אוֹצָרוֹת
1968 28 בדצמבר

מלאכי אלמוגי מספר למשפחתו על אווירת חג המולד בארה״ב ועל המשך עבודתו בפילדלפיה

מלאכי אלמוגי פילדלפיה פורסם על ידי נוי לאופר ישראלי

כתב היד

4 דפי המכתב

סיפור רקע

התוכניות השתנו. לאחר שמלאכי תכנן את המכונות שצריך ליצר למפעל בארץ הוחלט להעביר לחסל את המפעל בארצות הברית ולהעביר אותו לארץ. מבחינת מלאכי המשמעות היא הארכת השהות בארצות הברית, והוא כותב לרותי מהן האפשרויות העומדות בפניו. אחת האפשרויות היא לחזור עם כל המשפחה לתקופה בת חצי שנה אחרי התרעננות קלה בארץ.
בינתיים הוא שולח עם חברו הררי כמה דברים קטנים לבנות. הוא מתאר את מזג האוויר הקר, את הקישוטים לקראת חג המולד ומסיים את המכתב בשיר לבנותיו סיגל וורד על ילדים המחליקים בשלג.
מלאכי אלמוגי נשלח לשלושה חודשים לפילדלפיה לצורך הקמת מפעל "קולסו" בפארק המדע בחיפה. הוא הרבה לכתוב מכתבים למשפחתו, לרותי אשתו ולבנותיו סיגל וורד.
מלאכי נולד והתחנך בקריית חיים, שירת בחטיבת הנח"ל, ובהמשך שירת במילואים בחטיבה 9 גדוד 91. בחייו האזרחיים עבד מלאכי בחברת "כור תעשיות", בעיקר בהקמת מפעלי תעשייה, ושימש

התוכניות השתנו. לאחר שמלאכי תכנן את המכונות שצריך ליצר למפעל בארץ הוחלט להעביר לחסל את המפעל בארצות הברית ולהעביר אותו לארץ. מבחינת מלאכי המשמעות היא הארכת השהות בארצות הברית, והוא כותב לרותי מהן האפשרויות העומדות בפניו. אחת האפשרויות היא לחזור עם כל המשפחה לתקופה בת חצי שנה אחרי התרעננות קלה בארץ.
בינתיים הוא שולח עם חברו הררי כמה דברים קטנים לבנות. הוא מתאר את מזג האוויר הקר, את הקישוטים לקראת חג המולד ומסיים את המכתב בשיר לבנותיו סיגל וורד על ילדים המחליקים בשלג.
מלאכי אלמוגי נשלח לשלושה חודשים לפילדלפיה לצורך הקמת מפעל "קולסו" בפארק המדע בחיפה. הוא הרבה לכתוב מכתבים למשפחתו, לרותי אשתו ולבנותיו סיגל וורד.
מלאכי נולד והתחנך בקריית חיים, שירת בחטיבת הנח"ל, ובהמשך שירת במילואים בחטיבה 9 גדוד 91. בחייו האזרחיים עבד מלאכי בחברת "כור תעשיות", בעיקר בהקמת מפעלי תעשייה, ושימש מנכ"ל של כמה מפעלים בתקופות שונות.

כתב היד

עמוד 1/4

[עמוד 1]
לרותי יקירתי ולכל המשפחה שלום אמיץ וחזק. פילדלפיה 28.12.68
הבקר קבלתי שני מכתבים האחד מ ה20 לחודש מבוביק מסיגל וממך, והשני מה 25
לחודש, מכתב נהדר ממך. רותי אני כאן לא כל כך מסכן, רק פשוט מתגעגע.
בקשר לאריה ויוסף הם בחורים נחמדים אך בגלל הכשרות איני יכל לצאת אתם
למסעדה (הם מבשלים בבית), או לאכל אתם פיצה ברחוב, ואפילו לא הצלחתי
להוציא אותם לסרט (אין כאן צנזורה על תמונות ערום).
כתבתי לכם שפגשתי כאן כמה ישראלים וביניהם זוג חברים טובים שלי מהקריה.
כך שבכלל אין בעיות.
בשבוע הבא הררי חוזר לארץ, יהיה תקופה מסוימת וכנראה שיחזור לכאן
עוד לפני שאני אחזור ארצה, בכל אפן הוא יתקשר אתך. אגב האם הוצאת
את הצ'ק של המשכורת? (הצ'ק מהררי) אני מקוה שכן ושלא היו כל בעיות. בכל
אפן כתבי לי. בענין האוטו את יכולה בהחלט להכנס לפיאט שיחליפו פלטינות
ופלגים אם צריך ושיכוונו את ההצתה, אם יש צורך שיעשו גם ניקוי קרבורטור.
אתמול, ערב שבת הלכתי עם הררי למסעדה טובה ויקרה במיוחד, אכלנו
ארוחת ערב משגעת במשך כשעתיים (7$ כל אחד). ודנו בכמה התפתחויות שחלו
כאן בקשר לתכניות למפעל בארץ.
היתה אתמול ישיבת הנהלה של החברה (הררי היה שם) ועתה לאחר שכמעט
גמרתי לתכנן את המפעל לייצור הכלים המיניאטורים שמיצרים בmicro swiss,
ותכננתי את כל המכונות לפרטי פרטים והתחלתי להזמין חלקים, הזמנתי כבר
מיקרוסקופים אבני יהלום להשחזה חלקי מחרטות ועוד, נתקבלה בהנהלה החלטה
להפוך את הסדר, כלומר להפסיק את בנית המכונות והכנת המפעל,
להתחיל דווקא עם תכנון המפעל לייצור המכונות המסובכות לייצור מעגלים
מיקרו טרנסיסטורים כלומר מה שמיצרים היום בK&S port Washington להקים
בארץ מפעל יותר גדול, (כבר בשלה ראשון כ 1200 מ"ר) לא להכנס
למבנה זמני אלא להכנס למבנה של קבע, ובעוד כ 8–10 חודשים להעביר
את micro swiss בשלמותו כמו שהוא כאן לארץ ולחסל כאן את המפעל.
יש לזה כמה יתרונות, א. אנו נהיה ספקים בלעדיים של הכלים המיניאטורים,
ב. הציוד למפעל השני (שעתה יהיה הראשון) הוא מכונות רגילות, אם כי אוטומטיות
ומופעלות ע"י מחשבים אלקטרוניים, אבל אפשר ליצר אתן כל דבר גם לשוק הישראלי.
בעקר למשרד הביטחון, לתעשיה הצבאית ותעשיה האוירית, דבר המקטין את התלות
שלנו באמריקאים. עם זאת הם מתחיבים להזמין אצלנו חלקי מכונות ומכונות
בהיקף גדול מאד ליצוא.
איני יודע בדיוק מה הסיבה לשינוי בעמדה שלהם, יתכן שהם פשוט מכירים
אותנו יותר ורואים שאפשר לסמוך עלינו יותר, או סיבות כלכליות שלהם, איני יודע
בדיוק עם מה הררי מגלגל אותם. (אני לא סומך ב100% על הדווחים שלו, למרות
שלא נתקלתי עדין במשהו שעלול לעורר את חשדי, מוטב להיות זהיר.) ולכן בדיוק
את סיבת ומהות השינויים אדע רק ביום שני כשאפגש עם קליק, או סופא.
[עמוד 2]
מאחר שכך, עלול לחול איחור גם במועד התחלת ההקמה, והתחלת הייצור בארץ,
ומסיבה זו עלולות להיות כמה התפתחויות גם לגבי.
בשיחה שהיתה לי עם הררי אתמול בארוחת ערב הוא הציע שתי אפשרויות
א. תוך החודש וחצי שעדין נותרו לי כאן שאכין את התכנון של המפעל למכונות
בארץ כמו שהכנתי לגבי הכלים. לאחר מכן אחזור ארצה לכמה שבועות, להכנות
בארץ יחד איתו. אחזור שוב לכאן להעברת הציוד וכל מה שקשור בזה (אגב
הם מוכרים את המכונות הישנות ואנו קונים הכל חדש וחדיש ביותר), אחזור שוב
לארץ להקמה, ואסע שוב לארה"ב בתקופה יותר מאוחרת להעברת micro swiss.
תוך תקופה זו יכנס גם דן וילנסקי לעבודה כאן בעקר בתכנון דברים חדשים.
ב. האפשרות השניה היא שאכין תוך חודש וחצי את תכנון המפעל למכונות.
ובעוד חודש וחצי תבואי את והבנות לכאן לתקופה של כחצי שנה, בתקופה זו
אני אנהל כאן את micro swiss עד להעברה לארץ מאחר שהם ממילא
יחסלו כאן את micro swiss הם מעבירים את המנהל לאחד במפעלים האחרים
שלהם.
שתי התכניות הן לא בהתאם לחוזה העבודה שיש לי עם הררי והחברה
הישראלית, והתכנית הראשונה בכלל לא נראית לי, על התכנית השניה
אפשר לחשוב בשינויים קלים ותוך הצגת הרבה מאד תנאים ברורים
מראש. קודם כל הייתי רוצה להיות בארץ ולשוחח איתך על כל הבעיות
הכרוכות בכך, כן לא הייתי רוצה שתיסעו לבד עם [אם] תסעו, קיימת בעיה
של בית ספר, של עבודה שלך ושל עוד מאה ואחד דברים. לכן הייתי
מבקש ממך לחשוב קצת על הענין, ב. אני מתכוון להודיע להררי שתנאי
ראשון הוא שאני קודם חוזר לארץ, ג. שאני לא חוזר לכאן לבד, ד.
במידה והררי ישוחח איתך תעשי עליו רושם שאינך רוצה לטלטל את כל
המשפחה לארה"ב, ויש לך קשיים בקבלת חופשה מהעבודה וכו' כל מה שעולה
בדעתך. בנוסף לכך הייתי רוצה להיות בארץ בתקופה שאבא יהיה בניתוח.
את הבעיות הכספיות של הענין תשאירי לי, לאמריקאים כנראה לא חסר כסף
הם קצת קמצנים אבל אפשר תמיד למצא איך להסתדר אתם ביחוד שהם הצד
המעונין. מכל מקום אל תהיי מופתעת אם תצטרכי לקחת את הבנות
ולסוע לכאן, בתנאי שאת רוצה בכך. קחי בחשבון שזו לא הזדמנות שאם
מחמיצים אותה אין אחרת, אם אמשיך לעבוד בחברה זו יהיו כנראה
הרבה נסיעות לארה"ב ולארופה.
ועתה נחזור קצת למעשי כאן, ובכן הלילה ירד מן ברד דקיק דקיק.
זה לא שלג, והכל התכסה בשכבה של 1/2 ס"מ קרח, הכביש, המכוניות
השמשות הכל, עבדתי הבקר עם מן מכשיר מיוחד לשבור את הקרח משמשות
המכוניות ולאחר מכן ניסיתי לנסוע, נסעתי לקצה הרחוב הסתובבתי וחזרתי
ובחנתי את המכונית, הנהיגה ממש מסוכנת, המכונית מחליקה כל הזמן.
לכן אם ארצה לצאת קצת היום אצטרך להשתמש ברכבת התחתית.
[עמוד 3]
אתמול לא עבדתי ואת הבקר ניצלתי לשינה טובה, קמתי ב11, הלכתי
להסתפר, קצת כביסה, קניתי גרביות לך ולבנות, יש לי גם שתי שמלות אדומות
לבנות, ואני אשלח את כל זה עם הררי שיהיה בארץ בסוף השבוע הבא. אני מקוה
שהמידות מתאימות. במידה ומשהו לא מתאים פשוט כתבי לי אם זה ארוך מדי
קצר מידי, רחב מדי או צר מדי. על הגרביות של סיגל כתוב מגיל 7 עד 10
ועל של ורד מגיל 4-6 כך שאיני חושב שיהיו בעיות של נעמה הן כמו
של סיגל. איני שולח לכל היתר שום דבר כי הררי מוגבל במשקל ויש לו כמה
דברים משלו ואיני רוצה להעמיס עליו יותר מדי.
אגב רותי גרביות או יותר נכון "טידס" [טייץ] בשבילך יש כאן מכל הצבעים
וכל המינים, חלקים רשתות מצוירים, כתבי לי איזה את רוצה.
בשבילי חוץ מנעליים ומגפיים לא קניתי עדין כלום, כי עוד בשבוע הבא תחל
המכירה והמחירים ירדו. חוץ מזה בגדי גברים כאן יקרים מאד, סוודרים
בסיגנון ישראלי או איטלקי הם היקרים ביותר- 24-28$. חליפות טובות 300$
אבל שמלה טובה לערך רק 18$.
זהו בערך להפעם, בגלל מזג האוויר לא הספקתי לצאת ולראות דברים חדשים
שבוע שעבר, אולי השבוע נמלא את החסר.
יש כאן גן חממות דומה ל"קיו גרדנס" בלונדון אבל משתרע על שטח פי
שנים וחצי יותר גדול, וכמעט כולו מכוסה בחממה, לקראת החגים קשטו את
כולו בנורות צבעוניות ובעתונים יש פרסומת רבה לזה, אולי השבוע אוכל
לסוע לשם (זה בערך שעה וחצי נסיעה מחוץ לעיר.)
לשבועות הקרובים, מאחר שאהיה יותר פנוי בסופי השבוע אתחיל בביקורים
אצל דן, יקרה, בוושינגטון בלטימור וניו יורק. לדן וליקרה זה טיסה באוירון
אבל לניו יורק ולושינגטון זה בערך 3 שעות נסיעה (בכוונים הפוכים)
אגב איני יודע עם שמת לב שאני גר בפנסילבניה ועובד בניו גרסי
בעיר ששמה "צ'רי-היל", בדרך אני עובר את קמדון, אלו למעשה שתי
ערים גדולות ביחס לארץ (כל אחת מהן יותר גדולה מחיפה) אבל למעשה
כשאני נוסע מפילדלפיה לעבודה זה גוש אחד שאי אפשר לדעת מתי
מסתיימת עיר אחת ומתחילה השניה (בערך כמו ת"א רמת-גן). וכך זה
נמשך עד ניו יורק מצפון ועד וושינגטון בדרום). פורט וושינגטון נמצא
בעיר בשם זה הגובלת עם מערב פילדפיה.
ובכן שלום ונשיקות לכולם, ולריביק החלמה מלאה.
שלכם מלאכי.

[עמוד 4]
לסיגל ולורד החמודות
הרבה שלום ונשיקות,
בחוץ כאן מאד קר
וקפאו המים בנהר.
וילדים קטנים וחמודים
לבושים חם, ועליו מחליקים,
בנעלי סקי, במגלשים
מתחלקים נופלים ושמחים.
רק העצים עומדים ערומים
לאביב ולשמש מחכים.
גם לאבא קצת קר
כאן בנכר.
אך בעוד שבועות אחדים
נחזור, נפגש, ונהיה שמחים.

עמוד 2/4
עמוד 3/4
עמוד 4/4

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: מלאכי אלמוגי
מיקום: פילדלפיה
תאריך: 28.12.1968

מקבל/ת המכתב

שם: משפחת אלמוגי
מיקום: נווה שאנן, חיפה

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/4

[עמוד 1]
לרותי יקירתי ולכל המשפחה שלום אמיץ וחזק. פילדלפיה 28.12.68
הבקר קבלתי שני מכתבים האחד מ ה20 לחודש מבוביק מסיגל וממך, והשני מה 25
לחודש, מכתב נהדר ממך. רותי אני כאן לא כל כך מסכן, רק פשוט מתגעגע.
בקשר לאריה ויוסף הם בחורים נחמדים אך בגלל הכשרות איני יכל לצאת אתם
למסעדה (הם מבשלים בבית), או לאכל אתם פיצה ברחוב, ואפילו לא הצלחתי
להוציא אותם לסרט (אין כאן צנזורה על תמונות ערום).
כתבתי לכם שפגשתי כאן כמה ישראלים וביניהם זוג חברים טובים שלי מהקריה.
כך שבכלל אין בעיות.
בשבוע הבא הררי חוזר לארץ, יהיה תקופה מסוימת וכנראה שיחזור לכאן
עוד לפני שאני אחזור ארצה, בכל אפן הוא יתקשר אתך. אגב האם הוצאת
את הצ'ק של המשכורת? (הצ'ק מהררי) אני מקוה שכן ושלא היו כל בעיות. בכל
אפן כתבי לי. בענין האוטו את יכולה בהחלט להכנס לפיאט שיחליפו פלטינות
ופלגים אם צריך ושיכוונו את ההצתה, אם יש צורך שיעשו גם ניקוי קרבורטור.
אתמול, ערב שבת הלכתי עם הררי למסעדה טובה ויקרה במיוחד, אכלנו
ארוחת ערב משגעת במשך כשעתיים (7$ כל אחד). ודנו בכמה התפתחויות שחלו
כאן בקשר לתכניות למפעל בארץ.
היתה אתמול ישיבת הנהלה של החברה (הררי היה שם) ועתה לאחר שכמעט
גמרתי לתכנן את המפעל לייצור הכלים המיניאטורים שמיצרים בmicro swiss,
ותכננתי את כל המכונות לפרטי פרטים והתחלתי להזמין חלקים, הזמנתי כבר
מיקרוסקופים אבני יהלום להשחזה חלקי מחרטות ועוד, נתקבלה בהנהלה החלטה
להפוך את הסדר, כלומר להפסיק את בנית המכונות והכנת המפעל,
להתחיל דווקא עם תכנון המפעל לייצור המכונות המסובכות לייצור מעגלים
מיקרו טרנסיסטורים כלומר מה שמיצרים היום בK&S port Washington להקים
בארץ מפעל יותר גדול, (כבר בשלה ראשון כ 1200 מ"ר) לא להכנס
למבנה זמני אלא להכנס למבנה של קבע, ובעוד כ 8–10 חודשים להעביר
את micro swiss בשלמותו כמו שהוא כאן לארץ ולחסל כאן את המפעל.
יש לזה כמה יתרונות, א. אנו נהיה ספקים בלעדיים של הכלים המיניאטורים,
ב. הציוד למפעל השני (שעתה יהיה הראשון) הוא מכונות רגילות, אם כי אוטומטיות
ומופעלות ע"י מחשבים אלקטרוניים, אבל אפשר ליצר אתן כל דבר גם לשוק הישראלי.
בעקר למשרד הביטחון, לתעשיה הצבאית ותעשיה האוירית, דבר המקטין את התלות
שלנו באמריקאים. עם זאת הם מתחיבים להזמין אצלנו חלקי מכונות ומכונות
בהיקף גדול מאד ליצוא.
איני יודע בדיוק מה הסיבה לשינוי בעמדה שלהם, יתכן שהם פשוט מכירים
אותנו יותר ורואים שאפשר לסמוך עלינו יותר, או סיבות כלכליות שלהם, איני יודע
בדיוק עם מה הררי מגלגל אותם. (אני לא סומך ב100% על הדווחים שלו, למרות
שלא נתקלתי עדין במשהו שעלול לעורר את חשדי, מוטב להיות זהיר.) ולכן בדיוק
את סיבת ומהות השינויים אדע רק ביום שני כשאפגש עם קליק, או סופא.
[עמוד 2]
מאחר שכך, עלול לחול איחור גם במועד התחלת ההקמה, והתחלת הייצור בארץ,
ומסיבה זו עלולות להיות כמה התפתחויות גם לגבי.
בשיחה שהיתה לי עם הררי אתמול בארוחת ערב הוא הציע שתי אפשרויות
א. תוך החודש וחצי שעדין נותרו לי כאן שאכין את התכנון של המפעל למכונות
בארץ כמו שהכנתי לגבי הכלים. לאחר מכן אחזור ארצה לכמה שבועות, להכנות
בארץ יחד איתו. אחזור שוב לכאן להעברת הציוד וכל מה שקשור בזה (אגב
הם מוכרים את המכונות הישנות ואנו קונים הכל חדש וחדיש ביותר), אחזור שוב
לארץ להקמה, ואסע שוב לארה"ב בתקופה יותר מאוחרת להעברת micro swiss.
תוך תקופה זו יכנס גם דן וילנסקי לעבודה כאן בעקר בתכנון דברים חדשים.
ב. האפשרות השניה היא שאכין תוך חודש וחצי את תכנון המפעל למכונות.
ובעוד חודש וחצי תבואי את והבנות לכאן לתקופה של כחצי שנה, בתקופה זו
אני אנהל כאן את micro swiss עד להעברה לארץ מאחר שהם ממילא
יחסלו כאן את micro swiss הם מעבירים את המנהל לאחד במפעלים האחרים
שלהם.
שתי התכניות הן לא בהתאם לחוזה העבודה שיש לי עם הררי והחברה
הישראלית, והתכנית הראשונה בכלל לא נראית לי, על התכנית השניה
אפשר לחשוב בשינויים קלים ותוך הצגת הרבה מאד תנאים ברורים
מראש. קודם כל הייתי רוצה להיות בארץ ולשוחח איתך על כל הבעיות
הכרוכות בכך, כן לא הייתי רוצה שתיסעו לבד עם [אם] תסעו, קיימת בעיה
של בית ספר, של עבודה שלך ושל עוד מאה ואחד דברים. לכן הייתי
מבקש ממך לחשוב קצת על הענין, ב. אני מתכוון להודיע להררי שתנאי
ראשון הוא שאני קודם חוזר לארץ, ג. שאני לא חוזר לכאן לבד, ד.
במידה והררי ישוחח איתך תעשי עליו רושם שאינך רוצה לטלטל את כל
המשפחה לארה"ב, ויש לך קשיים בקבלת חופשה מהעבודה וכו' כל מה שעולה
בדעתך. בנוסף לכך הייתי רוצה להיות בארץ בתקופה שאבא יהיה בניתוח.
את הבעיות הכספיות של הענין תשאירי לי, לאמריקאים כנראה לא חסר כסף
הם קצת קמצנים אבל אפשר תמיד למצא איך להסתדר אתם ביחוד שהם הצד
המעונין. מכל מקום אל תהיי מופתעת אם תצטרכי לקחת את הבנות
ולסוע לכאן, בתנאי שאת רוצה בכך. קחי בחשבון שזו לא הזדמנות שאם
מחמיצים אותה אין אחרת, אם אמשיך לעבוד בחברה זו יהיו כנראה
הרבה נסיעות לארה"ב ולארופה.
ועתה נחזור קצת למעשי כאן, ובכן הלילה ירד מן ברד דקיק דקיק.
זה לא שלג, והכל התכסה בשכבה של 1/2 ס"מ קרח, הכביש, המכוניות
השמשות הכל, עבדתי הבקר עם מן מכשיר מיוחד לשבור את הקרח משמשות
המכוניות ולאחר מכן ניסיתי לנסוע, נסעתי לקצה הרחוב הסתובבתי וחזרתי
ובחנתי את המכונית, הנהיגה ממש מסוכנת, המכונית מחליקה כל הזמן.
לכן אם ארצה לצאת קצת היום אצטרך להשתמש ברכבת התחתית.
[עמוד 3]
אתמול לא עבדתי ואת הבקר ניצלתי לשינה טובה, קמתי ב11, הלכתי
להסתפר, קצת כביסה, קניתי גרביות לך ולבנות, יש לי גם שתי שמלות אדומות
לבנות, ואני אשלח את כל זה עם הררי שיהיה בארץ בסוף השבוע הבא. אני מקוה
שהמידות מתאימות. במידה ומשהו לא מתאים פשוט כתבי לי אם זה ארוך מדי
קצר מידי, רחב מדי או צר מדי. על הגרביות של סיגל כתוב מגיל 7 עד 10
ועל של ורד מגיל 4-6 כך שאיני חושב שיהיו בעיות של נעמה הן כמו
של סיגל. איני שולח לכל היתר שום דבר כי הררי מוגבל במשקל ויש לו כמה
דברים משלו ואיני רוצה להעמיס עליו יותר מדי.
אגב רותי גרביות או יותר נכון "טידס" [טייץ] בשבילך יש כאן מכל הצבעים
וכל המינים, חלקים רשתות מצוירים, כתבי לי איזה את רוצה.
בשבילי חוץ מנעליים ומגפיים לא קניתי עדין כלום, כי עוד בשבוע הבא תחל
המכירה והמחירים ירדו. חוץ מזה בגדי גברים כאן יקרים מאד, סוודרים
בסיגנון ישראלי או איטלקי הם היקרים ביותר- 24-28$. חליפות טובות 300$
אבל שמלה טובה לערך רק 18$.
זהו בערך להפעם, בגלל מזג האוויר לא הספקתי לצאת ולראות דברים חדשים
שבוע שעבר, אולי השבוע נמלא את החסר.
יש כאן גן חממות דומה ל"קיו גרדנס" בלונדון אבל משתרע על שטח פי
שנים וחצי יותר גדול, וכמעט כולו מכוסה בחממה, לקראת החגים קשטו את
כולו בנורות צבעוניות ובעתונים יש פרסומת רבה לזה, אולי השבוע אוכל
לסוע לשם (זה בערך שעה וחצי נסיעה מחוץ לעיר.)
לשבועות הקרובים, מאחר שאהיה יותר פנוי בסופי השבוע אתחיל בביקורים
אצל דן, יקרה, בוושינגטון בלטימור וניו יורק. לדן וליקרה זה טיסה באוירון
אבל לניו יורק ולושינגטון זה בערך 3 שעות נסיעה (בכוונים הפוכים)
אגב איני יודע עם שמת לב שאני גר בפנסילבניה ועובד בניו גרסי
בעיר ששמה "צ'רי-היל", בדרך אני עובר את קמדון, אלו למעשה שתי
ערים גדולות ביחס לארץ (כל אחת מהן יותר גדולה מחיפה) אבל למעשה
כשאני נוסע מפילדלפיה לעבודה זה גוש אחד שאי אפשר לדעת מתי
מסתיימת עיר אחת ומתחילה השניה (בערך כמו ת"א רמת-גן). וכך זה
נמשך עד ניו יורק מצפון ועד וושינגטון בדרום). פורט וושינגטון נמצא
בעיר בשם זה הגובלת עם מערב פילדפיה.
ובכן שלום ונשיקות לכולם, ולריביק החלמה מלאה.
שלכם מלאכי.

[עמוד 4]
לסיגל ולורד החמודות
הרבה שלום ונשיקות,
בחוץ כאן מאד קר
וקפאו המים בנהר.
וילדים קטנים וחמודים
לבושים חם, ועליו מחליקים,
בנעלי סקי, במגלשים
מתחלקים נופלים ושמחים.
רק העצים עומדים ערומים
לאביב ולשמש מחכים.
גם לאבא קצת קר
כאן בנכר.
אך בעוד שבועות אחדים
נחזור, נפגש, ונהיה שמחים.

עמוד 2/4
עמוד 3/4
עמוד 4/4

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: מלאכי אלמוגי
מיקום: פילדלפיה
תאריך: 1969-01-03

מקבל/ת המכתב

שם: משפחת אלמוגי
מיקום: נווה שאנן, חיפה

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye
לעזרה בהוספת מכתבים ויצירת קשר שלחו לנו הודעה

תפריט נגישות