לדילוג על ניווט ראשי הקש אנטר
הוספת מכתב
1003*
אוֹצָרוֹת
*1003
הוספת מכתב
סגירה
close
חיפוש ב:

    הנושאים החמים:

    אוספים מיוחדים יישוב והקמת המדינה

    כל הנושאים:

    אוספים מיוחדים יישוב והקמת המדינה חינוך ולימודים מסעות וטיולים אירועים בהיסטוריה מלחמות ישראל משפחה ויחסים חגים ומועדים תרבות מפורסמים שירות צבאי ארצות ערב והאסלאם
    ראשי אוֹצָרוֹתתרבותספריםמכתב שכתב משה ידעיה לסופר חיים הזז, ובו הוא דן בשמות העבריים לגבינות משה ידעיה
    1971 15 בינואר

    מכתב שכתב משה ידעיה לסופר חיים הזז, ובו הוא דן בשמות העבריים לגבינות

    משה ידעיה חניתה פורסם על ידי אורלי אילני
    שיתוף הדפסה

    כתב היד

    לצפייה במכתב ובתמלול
    1 דפי המכתב

    סיפור רקע

    מכתב משה ידעיה לסופר חיים הזז, ובו הוא דן בשימוש הנכון בעברית לסוגי גבינות שונות.
    משה ידעיה נולד ב־1920 באורייב, סרביה (היום אורחי, מולדובה), ועלה לארץ ב־1939 עם חברי תנועת 'גורדוניה'. הגרעין התיישב בקיבוץ חניתה שרק הוקם. הוא ורחל נישאו במהלך מלחמת העצמאות.
    בתחילת שנות השישים למד משה ספרות באוניברסיטה העברית בירושלים, ובמהלך לימודיו התיידד עם טובי הסופרים. הוא לימד ספרות ולשון בבית הספר 'סולם צור' וכתב ספרים על נופים ואתרים בארץ ישראל. משה ידעיה נפטר בשנת 1987.
    המכתב הועלה במסגרת שיתוף הפעולה של פרויקט אוצרות עם בית פרת.

    מכתב משה ידעיה לסופר חיים הזז, ובו הוא דן בשימוש הנכון בעברית לסוגי גבינות שונות.
    משה ידעיה נולד ב־1920 באורייב, סרביה (היום אורחי, מולדובה), ועלה לארץ ב־1939 עם חברי תנועת 'גורדוניה'. הגרעין התיישב בקיבוץ חניתה שרק הוקם. הוא ורחל נישאו במהלך מלחמת העצמאות.
    בתחילת שנות השישים למד משה ספרות באוניברסיטה העברית בירושלים, ובמהלך לימודיו התיידד עם טובי הסופרים. הוא לימד ספרות ולשון בבית הספר 'סולם צור' וכתב ספרים על נופים ואתרים בארץ ישראל. משה ידעיה נפטר בשנת 1987.
    המכתב הועלה במסגרת שיתוף הפעולה של פרויקט אוצרות עם בית פרת.
    נושאים:
    תרבות ספרים
    תגיות:
    עברית

    ארועי התקופה

    1970
    1979

    כתב היד

    עמוד 1/1

    חניתה 15.1.71

    לכבוד הסופר מר חיים הזז,
    ביקר!
    תודה רבה רבה על התשובה ועל הזמנתך,
    את מועד הביקור אשתדל לתאם טלפונית.
    אכן מפי זקנים, יוצאי רוסיה, קיבלת עדויות
    על ה"מאישקה", וכן מצאתי ערך זה
    באנציקלופדיה petit larousse [שם של אנציקלופדיה].
    "אברימציבו" לא מצאתי באותה אנציק' [אנציקלופדיה], אבל מצאתי
    שם "גודה" (Gouda) שם מקום בהולנד
    על אי, ושם מייצרים פאיאנס.
    אני מזכיר זאת משום שבמהדורת תש"ב, אתה
    מזכיר את המאישקה של "גוביו" ואולי
    "גוביו" שיבוש של "גודה"
    אלה וכגון אלה, פרטי הווי – ויקרתו של
    הסיפור מרקם אמנותי איתו אני שוהה עתה.

    פרטי המכתב

    הכותב/ת

    שם: משה ידעיה
    מיקום: חניתה
    תאריך: 15.01.1971

    מקבל/ת המכתב

    שם: חיים הזז
    מיקום: ירושלים

    מכתבים קשורים

    מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

    זלמן שזר ירושלים, ישראל
    1970

    שזר מבקש מהרב סולומון דוד ששון לשמור על ספריית ששון בישראל
    אהרן אברהם קבק יפו, ישראל
    1910

    א"א קבק מנסה לשדל את יעקב פיכמן לזרז את פרסום הרומן שלו, "דניאל שפרנוב"
    יצחק ורחל בן צבי ירושלים, ישראל
    1955

    נשיא המדינה, יצחק בן צבי ואשתו מברכים את ברוך צ'יז'יק לקראת צאת ספרו.
    שרה נאור קיבוץ יזרעאל
    1957

    שרה נאור כותבת לבן זוגה יגאל על סרט שראתה– "היחפן", ועל געגועיה אליו
    אוריה פלדמן תל אביב
    1931

    אוריה פלדמן, אגרונום, מראשוני המורים לטבע בארץ ישראל, כותב על ההחלטה להוציא לאור ספר שינציח את ארגון 'השומר'
    יונתן רטוש ירושלים
    1948

    יונתן כותב לאשתו דבורה על עבודתו החדשה בעיתון, וכן מבקש ממנה לבוא עם בניהם אליו לירושלים
    צבי ולאה אלמוג קריית חיים
    1952

    צבי ולאה אלמוג כותבים לבנם על הגאווה על האדם והחייל שהוא לכבוד יום הולדתו ה־18
    רחל שנרב פתח תקווה
    1976

    שרה מתכוונת להגיע לארץ, ורחל, אחותה, מציעה לה אילו מתנות להביא, בין השאר כלי נגינה לילדים
    דוד עתיר תעלת סואץ
    1973

    דוד מספר למשפחתו על הלהקות הצבאיות והזמרים שמופיעים לפני החיילים בזמן המלחמה כדי לעודדם
    ניר בן צבי סיני
    1973

    ניר כותב למשפחתו בזמן ההמלחמה על המוזיקה והבידור שמביאים לשטח, על האימונים עם החיילים הצעירים ועל תנאי השירות
    כל המכתבים

    ארועי התקופה