אוֹצָרוֹת
1952 29 באפריל

מלאכי אלמוגי כותב למשפחתו על אודות חגיגת יום העצמאות שארגן במעברת תלפיות שבירושלים

מלאכי אלמוגי ירושלים פורסם על ידי אורלי אילני
מלאכי אלמוגי בשנים שאחרי מבצע סיני

כתב היד

3 דפי המכתב

סיפור רקע

מלאכי אלמוגי מתאר את חגיגת יום העצמאות שארגן במעברת תלפיות. אף שעשה כמיטב יכולתו – הביא את חברי התנועה לריקודים, גידר את הבמה והצטייד ברמקולים – הוא אינו מרוצה מן התוצאה. הממתקים שחולקו באירוע נחטפו במהירות, האימהות התלוננו והבלגן חגג. הוא מודה שלא העריך נכונה את כמות המשתתפים ואת הקשיים הצפויים באירוע מסוג זה. חוץ מזה הוא הסתגל למעבר לירושלים ואף מספר על השינוי שחל באישיותו ועל השיפורים שהוא עושה במכשיר הרדיו שהרכיב בעצמו. הוא מתאר את ההתלבטות שלו בנוגע לרכישת מצלמה חדשה ואת העצה שקיבל מן המוכר להמתין עם הקנייה עד שיחסוך סכום גבוה יותר. מלאכי אלמוגי גדל והתחנך בקריית חיים, שירת בחטיבת הנח"ל, ובהמשך שירת במילואים בחטיבה 9 גדוד 91. בחייו האזרחיים עבד מלאכי בחברת "כור תעשיות", בעיקר בהקמת מפעלי תעשייה, ושימש מנכ"ל של כמה מפעלים בתקופות שונות.

מלאכי אלמוגי מתאר את חגיגת יום העצמאות שארגן במעברת תלפיות. אף שעשה כמיטב יכולתו – הביא את חברי התנועה לריקודים, גידר את הבמה והצטייד ברמקולים – הוא אינו מרוצה מן התוצאה. הממתקים שחולקו באירוע נחטפו במהירות, האימהות התלוננו והבלגן חגג. הוא מודה שלא העריך נכונה את כמות המשתתפים ואת הקשיים הצפויים באירוע מסוג זה. חוץ מזה הוא הסתגל למעבר לירושלים ואף מספר על השינוי שחל באישיותו ועל השיפורים שהוא עושה במכשיר הרדיו שהרכיב בעצמו. הוא מתאר את ההתלבטות שלו בנוגע לרכישת מצלמה חדשה ואת העצה שקיבל מן המוכר להמתין עם הקנייה עד שיחסוך סכום גבוה יותר. מלאכי אלמוגי גדל והתחנך בקריית חיים, שירת בחטיבת הנח"ל, ובהמשך שירת במילואים בחטיבה 9 גדוד 91. בחייו האזרחיים עבד מלאכי בחברת "כור תעשיות", בעיקר בהקמת מפעלי תעשייה, ושימש מנכ"ל של כמה מפעלים בתקופות שונות.

