יום ד' מוקדם בבוקר

אהובה שלי!
קמתי הבוקר לפני כולם בהתנדבות, לקחתי מחבר באופן
מיוחד בלוק נורמלי, התישבתי על 2 שמיכות מול המזרח המתחיל
לקבל צבע וורוד והכל מתוך תקוה שהמכתב הזה יצא באמת
רומנטי.
רציתי להתחיל אותו עוד אתמול בערב לפני שעלה הירח. שכבתי
לי על הגב סתם ככה והסתכלתי על השמים והם היו נורא
כחולים, כההים ועמוקים וראו עליהם כל כוכב בגודל
טבעי והיו אולי המון המון כוכבים ומתתי שאת תהיי
סתם ככה על ידי לא בשביל משהו מיוחד, סתם כך אולי לגעת
או ללחוש משהו ובכלל ואת לא היית בכלל. אז הבוקר
קמתי מוקדם ואני יושב ומנסה לשאוב רומנטיקה מהרגעים החולפים
כי כל רגע יש יותר אור, יותר זבובים, יותר רעש והשמש לא
מופיעה עדיין במזרח.
את יודעת שזה מצחיק אבל אני נשוי לאשתי הראשונה כבר
אולי 14 שנה + ומרגיש כלפי הזקנה והשמנה ההזו אולי יותר
משהרגשתי פעם – את לא חושבת שזה יכול להיות מפני שהמגרש
שלה בראשון שווה יותר? אני בטוח שזה לא סתם אהבה
לשמה כי איך בכך כל הגיון שהוא נכון? אני לא יודע
אבל האהבה שלי בטח שונה משלך למשאני לא אכתוב לך שאני
מרשה לך לצאת עם במאים או שחקנים או צי[י]רים ובטח לא
לישון אצלם או להתרחץ איתם כי אם כן עם ישראל יפסיד
אֶם ושחקן במכה אחת. אני אולי רכושני יותר אבל אם "לאהוב
פירושו לסלוח" אז אני לא אוהב. אני אחד כזה שרוצה את
[עמוד 2]
הכל לעצמי ולא מוכן לוותר על שום דבר. אני כזה טיפוס אוגר
ושומר לעצמי אני מוכן לבזבז את כל האהבה הזו על עצמי
ועל האהובים עליי אבל לא מוכן לתת משהוא לאף אחד אחר.
ברומנטיקה הזו תצתרכי להסתפק כי כבר 5:30 והוכרזה
קימה רישמית – כלומר גם אחרי זה לא נעשה כלום אבל הרומנטיקה
מתה ובדיוק עכשיו מתחילה השמש לזרוח.
קודם היו העננים בשמים ורודים ועכשיו הם הלבינו ובצד
יותר הורוד האופק בכתם ורוד חד עגול ההולך וגדל מרגע
לרגע. אחר כך העיגול הזה מתחיל לקבל במרכזו צבע יותר של
צהוב כתום יותר נוטה לכתום. כמו הסריג שקנית באמסטרדם) ואחר כך
תעלה השמש ויהיה חם ונשכב בצל ונתבטל אבל זה לא שייך
לרומנטיקה אז נפסיק וניכתוב רק שאני באמת אוהב אותך
וזה לציטוט רק אחרי 10 בלילה ומתגעגע ומת להיות
אתך ו…..
להתראות בקרוב והמון נשיקות
שלך באמת
עמי