אוֹצָרוֹת
1974 14 במרץ

מכתב שחזר ליעדו מההתכתבות בין יעקב וייס לשושנה ויג, ובו מסופר בעיקר על סיום החורף ועל טיולים

שושנה פיינגולד אשקלון
התמונה של שושנה שצורפה למכתב

כתב היד

4 עמודי מכתב

סיפור רקע

החורף לפני סיום ושושנה שמחה לחזור לקיץ וללבוש את החולצות הקצרות. היא מספרת ליעקב על המסע המתוכנן לאילת, המימון שלו באמצעות חסכונותיה וההתארגנות בחוליות לקניית האוכל. למכתב הזה צירפה שושנה תצלום שלה במכנסי ג'ינס, כי זה מה שהיא אוהבת, אך לצערה המכתב חזר ולא הגיע ליעדו. מכתב זה הוא אחד מסדרת מכתבים שכתבה שושנה, אז תלמידת תיכון מאשקלון, לחייל מילואים בשם יעקב וייס. בית הספר שהיא למדה בו יזם שליחת חבילות לחיילים בחזית, ושושנה צירפה לחבילה מכתב קצרצר. יעקב, אז אלחוטן בגדוד הסיור של אוגדת אריק שרון, השיב לה. שושנה התרגשה מאוד לקבל את מכתבו, והשניים החלו להתכתב ביניהם על בסיס קבוע. היא תיארה במכתבים חוויות של תלמידת תיכון, והוא פרס בפניה את השקפת עולמו הדתית־לאומית.

החורף לפני סיום ושושנה שמחה לחזור לקיץ וללבוש את החולצות הקצרות. היא מספרת ליעקב על המסע המתוכנן לאילת, המימון שלו באמצעות חסכונותיה וההתארגנות בחוליות לקניית האוכל. למכתב הזה צירפה שושנה תצלום שלה במכנסי ג'ינס, כי זה מה שהיא אוהבת, אך לצערה המכתב חזר ולא הגיע ליעדו. מכתב זה הוא אחד מסדרת מכתבים שכתבה שושנה, אז תלמידת תיכון מאשקלון, לחייל מילואים בשם יעקב וייס. בית הספר שהיא למדה בו יזם שליחת חבילות לחיילים בחזית, ושושנה צירפה לחבילה מכתב קצרצר. יעקב, אז אלחוטן בגדוד הסיור של אוגדת אריק שרון, השיב לה. שושנה התרגשה מאוד לקבל את מכתבו, והשניים החלו להתכתב ביניהם על בסיס קבוע. היא תיארה במכתבים חוויות של תלמידת תיכון, והוא פרס בפניה את השקפת עולמו הדתית־לאומית.
נושאים: שירות צבאי

עמודי המכתב ותמלול

עמוד 1/4

יום חמישי     14/3/74 

[עמוד 1]
ליעקב היקר צרור שלומות חמות!  
את מכתבך קבלתי זה היום וכבר אני עונה. עכשיו שעת צהריים בדיוק שתיים.
השבוע הזה עמד בסימן חום, כלומר מרמז על בואו האביב ועמו הקיץ. אעפ"י
שאתמול, כך היה נדמה , נשבר החום ע"י גשם קל שטפטף  עדיין היום חם מאוד –
דווקא זה נחמד לחזור לקיץ וללבוש את החולצות הקצרות, ולהוציא את מלתחת 
הקיץ, אבל אני עדיין לא ויתרתי על החורף כי אני מחכה למעיל שאימי סורגת לי, 
אני מקווה שאספיק עוד ללבשו, וגם אם לא אז אחכה בסבלנות לחורף הבא!!!
אתה צריך להיות מאושר שאני כותבת לך בראש עניני, כי יש לי אלף ואחד 
דברים לעשות ואני מתוך עצלנות בתערובת חביבות מעדיפה לכתוב אליך,
כמובן מחר יש לי מבחן במקצוע שאני לא כל כך מסמפטת אולי בגלל החומר 
הרב שהצטבר ללמידה "גאוגרפיה"
בשבוע הבא יש לי טיול לאילת, גם מטעם הגדנ"ע ,לארבע ימים, התשלום למסע
עלה לי ביוקר מכוון שאני הוצאתי את כל הכסף כמעט על חשבוני כך שנשארתי 
ללא דמי-כיס, הייתי צריכה לבחור בין בגדי- פסח ובין מסע. אני מקוה שאבי לא
ישאיר אותי לגמרי מרוקנת, ואני ממשיכה לחסוך. באף שנה לא הצטרכתי לחסוך
כסף הכל בא לי בקלות אבל פתע השנה אבי החליט שזו השיטה, והוא 
טועה אני בכל אופן לא אנהג כך בילדי, כל עוד הם ילדי הם לא יצטרכו 
ל"סבול", כן זהו סבל, בעיות כספיות, או בכל אופן לא אראה להם זאת 
אני רוצה גם משפחה מאוחדת ודבר כזה עשוי ליצור רגשי קנאה באח אחר
שלו יש יותר. זוהי בכל אופן דעתי .
הכתה נחלקה לחוליות ואנני יודעת איך שנשארתי ללא חוליה, פשוט לא 
דאגתי לעצמי, זו הצרה אצלי, ולכן אני צריכה להיות עם עוד שני בנים בחוליה ,
קנינו כבר את החפצים והמאכלים ל"טיול", אחד מבני החוליה שלי הוא קצת
שמן, אפשר לומר עליו שהוא שמנמן, והוא דוחף הכל לעגלה בשק"ם (שם יותר
זול לערוך קניות), כך שלבסוף למרות שהיינו חוליה קטנה אגרנו הרבה אוכל. 
[עמוד 2]
למרות זאת אני מקוה שהטיול יהיה יפה, אני מקווה לקחת עימי מצלמה, 
כי אני אוהבת לצלם ולא תמיד התמונות יוצאות, כמו בשנה שעברה, שצלמתי 
וצלמתי ובסוף... התמונות נשרפו!). 
ד.א קבלתי חזרה את מכתבי עם התמונה ,כמו שאומרים המכתב חזר 
אל השולח ,וזה די בסדר מכון שעכשיו אשלח לך תמונה יותר גדולה. לא אכפת
לך שאני בג'ינס? אבל זה הדבר האהוב עלי. אם תשים לב בתמונה שערי קצוץ 
מאוד ובכן עכשיו הוא גדל והסתלסל קמעה. בתמונה קשה להבחין בתווי פנים
אז צבע העיניים הוא ירוק-חום. אני מבטיחה לך תמונה יותר מוצלחת    
(אולי אחרי המסע), [?] בשרות לאמי צלמה אותי חברה שלי,  אבל מכוון שהיא
קצת קמצנית היא לא רוצה לתת, אני לא אלחץ עליה, אבל יתכן הגיע עתה 
לעמק השוה לאחר שלה תהיה תמונה מאצלי.
בזאת אסים את מכתבי בציפיה עזה לתשובה מהירה. 
תמיד שלך 
שושי! 


עמוד 2/4
עמוד 3/4
עמוד 4/4

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: שושנה פיינגולד
מיקום: אשקלון
תאריך: 14.03.1974

מקבל/ת המכתב

שם: יעקב וייס
מיקום: פתח תקווה

מכתבים קשורים

למכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראתם ולמשל התכתבויות נוספות או מכתבים הקשורים לאותו נושא, לחצו כאן.

עמודי המכתב ותמלול

עמוד 1/4

יום חמישי     14/3/74 

[עמוד 1]
ליעקב היקר צרור שלומות חמות!  
את מכתבך קבלתי זה היום וכבר אני עונה. עכשיו שעת צהריים בדיוק שתיים.
השבוע הזה עמד בסימן חום, כלומר מרמז על בואו האביב ועמו הקיץ. אעפ"י
שאתמול, כך היה נדמה , נשבר החום ע"י גשם קל שטפטף  עדיין היום חם מאוד –
דווקא זה נחמד לחזור לקיץ וללבוש את החולצות הקצרות, ולהוציא את מלתחת 
הקיץ, אבל אני עדיין לא ויתרתי על החורף כי אני מחכה למעיל שאימי סורגת לי, 
אני מקווה שאספיק עוד ללבשו, וגם אם לא אז אחכה בסבלנות לחורף הבא!!!
אתה צריך להיות מאושר שאני כותבת לך בראש עניני, כי יש לי אלף ואחד 
דברים לעשות ואני מתוך עצלנות בתערובת חביבות מעדיפה לכתוב אליך,
כמובן מחר יש לי מבחן במקצוע שאני לא כל כך מסמפטת אולי בגלל החומר 
הרב שהצטבר ללמידה "גאוגרפיה"
בשבוע הבא יש לי טיול לאילת, גם מטעם הגדנ"ע ,לארבע ימים, התשלום למסע
עלה לי ביוקר מכוון שאני הוצאתי את כל הכסף כמעט על חשבוני כך שנשארתי 
ללא דמי-כיס, הייתי צריכה לבחור בין בגדי- פסח ובין מסע. אני מקוה שאבי לא
ישאיר אותי לגמרי מרוקנת, ואני ממשיכה לחסוך. באף שנה לא הצטרכתי לחסוך
כסף הכל בא לי בקלות אבל פתע השנה אבי החליט שזו השיטה, והוא 
טועה אני בכל אופן לא אנהג כך בילדי, כל עוד הם ילדי הם לא יצטרכו 
ל"סבול", כן זהו סבל, בעיות כספיות, או בכל אופן לא אראה להם זאת 
אני רוצה גם משפחה מאוחדת ודבר כזה עשוי ליצור רגשי קנאה באח אחר
שלו יש יותר. זוהי בכל אופן דעתי .
הכתה נחלקה לחוליות ואנני יודעת איך שנשארתי ללא חוליה, פשוט לא 
דאגתי לעצמי, זו הצרה אצלי, ולכן אני צריכה להיות עם עוד שני בנים בחוליה ,
קנינו כבר את החפצים והמאכלים ל"טיול", אחד מבני החוליה שלי הוא קצת
שמן, אפשר לומר עליו שהוא שמנמן, והוא דוחף הכל לעגלה בשק"ם (שם יותר
זול לערוך קניות), כך שלבסוף למרות שהיינו חוליה קטנה אגרנו הרבה אוכל. 
[עמוד 2]
למרות זאת אני מקוה שהטיול יהיה יפה, אני מקווה לקחת עימי מצלמה, 
כי אני אוהבת לצלם ולא תמיד התמונות יוצאות, כמו בשנה שעברה, שצלמתי 
וצלמתי ובסוף... התמונות נשרפו!). 
ד.א קבלתי חזרה את מכתבי עם התמונה ,כמו שאומרים המכתב חזר 
אל השולח ,וזה די בסדר מכון שעכשיו אשלח לך תמונה יותר גדולה. לא אכפת
לך שאני בג'ינס? אבל זה הדבר האהוב עלי. אם תשים לב בתמונה שערי קצוץ 
מאוד ובכן עכשיו הוא גדל והסתלסל קמעה. בתמונה קשה להבחין בתווי פנים
אז צבע העיניים הוא ירוק-חום. אני מבטיחה לך תמונה יותר מוצלחת    
(אולי אחרי המסע), [?] בשרות לאמי צלמה אותי חברה שלי,  אבל מכוון שהיא
קצת קמצנית היא לא רוצה לתת, אני לא אלחץ עליה, אבל יתכן הגיע עתה 
לעמק השוה לאחר שלה תהיה תמונה מאצלי.
בזאת אסים את מכתבי בציפיה עזה לתשובה מהירה. 
תמיד שלך 
שושי! 


עמוד 1/4
עמוד 1/4
עמוד 1/4

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: נעמי רובין
מיקום: גבעתיים
תאריך: 1973-11-04

מקבל/ת המכתב

שם: יעקב וייס
מיקום: פתח תקווה

מכתבים קשורים

למכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראתם ולמשל התכתבויות נוספות או מכתבים הקשורים לאותו נושא, לחצו כאן.

Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

eye

תפריט נגישות