כתב היד

עמוד 1/3

ירושלים 29.4.52 ערב יום העצמאות תשי"ב

[עמוד 1]
שלום רב לכם יקרים.
אמנם אך אתמול כתבתי אליכם אך מכתבי היה דל
וריק. אנסה הפעם להרחיב במקצת.
כן, מסיים אני תקופה של ארבעה חודשים של
עבודה בירושלים, ואם בתחילתו של דבר חשבתי
שיקשה לי הרבה יותר ולאחר שעבר המשבר הנפשי
של ניתוק מהבית ומההכשרה כאחד, ונמצאתי
בפעם הראשונה מוטל בודד בשטף החיים של עיר זרה
ושונה במקצת מערים אחרות. גם בעבודה
היו משברים רעיוניים. אך עתה כשאני בא לסקור
את מצבי ועמדתי, יכל [יכול] אני לצין [לציין] בספוק [בסיפוק] רב,
שכדאי היה עד כה וכדאי להמשיך הלאה.
יש אומרים: "משנה מקום משנה מזל" ואמנם
איני יודע אם באמת נשתניתי [השתניתי] אך כאן החניכים
מכירים אותי לא כאותו מלאכי שקט ובישן [וביישן], להפך
דוקא מצינים [מציינים] את ההבדל ביני לבין האחרים
שאני עליז וער ומהפכן, ובאמת גם בטחוני
העצמי הולך ורב עם קנית [קניית] עמדתי בקן כולו
גם בעדות שאינני מדריך.
עתה עבודתי רבה מאד. בשבוע שעבר
[עמוד 2]
ארגנתי מפעל בדק בית. הכל צובע וסויד ותוקן
והקן שהיה קצת מוזנח במראהו עתה חודש יופיו,
השבוע ארגנתי את חג העצמאות במעברת תלפיות
גדרתי במה ודגלים והיום הבאתי את כל חברי
התנועה למעברה והם שרו והופיעו ברקודים [בריקודים] ומסכת
הרמקולים עזרו במקצת להתגבר על הקהל
הבלתי מרוסן. ממתקים שחולקו מטעם מרכז
הנוער והחלוץ נחטפו בגסות רבה. לאחר שחוסלו
באו אלי אמהות כשתנוקות בידיהם: "מנהל, זה
הילד עוד לא קבל [קיבל]. באמת תן לו רק אחד" ולא
קל היה להתחמק מהן ולהמשיך בארגון החג. שלדעתי
לא היה מוצלח, וכשאמר לי לפני כשבוע מנהל המעברה שגם
מחלקה שלמה של שוטרים לא תועיל להתגבר
על הסדר, לקחתי את דבריו בזלזול. אך הוא כנראה
צדק ממני.
נו, מחרתיים ימלאו ארבע שנים למן אותו
יום בו קלטתי לראשונה תחנות רדיו במקלט [מקלט הרדיו] הראשון
שבניתי היה זה בדיוק באחד במאי. והשנים כה אצות
רצות. ועדין [ועדיין] לא גמרתי אף מקלט אחד שאומר
זה גמור וחתום ולא אפרקנו יותר. כנראה שלעולם
אין אדם מסתפק באשר בידו ותמיד הוא שואף
[עמוד 3]
למשהו משוכלל יותר יעיל וטוב יותר
גם במצלמה טובה נתתי עיני וגיסתי [וגייסתי] כארבעים
לירות לרכוש אותה. אלא שהצלם אצלו אני
מפתח בקביעות את תצלומי הוא אדם ישר והגון מאד.
ואני התיעצתי [התייעצתי] בו. והוא הניעני מקניה ומכירה ואמר
שמוטב שאאסוף יותר ואקנה משהו טוב יותר
כי אם אחליף הרבה פעמים אפסיד בכל פעם קצת
וזה לא כדאי שנית, אמר, כח הקניה
של הצרכן קטן וכמעט שאין קונים מצלמות עתה
ולכן מחירם במצב של ירידה מטה ולכן כדאי
לחכות. נו, שמעתי לעצתו אלא שהכסף
אינו ממשיך להתקבץ אלא במצב הפוך.
אך מילא אין דבר בגלל שטויות כאלה לא
כדאי להצטער. אנשים המצטערים על כגון
אלה, מזקינים מהר, ואני אינני ממהר.
די, מספיק שטויות כתבתי. ואילו מכם
אין מילה מאז שנסעתי. לא יפה.
איחולים לטל למלאת לו שנה. ד"ש לריבי ומשה [אחותו של מלאכי וגיסו].
ד"ש מעמנואל שהולך ומחלים.
להתראות, שלכם מלאכי

עמוד 2/3
עמוד 3/3

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: מלאכי אלמוגי
מיקום: ירושלים
תאריך: 29.04.1952

מקבל/ת המכתב

שם: משפחת אלמוגי
מיקום: קריית חיים

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/3

ירושלים 29.4.52 ערב יום העצמאות תשי"ב

[עמוד 1]
שלום רב לכם יקרים.
אמנם אך אתמול כתבתי אליכם אך מכתבי היה דל
וריק. אנסה הפעם להרחיב במקצת.
כן, מסיים אני תקופה של ארבעה חודשים של
עבודה בירושלים, ואם בתחילתו של דבר חשבתי
שיקשה לי הרבה יותר ולאחר שעבר המשבר הנפשי
של ניתוק מהבית ומההכשרה כאחד, ונמצאתי
בפעם הראשונה מוטל בודד בשטף החיים של עיר זרה
ושונה במקצת מערים אחרות. גם בעבודה
היו משברים רעיוניים. אך עתה כשאני בא לסקור
את מצבי ועמדתי, יכל [יכול] אני לצין [לציין] בספוק [בסיפוק] רב,
שכדאי היה עד כה וכדאי להמשיך הלאה.
יש אומרים: "משנה מקום משנה מזל" ואמנם
איני יודע אם באמת נשתניתי [השתניתי] אך כאן החניכים
מכירים אותי לא כאותו מלאכי שקט ובישן [וביישן], להפך
דוקא מצינים [מציינים] את ההבדל ביני לבין האחרים
שאני עליז וער ומהפכן, ובאמת גם בטחוני
העצמי הולך ורב עם קנית [קניית] עמדתי בקן כולו
גם בעדות שאינני מדריך.
עתה עבודתי רבה מאד. בשבוע שעבר
[עמוד 2]
ארגנתי מפעל בדק בית. הכל צובע וסויד ותוקן
והקן שהיה קצת מוזנח במראהו עתה חודש יופיו,
השבוע ארגנתי את חג העצמאות במעברת תלפיות
גדרתי במה ודגלים והיום הבאתי את כל חברי
התנועה למעברה והם שרו והופיעו ברקודים [בריקודים] ומסכת
הרמקולים עזרו במקצת להתגבר על הקהל
הבלתי מרוסן. ממתקים שחולקו מטעם מרכז
הנוער והחלוץ נחטפו בגסות רבה. לאחר שחוסלו
באו אלי אמהות כשתנוקות בידיהם: "מנהל, זה
הילד עוד לא קבל [קיבל]. באמת תן לו רק אחד" ולא
קל היה להתחמק מהן ולהמשיך בארגון החג. שלדעתי
לא היה מוצלח, וכשאמר לי לפני כשבוע מנהל המעברה שגם
מחלקה שלמה של שוטרים לא תועיל להתגבר
על הסדר, לקחתי את דבריו בזלזול. אך הוא כנראה
צדק ממני.
נו, מחרתיים ימלאו ארבע שנים למן אותו
יום בו קלטתי לראשונה תחנות רדיו במקלט [מקלט הרדיו] הראשון
שבניתי היה זה בדיוק באחד במאי. והשנים כה אצות
רצות. ועדין [ועדיין] לא גמרתי אף מקלט אחד שאומר
זה גמור וחתום ולא אפרקנו יותר. כנראה שלעולם
אין אדם מסתפק באשר בידו ותמיד הוא שואף
[עמוד 3]
למשהו משוכלל יותר יעיל וטוב יותר
גם במצלמה טובה נתתי עיני וגיסתי [וגייסתי] כארבעים
לירות לרכוש אותה. אלא שהצלם אצלו אני
מפתח בקביעות את תצלומי הוא אדם ישר והגון מאד.
ואני התיעצתי [התייעצתי] בו. והוא הניעני מקניה ומכירה ואמר
שמוטב שאאסוף יותר ואקנה משהו טוב יותר
כי אם אחליף הרבה פעמים אפסיד בכל פעם קצת
וזה לא כדאי שנית, אמר, כח הקניה
של הצרכן קטן וכמעט שאין קונים מצלמות עתה
ולכן מחירם במצב של ירידה מטה ולכן כדאי
לחכות. נו, שמעתי לעצתו אלא שהכסף
אינו ממשיך להתקבץ אלא במצב הפוך.
אך מילא אין דבר בגלל שטויות כאלה לא
כדאי להצטער. אנשים המצטערים על כגון
אלה, מזקינים מהר, ואני אינני ממהר.
די, מספיק שטויות כתבתי. ואילו מכם
אין מילה מאז שנסעתי. לא יפה.
איחולים לטל למלאת לו שנה. ד"ש לריבי ומשה [אחותו של מלאכי וגיסו].
ד"ש מעמנואל שהולך ומחלים.
להתראות, שלכם מלאכי

עמוד 2/3
עמוד 3/3

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: מלאכי אלמוגי
מיקום: פילדלפיה
תאריך: 1969-01-03

מקבל/ת המכתב

שם: משפחת אלמוגי
מיקום: קריית חיים

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות