אוֹצָרוֹת
1935 07 בדצמבר

מכתב עשיר מיצחק ויס ללאה אהובתו, בו הוא מעדכן על לימודיו משרתו ואורך שהותו בוילנה

יצחק ויס וילנה פורסם על ידי Shira Mayerson
לאה ויס

כתב היד

2 דפי המכתב

סיפור רקע

יצחק ויס נולד ב-25 לאוגוסט 1905 בזלוצ'וב בגליציה המזרחית (כיום באוקראינה). בעיירה חיו באותה תקופה כ-5000 יהודים. הוא למד בבית הספר הממשלתי בעיירה. כנהוג בגליציה נוסדו בתי ספר עבריים בערים ובעיירות בהן נמצא קיבוץ יהודי כל שהוא ולמדו את השפה העברית מתוך תודעה יהודית לאומית. בהיותו בגמנסיה עמד בראש קבוצות סטודנטים על מנת להפיץ את הרעיון הציוני. בשנת 1932 סיים לימודי מתמטיקה ופיסיקה באוניברסיטה. כמו כן סיים את בית המדרש למורים העברי. היה פעיל בארגונים אקדמאיים ציוניים ומקצועיים וארגן הכשרה חלוצית של נוער ציוני. פרסם מאמרים בעיתונות של הנוער הציוני ושל האקדמאים הציונים. משנת 1932 לימד עברית בריישא ובוילנה. קלרה מעין כתבה לזכרו ב"הד החינוך" (כרך נ"ד גליון ט"ז שנת 1980): "יצחק ויס ז"ל בא לעירנו רישא כמורה לעברית. כל הילדים היהודיים למדו אז בבתי ספר פולניים. הודות לפעילותו ודביקותו במטרה למדו

יצחק ויס נולד ב-25 לאוגוסט 1905 בזלוצ'וב בגליציה המזרחית (כיום באוקראינה). בעיירה חיו באותה תקופה כ-5000 יהודים. הוא למד בבית הספר הממשלתי בעיירה. כנהוג בגליציה נוסדו בתי ספר עבריים בערים ובעיירות בהן נמצא קיבוץ יהודי כל שהוא ולמדו את השפה העברית מתוך תודעה יהודית לאומית. בהיותו בגמנסיה עמד בראש קבוצות סטודנטים על מנת להפיץ את הרעיון הציוני. בשנת 1932 סיים לימודי מתמטיקה ופיסיקה באוניברסיטה. כמו כן סיים את בית המדרש למורים העברי. היה פעיל בארגונים אקדמאיים ציוניים ומקצועיים וארגן הכשרה חלוצית של נוער ציוני. פרסם מאמרים בעיתונות של הנוער הציוני ושל האקדמאים הציונים. משנת 1932 לימד עברית בריישא ובוילנה. קלרה מעין כתבה לזכרו ב"הד החינוך" (כרך נ"ד גליון ט"ז שנת 1980): "יצחק ויס ז"ל בא לעירנו רישא כמורה לעברית. כל הילדים היהודיים למדו אז בבתי ספר פולניים. הודות לפעילותו ודביקותו במטרה למדו ילדי עירנו את השפה העברית והשתמשו בה בחיי היום יום. החוגים, השיעורים, הפגישות והסמינרים שיזם נתנו דחיפה לפתיחת בי"ס עברי יסודי ותיכון, שהמשיכו לפעול שנים ארוכות, עד תקופת השואה. זכורות לי פגישות בביתנו, שבהם גובשו תכניות למודים, ומסיבות עונג שבת, בקרב בני הנוער היהודי בעיר. יצחק ויס ז"ל היה הרוח החיה בכל התכניות הללו. הודות לו הגיעו רבים ללימודים גבוהים במכון למדעי היהדות בוורשה." יצחק ויס עלה לארץ בשנת 1936 בעקבות לאה שוייג אהובתו, שהגלויות והמכתבים באתר משקפים את הגעגועים אליה. היא, יחד עם הוריה ואחותה עלו לארץ ישראל ב-1932 עם עליית הנאצים לשלטון, כאשר אביה הרגיש שאירופה הופכת מקום מסוכן ליהודים. בפולין למדה בסמינר למורות ובירושלים למדה מספר שנים בבית ספר רוחמה ולאחר מכן יסדה גן ילדים עברי, אחד הראשונים בעיר. השניים נישאו בשנת 1937 ונולדו להם שלושה ילדים: דדי, זאב ועפרה. בעלותו לארץ בתור ציוני היה יצחק ויס מורה למתמטיקה בבתי ספר אליאנס, כרמיה וניהל את בית ספר תיכון ערב "דעת" שקלט מאות נערים ונערות אשר עבדו ביום ולמדו בערב בירושלים. היה מעיין מתגבר ובלתי נדלה של פעלתנות בשדה החינוך ובתחום העסקנות הציבורית. המצווה של "צדק צדק תרדוף" הייתה אצלו ערך עליון, ששום ויתור או התפשרות עליה איננה באה בחשבון. ויס היה פעיל במרכז המורים, בועד הפועל של ההסתדרות, במועצת פועלי ירושלים, בהנהלת המפלגה הליברלית ובאיגוד העובדים שלה, ב"מבטחים", ב"מסד", בקרן קימת לישראל, בהנהלת הליכוד ובהסתדרות המורים שבה שימש כאחד מראשיה ומעצבי דרכה. במידותיו הברוכות, המרץ והדינמיות, המסירות וההתמדה, יושרו האישי והציבורי ואומץ לבו שירת את הציבור בחום לב וללא לאות. יצחק ויס נפטר בשנת 1980. המכתבים המובאים בזאת הנם מהתקופה בה יצחק ויס היה בפולניה ולאה שוויג בארץ ישראל בין השנים 1932-1936, כאשר הקשר ביניהם היה במכתבים וגלויות. מידי פעם בשנים אלו השניים נפגשו בביקורים בחופשת הקיץ. לא מפתיע אפוא הסיום החם והאוהב של המכתבים והגלויות - "אני נושק את ידיך ודורש בשלומך ונשיקות יד להוריך ואחותך". על קורות החיים והבאת המכתבים לפרויקט עמלה בתם של השניים, עפרה ויס.

כתב היד

עמוד 1/2

לאה אהובה ויקרה!
בעד המכתב, מכו חשון, עשיר בתכן [בתוכן] וחם מאד ובעד התמונות רב רב נשיקות. שמחה גדולה נולדה בי בקבלי את התמונות, תמונות של פנים שמחים ובהירים ואשר הצליחו במידה מיוחדה. ולו בעתיד רוצה את להכין לי שמחות אז שלחי לי תמונות. גם מאחל אני לך לרגלי קבלתך כבר תשובה בטוחה מה שנוגע למשרתך, הגם אני מסכים אתך שהסכום קרוב ל6 לא"י הוא תשלום יפה. יפה רק שתוכלי להישאר בירושלים. גם שבע רצון אני שאת מרגישה היטב. אבל לא נעים לי לחזר [לחזור] כמעט בכל מכתב שאני מתנגד לעבודתך גדולה ומרבה, כי לצאת בחמש לפנות ערב ולשוב הביתה לפני עשר זאת לא לפי כוחות האדם. אני חוזר ושונה "עשי חשבון בעצמך.." אני נמצא עכשיו במצב כזה ואין מי שיקנא בגורלי. משמחת אותי גם הידיעה שמצב הוריך ואחותך טוב. מה החליטה כעת אחותך? את קנית לך כבר כלי הנגינה ומה את מנגנת כבר?
חפץ אני גם הפעם לעבר אל מצבי. מצב טוב. הסכמתי כבר לגורלי ואוכרח לפי חשבוני להישאר פה עד חצי ינואר. עובד אני אפילו במרץ גדול כדי לגמור לפני 15 חדש [חודש] זה אבל לא אוכל לתפס הכל. החלטתי להוציא הכל עד סוף כי זה היה צריך. להיות אחרי כל הבחינות ולברח מפה לפני עבודה בכתב וזאת לפני שני חלקים.
מה שנוגע להמלצה, עד היום לא קבלתי שום ידיעה כמו שכתבתי לך במכתב הקודם. פרופ' כץ מלבוב לא ענה לי, כך, שאין לי למי לפנות לבובה, שישמר רק את כל הענין. כתבתי הביתה ובקשתי את אחי שהם במשך דצמבר, בימי החפש [החופש] בבית דין, יסעו לבובה. אתמול שמעתי פה בוילנה את ליב יפה [לייב יפה] אשר הרצה לרגלי יובל קרן היסוד. מבית קבלתי במשך השבוע מכתב רחב, ופה אבאר לך את המלים אשר לא הבינות. דורשים הם ממני שאבא [שאבוא] על כמה ימים זלוצובה כדי מעט לנוח. אבל לא יכלתי להחליט תכף ומיד וחכתי עד היום, אשר אקבל בו מאת הפרופ. תשובה ברורה, מתי אקבל את עבודתי בכתב ועכשיו כאשר קבל הוא כבר חלק ממני אז אשאר פה, עד שאגמר [שאגמור] ולא אסע, הגם אמי כועסת עלי כי היא רגילה שתמיד בימי החפש בא אני הביתה. אבל מה לי לעשות. כותבים הם לי שבזלוצוב שורר שעמום גדול, וכמעט שאינם רואים לפנות ערב אנשים ברחוב. מצב אמי לפי שכותבים לי טוב, תמיד היא שואלת אותי על מצבך. גם מצב יתר משפחתי טוב, רק הרמן בוכה שעליו לשבת בזבורוב. בזלוצוב הוא בא תמיד אל אחיך. זאב קטן הוא נער יפה וכלם כותבים על אודותיו שבחים גדולים. רוניה לומדת היטב, ולו חפצת לשלוח לה עתון [עיתון] בעד ילדים עם נקודות היתה היא מאשרה בקבלם, כי היא אוהבת ספרים וקוראת היא כבר ספרים עברים קלים. אבל כאשר תשלחי אז שלחי על כתבת walolowa 4 ותוסיפי בעד רוניה. בסוף סלחי לי שלפעמים כותב אני מכתבים שתכן [שתוכן] מעציב אותך, אבל איני אשם בדבר. דווקא ביום השבת – כי באותו יום מקבל פרופ – שב אני לפעמים נרגז, אז משפיך אני הכל על הנייר, ואין לי למי לכתב רק עליך והביתה ואצלי אין סודות לפני אנשים קרובים לי, כי טבעי כבר כך שסגור אני לפני אנשים זרים ופתוח אני לפני אהובים. חפצתי, לאה אהובה, שתביני אותי היטב, לא קשה הוא הלמוד [הלימוד], כי עוד שבועיים נמשיך העבודה ואגמר [ואגמור], אבל כאשר אני מרגיש שאצטרך לשבת פה עוד כמה ימים אז נופל עלי פחד גדול. בסוף – לאה אהובה כתבי לי הרבה ושלחי לי תמונות.
אני נושק אותך ודורש בשלומך יצחק. וילנה יא כסלו תרצ'ו.
נשיקות יד להוריך ולאחותך. דרישת שלום ממשפחתי.

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: יצחק ויס
מיקום: וילנה
תאריך: 07.12.1935

מקבל/ת המכתב

שם: לאה ויס (שוייג)
מיקום: ירושלים

גלריה

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/2

לאה אהובה ויקרה!
בעד המכתב, מכו חשון, עשיר בתכן [בתוכן] וחם מאד ובעד התמונות רב רב נשיקות. שמחה גדולה נולדה בי בקבלי את התמונות, תמונות של פנים שמחים ובהירים ואשר הצליחו במידה מיוחדה. ולו בעתיד רוצה את להכין לי שמחות אז שלחי לי תמונות. גם מאחל אני לך לרגלי קבלתך כבר תשובה בטוחה מה שנוגע למשרתך, הגם אני מסכים אתך שהסכום קרוב ל6 לא"י הוא תשלום יפה. יפה רק שתוכלי להישאר בירושלים. גם שבע רצון אני שאת מרגישה היטב. אבל לא נעים לי לחזר [לחזור] כמעט בכל מכתב שאני מתנגד לעבודתך גדולה ומרבה, כי לצאת בחמש לפנות ערב ולשוב הביתה לפני עשר זאת לא לפי כוחות האדם. אני חוזר ושונה "עשי חשבון בעצמך.." אני נמצא עכשיו במצב כזה ואין מי שיקנא בגורלי. משמחת אותי גם הידיעה שמצב הוריך ואחותך טוב. מה החליטה כעת אחותך? את קנית לך כבר כלי הנגינה ומה את מנגנת כבר?
חפץ אני גם הפעם לעבר אל מצבי. מצב טוב. הסכמתי כבר לגורלי ואוכרח לפי חשבוני להישאר פה עד חצי ינואר. עובד אני אפילו במרץ גדול כדי לגמור לפני 15 חדש [חודש] זה אבל לא אוכל לתפס הכל. החלטתי להוציא הכל עד סוף כי זה היה צריך. להיות אחרי כל הבחינות ולברח מפה לפני עבודה בכתב וזאת לפני שני חלקים.
מה שנוגע להמלצה, עד היום לא קבלתי שום ידיעה כמו שכתבתי לך במכתב הקודם. פרופ' כץ מלבוב לא ענה לי, כך, שאין לי למי לפנות לבובה, שישמר רק את כל הענין. כתבתי הביתה ובקשתי את אחי שהם במשך דצמבר, בימי החפש [החופש] בבית דין, יסעו לבובה. אתמול שמעתי פה בוילנה את ליב יפה [לייב יפה] אשר הרצה לרגלי יובל קרן היסוד. מבית קבלתי במשך השבוע מכתב רחב, ופה אבאר לך את המלים אשר לא הבינות. דורשים הם ממני שאבא [שאבוא] על כמה ימים זלוצובה כדי מעט לנוח. אבל לא יכלתי להחליט תכף ומיד וחכתי עד היום, אשר אקבל בו מאת הפרופ. תשובה ברורה, מתי אקבל את עבודתי בכתב ועכשיו כאשר קבל הוא כבר חלק ממני אז אשאר פה, עד שאגמר [שאגמור] ולא אסע, הגם אמי כועסת עלי כי היא רגילה שתמיד בימי החפש בא אני הביתה. אבל מה לי לעשות. כותבים הם לי שבזלוצוב שורר שעמום גדול, וכמעט שאינם רואים לפנות ערב אנשים ברחוב. מצב אמי לפי שכותבים לי טוב, תמיד היא שואלת אותי על מצבך. גם מצב יתר משפחתי טוב, רק הרמן בוכה שעליו לשבת בזבורוב. בזלוצוב הוא בא תמיד אל אחיך. זאב קטן הוא נער יפה וכלם כותבים על אודותיו שבחים גדולים. רוניה לומדת היטב, ולו חפצת לשלוח לה עתון [עיתון] בעד ילדים עם נקודות היתה היא מאשרה בקבלם, כי היא אוהבת ספרים וקוראת היא כבר ספרים עברים קלים. אבל כאשר תשלחי אז שלחי על כתבת walolowa 4 ותוסיפי בעד רוניה. בסוף סלחי לי שלפעמים כותב אני מכתבים שתכן [שתוכן] מעציב אותך, אבל איני אשם בדבר. דווקא ביום השבת – כי באותו יום מקבל פרופ – שב אני לפעמים נרגז, אז משפיך אני הכל על הנייר, ואין לי למי לכתב רק עליך והביתה ואצלי אין סודות לפני אנשים קרובים לי, כי טבעי כבר כך שסגור אני לפני אנשים זרים ופתוח אני לפני אהובים. חפצתי, לאה אהובה, שתביני אותי היטב, לא קשה הוא הלמוד [הלימוד], כי עוד שבועיים נמשיך העבודה ואגמר [ואגמור], אבל כאשר אני מרגיש שאצטרך לשבת פה עוד כמה ימים אז נופל עלי פחד גדול. בסוף – לאה אהובה כתבי לי הרבה ושלחי לי תמונות.
אני נושק אותך ודורש בשלומך יצחק. וילנה יא כסלו תרצ'ו.
נשיקות יד להוריך ולאחותך. דרישת שלום ממשפחתי.

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: יצחק ויס
מיקום: רזשוב
תאריך: 1935-05-23

מקבל/ת המכתב

שם: לאה ויס (שוייג)
מיקום: ירושלים

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות