אוֹצָרוֹת
1967 12 ביוני

מכתב ששלח בנימין מהחזית המצרית לאימו ולדודיו, ובו הוא מספר שהוא לא נפגע וששלומו טוב

בנימין אלגלי מצרים פורסם על ידי אורלי אילני

כתב היד

2 דפי המכתב

סיפור רקע

במלחמת ששת הימים היה בנימין אלגלי לוחם בחיל שריון בחטיבה 7 והוצב בסיני. הוא מספר שלאחר סיום הקרבות נחת מטוס קטן מטעם עיריית תל אביב סמוך לגדוד, כדי שהחיילים יוכלו לשלוח כמה מילים למשפחותיהם. רק לאחר שבנימין כתב את המכתב לאימו, הוא שם לב שזה היה יום שבת. כחייל דתי בתחילה הצטער על כך, "אך לאחר דין ודברים עם עצמי החלטתי שמשיקולי 'פיקוח נפש דוחה שבת' מצווה לעשות כן, ומייד מסרתי גלויה זו למשלוח באמצעות המטוס המוזכר". את הגלויה שלח בנימין לדודו שלום אלגלי ולרעייתו חנה שגרו בנהריה. מאחר שהיה בן יחיד לאם חדֲ־הורית, היו לו הדודים כמו הורים. כמו כן אימו של בנימין לא ידעה לקרוא, ולכן שלח את המכתב לדודיו כדי שיקראו בפניה. בנימין מספר כי במהלך המלחמה נפוצה ידיעה שגויה כי הוא נהרג. תושבי דלתון שריחמו על אימו הסתירו זאת ממנה, והיא

במלחמת ששת הימים היה בנימין אלגלי לוחם בחיל שריון בחטיבה 7 והוצב בסיני. הוא מספר שלאחר סיום הקרבות נחת מטוס קטן מטעם עיריית תל אביב סמוך לגדוד, כדי שהחיילים יוכלו לשלוח כמה מילים למשפחותיהם. רק לאחר שבנימין כתב את המכתב לאימו, הוא שם לב שזה היה יום שבת. כחייל דתי בתחילה הצטער על כך, "אך לאחר דין ודברים עם עצמי החלטתי שמשיקולי 'פיקוח נפש דוחה שבת' מצווה לעשות כן, ומייד מסרתי גלויה זו למשלוח באמצעות המטוס המוזכר". את הגלויה שלח בנימין לדודו שלום אלגלי ולרעייתו חנה שגרו בנהריה. מאחר שהיה בן יחיד לאם חדֲ־הורית, היו לו הדודים כמו הורים. כמו כן אימו של בנימין לא ידעה לקרוא, ולכן שלח את המכתב לדודיו כדי שיקראו בפניה. בנימין מספר כי במהלך המלחמה נפוצה ידיעה שגויה כי הוא נהרג. תושבי דלתון שריחמו על אימו הסתירו זאת ממנה, והיא הייתה היחידה שלא ידעה. כשחזר לנהריה בתום המלחמה הפתיע את כולם. במלאת ארבעים שנה למלחמה, הראו לו דודיו של בנימין את הגלויה ששמרו, דבר שריגש אותו מאוד. כיום, בנימין הוא סבא לנכדים, והוא מציג את הגלויה הזו בגאווה לנכדיו "בכל הזדמנות שנקראת לידי". הגלויה הועלתה לאתר במסגרת שיתוף פעולה של פרויקט אוצרות עם המרכז למורשת מלחמת ששת הימים, לרגל 55 שנים למלחמה.

כתב היד

עמוד 1/2

ב"ה 12.6.67

לכבוד
שלום וחנה
שלום רב מחו"ל!!
בצרוף למכתבך זה שקבלתי בתאריך 12.6 קבלתי עוד
4 מכתבים וזה ממש הרים את המוראל שבלאו הכי
הוא גבוהה, את הכסף ששלחת קבלתי תודה רבה ואילו
את החבילה לא קבלתי, מה דעתך?
מה שאספר לך זה שכרגע אני נמצא במצרים בריחוק
מה מהתעלה. תוך מהלך הקרב היה קשה ומפחיד אך
לאחר מכן נכנסנו לשגרה התרגלנו ונלחמנו ביתר
עוז ומרץ שהנה הם התוצאות. ברור שאני אמרתי
את התפילה לפני היציאה לקרב וזה נסך בלבי
בטחון עצום שכן "לא בחייל ולא בכח כי אם ברוחי…."
אני ברוך ה' בריא ושלם ואפילו פצע הכי קטן אין לי
רק דבר אחד מצחיק. חטפתי כמה כדורי 0.5
ורסיסים של פגז בתוך התרמיל שלי וזה גרם
לכך שהתרמיל נקרע הלבנים נקרעו כנ"ל הגרביים
לכן באם יש לך עודף שלח לי.
דבר אחד לא מצא חן בעיני והוא לראות גוויות
מרוסקות מעוכות ומרוטשות מעלים סרחונות בכל
מקום זה מוריד את התאבון אבל זה לא נורא בדרך
כלל אנחנו חונים רחוק מדברים כאלה
[עמ' 2]
בהזדמנות אני אספר לך מקרוב אי'ה על
כמה מה שקרה לי שכן זה חוויה עצומה
שאזכור זאת כל ימי חיי.
שלום! אין לך מושג כמה
התפעלו החברה הן דתיים
והן לא דתיים לשמוע
שכבשנו את ירושלים
חברון ויריחו.

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: בנימין אלגלי
מיקום: מצרים
תאריך: 12.06.1967

מקבל/ת המכתב

שם: משפ' אלגלי
מיקום: נהריה

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/2

ב"ה 12.6.67

לכבוד
שלום וחנה
שלום רב מחו"ל!!
בצרוף למכתבך זה שקבלתי בתאריך 12.6 קבלתי עוד
4 מכתבים וזה ממש הרים את המוראל שבלאו הכי
הוא גבוהה, את הכסף ששלחת קבלתי תודה רבה ואילו
את החבילה לא קבלתי, מה דעתך?
מה שאספר לך זה שכרגע אני נמצא במצרים בריחוק
מה מהתעלה. תוך מהלך הקרב היה קשה ומפחיד אך
לאחר מכן נכנסנו לשגרה התרגלנו ונלחמנו ביתר
עוז ומרץ שהנה הם התוצאות. ברור שאני אמרתי
את התפילה לפני היציאה לקרב וזה נסך בלבי
בטחון עצום שכן "לא בחייל ולא בכח כי אם ברוחי…."
אני ברוך ה' בריא ושלם ואפילו פצע הכי קטן אין לי
רק דבר אחד מצחיק. חטפתי כמה כדורי 0.5
ורסיסים של פגז בתוך התרמיל שלי וזה גרם
לכך שהתרמיל נקרע הלבנים נקרעו כנ"ל הגרביים
לכן באם יש לך עודף שלח לי.
דבר אחד לא מצא חן בעיני והוא לראות גוויות
מרוסקות מעוכות ומרוטשות מעלים סרחונות בכל
מקום זה מוריד את התאבון אבל זה לא נורא בדרך
כלל אנחנו חונים רחוק מדברים כאלה
[עמ' 2]
בהזדמנות אני אספר לך מקרוב אי'ה על
כמה מה שקרה לי שכן זה חוויה עצומה
שאזכור זאת כל ימי חיי.
שלום! אין לך מושג כמה
התפעלו החברה הן דתיים
והן לא דתיים לשמוע
שכבשנו את ירושלים
חברון ויריחו.

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: יעל שגב
מיקום: קיבוץ חצרים
תאריך: 1956-06-30

מקבל/ת המכתב

שם: משפ' אלגלי
מיקום: נהריה

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות