריך ירידה מהכביש.
עם ערב הגענו לאוּלם. מהעיר לא נשארו
אלא הפירורים והכנסייה. בעיר עוברת הדנובה
(מקורה כ 100 ק"מ מכאן) והיה בה בית
חרושת לצוללות מתחת לאדמה.
בערב ניגשתי לראות את פלא הכנסייה.
כל המרכז שטוח מההפצצות והכנסייה
עם מגדלה הגבוה באולם (למעלה מ 100 מטר)
על תילה עומדת. כל הרחובות מסביב
הרוסים ובפירורים אין בית שלא נשאר ובכנסייה
רק השמשות ניזוקו.
בערב ישננו בשולר קזרנה (מבצר עם
קירות של 1.5 מטר) הפעם קיבלנו אוכל כמו
בבית מלון. הגישו לנו צלחות ועמדו
מגישות לשרתך והתזמורת ניגנה.
יותר טוב לא תיארתי לי.
עם בוקר יצאנו לאורך האוטובהן
החוצה את הרור [נהר]. עברנו דרך קלרסרוהה
מנהיים ובערב הגענו למיינץ. חצינו
בדרך את הריין פעמיים. הפעם מספר

[עמוד 4]
הגשרים ההרוס היה גדול יותר ובערים
ההרס ענקי. רואים פה ושם קירות עומדים
איזה ארובה למזכרת ותו לא. האנשים הן במנהיים
והן במיינץ הלכו לחזות בקרקס. (זה הדבר
שאפשר לספק – שעשועים)
הארוחה שוב פעם עם מגישות,
מפות לבנות ותזמורת. אחרי הארוחה
אפשר לגשת לקנטין לשתות בירבאו
יין ואח"כ לגשת לסרט קולנוע. הכל
נמצא במקום כי הדרך בה אנו עוברים
היא דרך החיילים האנגלים החוזרים הביתה
הן לחופש והן לשחרור.
כל הדרך מסודרת בתוכנית שכל
יום עוברים 200 מייל (320-350 ק"מ)
ובערב מקבלים הארחה בערים.
מחר בבוקר נעבור דרך לוקסמבורג
ונגיע עם ערב לסֶדַן ואח"כ השד יודע מה.
תסלחו לי על הכתב הגרוע אך יושב
אני על המיטה וכותב. (כל עוד הרשמים
טריים ולא נשכחו)
להיום זה יספיק
בנכם
יהודה

עמוד 2/4
עמוד 3/4
עמוד 4/4

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: יהודה מידב
מיקום: ברי, בלגיה
תאריך: 1945-10-10

מקבל/ת המכתב

שם: ציפורה ויהושע מידב
מיקום: חיפה

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות