לאה אהובה ויקרה!
בעד המכתב, מכו חשון, עשיר בתכן [בתוכן] וחם מאד ובעד התמונות רב רב נשיקות. שמחה גדולה נולדה בי בקבלי את התמונות, תמונות של פנים שמחים ובהירים ואשר הצליחו במידה מיוחדה. ולו בעתיד רוצה את להכין לי שמחות אז שלחי לי תמונות. גם מאחל אני לך לרגלי קבלתך כבר תשובה בטוחה מה שנוגע למשרתך, הגם אני מסכים אתך שהסכום קרוב ל6 לא"י הוא תשלום יפה. יפה רק שתוכלי להישאר בירושלים. גם שבע רצון אני שאת מרגישה היטב. אבל לא נעים לי לחזר [לחזור] כמעט בכל מכתב שאני מתנגד לעבודתך גדולה ומרבה, כי לצאת בחמש לפנות ערב ולשוב הביתה לפני עשר זאת לא לפי כוחות האדם. אני חוזר ושונה "עשי חשבון בעצמך.." אני נמצא עכשיו במצב כזה ואין מי שיקנא בגורלי. משמחת אותי גם הידיעה שמצב הוריך ואחותך טוב. מה החליטה כעת אחותך? את קנית לך כבר כלי הנגינה ומה את מנגנת כבר?
חפץ אני גם הפעם לעבר אל מצבי. מצב טוב. הסכמתי כבר לגורלי ואוכרח לפי חשבוני להישאר פה עד חצי ינואר. עובד אני אפילו במרץ גדול כדי לגמור לפני 15 חדש [חודש] זה אבל לא אוכל לתפס הכל. החלטתי להוציא הכל עד סוף כי זה היה צריך. להיות אחרי כל הבחינות ולברח מפה לפני עבודה בכתב וזאת לפני שני חלקים.
מה שנוגע להמלצה, עד היום לא קבלתי שום ידיעה כמו שכתבתי לך במכתב הקודם. פרופ' כץ מלבוב לא ענה לי, כך, שאין לי למי לפנות לבובה, שישמר רק את כל הענין. כתבתי הביתה ובקשתי את אחי שהם במשך דצמבר, בימי החפש [החופש] בבית דין, יסעו לבובה. אתמול שמעתי פה בוילנה את ליב יפה [לייב יפה] אשר הרצה לרגלי יובל קרן היסוד. מבית קבלתי במשך השבוע מכתב רחב, ופה אבאר לך את המלים אשר לא הבינות. דורשים הם ממני שאבא [שאבוא] על כמה ימים זלוצובה כדי מעט לנוח. אבל לא יכלתי להחליט תכף ומיד וחכתי עד היום, אשר אקבל בו מאת הפרופ. תשובה ברורה, מתי אקבל את עבודתי בכתב ועכשיו כאשר קבל הוא כבר חלק ממני אז אשאר פה, עד שאגמר [שאגמור] ולא אסע, הגם אמי כועסת עלי כי היא רגילה שתמיד בימי החפש בא אני הביתה. אבל מה לי לעשות. כותבים הם לי שבזלוצוב שורר שעמום גדול, וכמעט שאינם רואים לפנות ערב אנשים ברחוב. מצב אמי לפי שכותבים לי טוב, תמיד היא שואלת אותי על מצבך. גם מצב יתר משפחתי טוב, רק הרמן בוכה שעליו לשבת בזבורוב. בזלוצוב הוא בא תמיד אל אחיך. זאב קטן הוא נער יפה וכלם כותבים על אודותיו שבחים גדולים. רוניה לומדת היטב, ולו חפצת לשלוח לה עתון [עיתון] בעד ילדים עם נקודות היתה היא מאשרה בקבלם, כי היא אוהבת ספרים וקוראת היא כבר ספרים עברים קלים. אבל כאשר תשלחי אז שלחי על כתבת walolowa 4 ותוסיפי בעד רוניה. בסוף סלחי לי שלפעמים כותב אני מכתבים שתכן [שתוכן] מעציב אותך, אבל איני אשם בדבר. דווקא ביום השבת – כי באותו יום מקבל פרופ – שב אני לפעמים נרגז, אז משפיך אני הכל על הנייר, ואין לי למי לכתב רק עליך והביתה ואצלי אין סודות לפני אנשים קרובים לי, כי טבעי כבר כך שסגור אני לפני אנשים זרים ופתוח אני לפני אהובים. חפצתי, לאה אהובה, שתביני אותי היטב, לא קשה הוא הלמוד [הלימוד], כי עוד שבועיים נמשיך העבודה ואגמר [ואגמור], אבל כאשר אני מרגיש שאצטרך לשבת פה עוד כמה ימים אז נופל עלי פחד גדול. בסוף – לאה אהובה כתבי לי הרבה ושלחי לי תמונות.
אני נושק אותך ודורש בשלומך יצחק. וילנה יא כסלו תרצ'ו.
נשיקות יד להוריך ולאחותך. דרישת שלום ממשפחתי.