סגן ישעיהו מקוביצקי כתב ביום נפילתו למשפחתו. במכתב הוא כותב ש'הכל בסדר', מקווה שהמלחמה תסתיים בקרוב , ומספר שהמורל גבוה. עוד במכתב שואל ישעיהו לשלום ההורים, השכנים והעורף. ישעיהו מקוביצקי נפל בקרב על גדות תעלת סואץ ב-19 באוקטובר 1973, והוא בן 24.

ישעיהו (שייקה), בן מרים ושאול, נולד ביום כ"ג באב תש"ט (18.8.1949) בתל-אביב. למד בבית-הספר היסודי "הקליר" ובתיכון-עירוני ד' בתל אביב. בנערותו היה פעיל בתנועות הנוער ובמועצת תלמידים. בקיץ 1966 נבחר לייצג את בית-ספרו במשלחת נוער לצרפת ולאיטליה. את בית-הספר התיכון סיים בהצטיינות בפעילות חברתית.
גוייס לצה"ל בקיץ שלאחר מלחמת ששת הימים. הוא הוצב בחיל ההספקה, עבר במהירות את מסלול ההכשרה הצבאי, וכשנה לאחר גיוסו הוסמך כקצין. הוא שירת כמפקד מחלקת צוערים בקורס קציני הספקה, ואחרי-כן התמנה למפקד הקורס - תפקיד שהיה בתקן גבוה בהרבה מדרגתו הצבאית.
בקיץ 1970 השתחרר מצה"ל ופנה ללימודי כלכלה באוניברסיטת תל-אביב. הוא סיים את לימודי ב.א. בכלכלה, והתקבל להמשך לימודי מ.א. במנהל עסקים, אך לא זכה להתחיל בהם. במהלך הלימודים התחתן והחל לעבוד ככלכלן במכון לייעוץ ולמידע ברמת-גן.
ביום הכיפורים, עם פרוץ המלחמה, התגייס עוד בטרם נקרא לשירות. מפקדו משחזר: "שייקה התייצב לגיוס ביום הכיפורים בצהרים, עוד לפני שהצו הגיע לביתו. כשהוא נכון למלא כל תפקיד שהוטל עליו, החל שייקה בארגון מחלקתו והכנתה, תוך דאגה מתמדת לכל אחד מחייליו היוצא למלחמה. תכונה זו של מסירות והתמדה זכתה להערכת כולנו". ביום כ"ג בתשרי תשל"ד (19.10.1973) בשעות אחר הצהריים נפל ישעיהו בקרב ליד דוור-סואר, על גדות תעלת סואץ. מפקדו זוכר את הקרב האחרון: "וכך, פעם אחר פעם, התקדם עם אנשיו ורכבו עד לקו החזית, ותחת אש אוייב עזה ביצע את התדלוק עד אחרון הטנקים. תוך כדי ביצוע התפקיד, נפגע מאש ארטילרית כבדה ונפל... הוא היה מפקד מעולה". הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול והוא בן 24 שנים במותו. השאיר אחריו אישה, אב, אם ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סרןביום
נפילתו שלח מכתב לחבריו לעבודה, דרש בשלומם וביקשם לעדכן אותו בכל הנעשה במכון, כדי "שישאר בעניינים".

הפרטים נדלו מתוך אתר יזכור. למידע בהרחבה:
https://www.izkor.gov.il/%D7%99%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%94%D7%95%20%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%A7%D7%99/en_319ca559ffb7ec4ffc397c91a8dc7985