אוֹצָרוֹת
1968 23 בנובמבר

מלאכי אלמוגי מתאר למשפחתו את חוויותיו במפעלים בארה״ב ואת השוני בין ניו יורק לפילדלפיה

מלאכי אלמוגי פילדלפיה פורסם על ידי נוי לאופר ישראלי

כתב היד

4 דפי המכתב

סיפור רקע

הטיסה, הנופים, הכבישים, שלטי הניאון ומזג האוויר הקר הם מעט מן החוויות שמלאכי אלמוגי מתאר במכתבו מארצות הברית. הוא מתפעל מהבניינים הגדולים מחנויות הענק ומכך שמניו יורק לפילדלפיה הנסיעה היא בשטח עירוני רצוף ומואר. הוא מתאר גם האוכל בפונדק דרכים שבו הכול מוגש בגדול – הכריכים גדולים, המשקאות גדולים. קבלת הפנים שמלאכי וחברו הררי זכו לה הייתה חמה מאוד. למוחרת היום הם ביקרו במפעל מיקרו סוויס, סיבת ההגעה של מלאכי לארה"ב, ושם הוא בילה את כל יומו. לדבריו, זהו מפעל מצליח מאוד ומחזור העסקים שלו 9 מיליון דולר בשנה. תיאוריו של מלאכי מפורטים מאוד ומעבירים את החוויה שלו למשפחתו בארץ, רותי והבנות סיגל וורד. מלאכי נולד והתחנך בקריית חיים, שירת בחטיבת הנח"ל, ובהמשך שירת במילואים בחטיבה 9 גדוד 91. בחייו האזרחיים עבד מלאכי בחברת "כור תעשיות", בעיקר בהקמת מפעלי תעשייה, ושימש מנכ"ל של כמה

הטיסה, הנופים, הכבישים, שלטי הניאון ומזג האוויר הקר הם מעט מן החוויות שמלאכי אלמוגי מתאר במכתבו מארצות הברית. הוא מתפעל מהבניינים הגדולים מחנויות הענק ומכך שמניו יורק לפילדלפיה הנסיעה היא בשטח עירוני רצוף ומואר. הוא מתאר גם האוכל בפונדק דרכים שבו הכול מוגש בגדול – הכריכים גדולים, המשקאות גדולים. קבלת הפנים שמלאכי וחברו הררי זכו לה הייתה חמה מאוד. למוחרת היום הם ביקרו במפעל מיקרו סוויס, סיבת ההגעה של מלאכי לארה"ב, ושם הוא בילה את כל יומו. לדבריו, זהו מפעל מצליח מאוד ומחזור העסקים שלו 9 מיליון דולר בשנה. תיאוריו של מלאכי מפורטים מאוד ומעבירים את החוויה שלו למשפחתו בארץ, רותי והבנות סיגל וורד. מלאכי נולד והתחנך בקריית חיים, שירת בחטיבת הנח"ל, ובהמשך שירת במילואים בחטיבה 9 גדוד 91. בחייו האזרחיים עבד מלאכי בחברת "כור תעשיות", בעיקר בהקמת מפעלי תעשייה, ושימש מנכ"ל של כמה מפעלים בתקופות שונות.

כתב היד

עמוד 1/4

23.11.68
פילדלפיה

[עמוד 1]
לרותי סיגל וורד לכל החמולה הרבה שלומות ונשיקות.
זה שלושה ימים שאני מחוץ לבית ורק עתה נתפנתי
לכתוב אליכם, (עתה כלומר הלילה בין שישי לשבת
שעה 5:15 לפנות בקר כאן)
ובכן האוירון המריא מלוד בדיוק ב11:00.
השמים היו בהירים בתחילה ומעוננים מעל הים,
האוירון טס בגובה של 10 ק"מ ובמהירות של 930
ק"מ בשעה כאשר מרבית הדרך עד מעל איטליה
נראו מעלינו שמים בהרים ומתחתנו עננים לבנים
צבורים בערמות ונראו כהרי שלג לבנים.
מעל איטליה היו קרעים גדולים בעננים ושוב התפעלתי
ונזכרתי בטיסתי ללונדון לפני שנים מהיופי הנראה
מלמעלה, מעל האלפים היה בהיר לגמרי ונהדר היה
לראות איך במקומות הגבוהים ביותר והמכוסים כבר
לגמרי בשלג עדין [עדיין] ישנם כפרים ועירות [ועיירות] אגמים ויערות.
נחתנו בלונדון, השמים היו בהירים לגמרי והשמש זרחה
בכל הדרה. הטמפרטורה בחוץ היתה 4 מעלות צלזיוס, אבל האוירון
נדמה למסדרון זכוכית המוביל לבית נתיבות מחומם,
והשמש בחוץ יצרה אשליה שגם בחוץ חם. שהינו
בלונדון זמן קצר בלבד והמשכנו לניו יורק טיסה,
ארוכה מערבה בעקבות השמש השוקעת כאשר כל
הדרך רק עננים או ים מלמטה ושמים בהירים
מלמעלה. באוירון די משעמם, ביחוד שמרבית הנוסעים
היו תירים [תיירים] אמריקאים בגיל ה+60 שחזרו לארה"ב.
[עמוד 2]
נחתנו בניו יורק בשעה 12:40 לפי שעון ישראל
ואילו כאן היתה השעה 6:40 בערב, הביקורת בנמל
התעופה לקחה דקות ספורות בלבד, יצאתי לאולם
ההמתנה הענקי ופגשתי מיד בהררי ובמר סופא שהוא
אחד מבעלי החב' [החברה] האם בארה"ב יהודי בשנות החמישים
המוקדמות וסמפטי מאד.
יצאנו מבית הנתיבות, מזג האויר היה בהיר
וקר מאד כ 2 מעלות צלזיוס, הלכנו במגרש חניה ענקי
מואר שלא הצלחתי לראות איפה הוא נגמר, ותוך דקות
ספורות היינו במכונית היגואר שלו בדרכנו לפילדלפיה.
יצאנו מנמל התעופה ע"ש קנדי לאורך ברוקלין כשאנו
מחליקים במהירות מסחררת על פני כבישים רחבים
6–8 מסלולים עוברים בגשרי ענק המחברים את
איי ניו יורק כשפננו דרומה, המשכנו דרך מדינת ניו יורק
מדינה ניו ג'רסי ומדינת פנזילבניה בה נמצאת פילדלפיה,
נסענו כשעתיים בס"ה [בסך הכל] והמפתיע ביותר שבמשך כל
הדרך נסענו בשטח בנוי, כלומר לא ניתן להבחין בכלל
מתי יוצאים מניו יורק ומתי מגיעים לפילדלפיה אלא
לפי השילוט. כל הדרך הכביש מואר כל הדרך
בנינים ושלטי נאון תחנות דלק בתי מסחר ענקיים
בתי מגורים ותעשיה והכל ברציפות אחת שלא נגמרת.
כל הדרך נוסעים במהירות מסחררת בכביש של
ששה מסלולים שכולם מלאים לפננו טורים אין סופיים
של הפנסים האדומים של אחורי המכוניות ושירות [ושיירות]
[עמוד 3]
אין סופיות של מכוניות הבאות ממול ללא הפסקה.
והכל רחב וגדול כל מכונית אמריקאית שבארץ נראיות
גדולה כאן אין מבחינים בה, בנינים ענקיים חנויות
שלא רואים את הסוף שלהם, אינני יודע מדוע פריז נקראת
עיר האורות, היא נראית חשוכה ממש מול האורות כאן.
גודל וצפיפות שלטי הנאון והכתובות המוארות בצידי הדרכים
בקושי מאפשר לאחד כמוני לקלוט את תמרורי התנועה.
עצרנו בדרך בפונדק דרכים לאכל משהו. כנראה שכאן
הכל נמדד בגודל, הזמנתי לחמניה והמבורגר קבלתי לחמניה ענקית
וקציצה עוד יותר גדולה מתובלת בפטריות, קפה בספל גדול.
המשכנו הלאה והגענו לפילדלפיה. קדמו את פננו שורה
של חנויות ענק כל אחת כמו חצי רחוב אצלנו, טובלות
בשלל אורות ומקושטות כבר לחג המולד. הגענו לשכונה
של קוטג'ים בנויים בסיגנון אירופאי אך מאבן בגדלים שונים
מטופחים בגינות ירק. הגענו לביתו של מר סופא.
אשתו קבלה אותנו בחמימות רבה ולאחר שסקרתי את
קומת הקרקע שהכילה 3 סלונים כמו שלנו ומטבח,
והמרופדים בשטיחים מקיר אל קיר קבלתי חדר לעצמי
בקומה השניה והלכתי לישון. היתי עיף וסחוט לחלוטין.
קמתי ב7 בבקר התגלחתי והתרחצתי, ירדנו לאכל
ארוחת בקר [קורנפלקס 5 סוגים בחלה, חביתה משתי ביצים
לחמניה חמה וקפה) נפרדנו ממשפ' סופא קבלנו לרשותנו
את היגואר (זה של החברה) ואישתו ולו יש עוד 2 מכוניות
ונסענו למיקרו-סוויס [המפעל של חברת מיקרו סוויס]. מפעל קטן וחמוד שאיך שהו [שהוא] מגוגל
מחזור של 9 מליון דולר בשנה. בילינו במפעל כל היום,
[עמוד 4]
לארוחת ערב היינו מוזמנים לידידים של הררי (משפ'
גולדברג בפילדלפיה). דירה בבנין מגורים חדש
בלוק של 1200 דירות, שוער מרבדים בפרוזדורים
מעליות בקומת קרקע בריכת שחיה, סאונה ואולם
התעמלות ומתקני הרזיה. בדירה ריהוט אמריקאי טיפוסי
בסיגנון שונה כל כך מהמקובל אצלנו. הרבה יותר חם
למרות שולחות המתכת המצופים ניקל או מוזהבים
וילונות כמו אצל הסבתות כל הבית שטיח אחד
גדול וכורסאות מרופדות וכבדות מפוזרות בכל
הבית. שולחן ערוך בכלי כסף מקושטים כוסות יין
וכסף פמוטים וכל השאר חבשתי כפה, הבת נערה כבת
16 קראה מן הסיפור בעברית ובניגון מסורתי את ברכת
המזון ואת השבת אכלנו היטב ובילינו שם עד 11 ויצאתי
לסוע לדירה השכורה עבורנו שעד עתה טרם בקרתי
בה. ובכן לאחר שעה של נסיעה הגעתי ומצאתי
דירה די מסודרת ונקיה של 3 חדרים. מטבח תנור
גז עצום מקרר עצום כיור ענק ספות חדשות
מרופדות במזרוני גום אויר 40 ס"מ עובי, כן 40.
סדינים חדשים וציפיות חדשות ארוזים בנילון בד
כמו משי והלכתי לישון ב5 התעוררתי והתישבתי לכתוב
לכם כי בקצב המסחרר שכאן קשה למצא זמן
אחר שקט ופנוי לעצמי. עתה השעה כבר 6:15
אני חוזר למטה, בשעה 5 יגיע הררי ולפננו שוב
יום גדוש.
נשיקות לכולם ומצפה למכתבים
שלכם מלאכי

עמוד 2/4
עמוד 3/4
עמוד 4/4

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: מלאכי אלמוגי
מיקום: פילדלפיה
תאריך: 23.11.1968

מקבל/ת המכתב

שם: משפחת אלמוגי
מיקום: נווה שאנן, חיפה

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/4

23.11.68
פילדלפיה

[עמוד 1]
לרותי סיגל וורד לכל החמולה הרבה שלומות ונשיקות.
זה שלושה ימים שאני מחוץ לבית ורק עתה נתפנתי
לכתוב אליכם, (עתה כלומר הלילה בין שישי לשבת
שעה 5:15 לפנות בקר כאן)
ובכן האוירון המריא מלוד בדיוק ב11:00.
השמים היו בהירים בתחילה ומעוננים מעל הים,
האוירון טס בגובה של 10 ק"מ ובמהירות של 930
ק"מ בשעה כאשר מרבית הדרך עד מעל איטליה
נראו מעלינו שמים בהרים ומתחתנו עננים לבנים
צבורים בערמות ונראו כהרי שלג לבנים.
מעל איטליה היו קרעים גדולים בעננים ושוב התפעלתי
ונזכרתי בטיסתי ללונדון לפני שנים מהיופי הנראה
מלמעלה, מעל האלפים היה בהיר לגמרי ונהדר היה
לראות איך במקומות הגבוהים ביותר והמכוסים כבר
לגמרי בשלג עדין [עדיין] ישנם כפרים ועירות [ועיירות] אגמים ויערות.
נחתנו בלונדון, השמים היו בהירים לגמרי והשמש זרחה
בכל הדרה. הטמפרטורה בחוץ היתה 4 מעלות צלזיוס, אבל האוירון
נדמה למסדרון זכוכית המוביל לבית נתיבות מחומם,
והשמש בחוץ יצרה אשליה שגם בחוץ חם. שהינו
בלונדון זמן קצר בלבד והמשכנו לניו יורק טיסה,
ארוכה מערבה בעקבות השמש השוקעת כאשר כל
הדרך רק עננים או ים מלמטה ושמים בהירים
מלמעלה. באוירון די משעמם, ביחוד שמרבית הנוסעים
היו תירים [תיירים] אמריקאים בגיל ה+60 שחזרו לארה"ב.
[עמוד 2]
נחתנו בניו יורק בשעה 12:40 לפי שעון ישראל
ואילו כאן היתה השעה 6:40 בערב, הביקורת בנמל
התעופה לקחה דקות ספורות בלבד, יצאתי לאולם
ההמתנה הענקי ופגשתי מיד בהררי ובמר סופא שהוא
אחד מבעלי החב' [החברה] האם בארה"ב יהודי בשנות החמישים
המוקדמות וסמפטי מאד.
יצאנו מבית הנתיבות, מזג האויר היה בהיר
וקר מאד כ 2 מעלות צלזיוס, הלכנו במגרש חניה ענקי
מואר שלא הצלחתי לראות איפה הוא נגמר, ותוך דקות
ספורות היינו במכונית היגואר שלו בדרכנו לפילדלפיה.
יצאנו מנמל התעופה ע"ש קנדי לאורך ברוקלין כשאנו
מחליקים במהירות מסחררת על פני כבישים רחבים
6–8 מסלולים עוברים בגשרי ענק המחברים את
איי ניו יורק כשפננו דרומה, המשכנו דרך מדינת ניו יורק
מדינה ניו ג'רסי ומדינת פנזילבניה בה נמצאת פילדלפיה,
נסענו כשעתיים בס"ה [בסך הכל] והמפתיע ביותר שבמשך כל
הדרך נסענו בשטח בנוי, כלומר לא ניתן להבחין בכלל
מתי יוצאים מניו יורק ומתי מגיעים לפילדלפיה אלא
לפי השילוט. כל הדרך הכביש מואר כל הדרך
בנינים ושלטי נאון תחנות דלק בתי מסחר ענקיים
בתי מגורים ותעשיה והכל ברציפות אחת שלא נגמרת.
כל הדרך נוסעים במהירות מסחררת בכביש של
ששה מסלולים שכולם מלאים לפננו טורים אין סופיים
של הפנסים האדומים של אחורי המכוניות ושירות [ושיירות]
[עמוד 3]
אין סופיות של מכוניות הבאות ממול ללא הפסקה.
והכל רחב וגדול כל מכונית אמריקאית שבארץ נראיות
גדולה כאן אין מבחינים בה, בנינים ענקיים חנויות
שלא רואים את הסוף שלהם, אינני יודע מדוע פריז נקראת
עיר האורות, היא נראית חשוכה ממש מול האורות כאן.
גודל וצפיפות שלטי הנאון והכתובות המוארות בצידי הדרכים
בקושי מאפשר לאחד כמוני לקלוט את תמרורי התנועה.
עצרנו בדרך בפונדק דרכים לאכל משהו. כנראה שכאן
הכל נמדד בגודל, הזמנתי לחמניה והמבורגר קבלתי לחמניה ענקית
וקציצה עוד יותר גדולה מתובלת בפטריות, קפה בספל גדול.
המשכנו הלאה והגענו לפילדלפיה. קדמו את פננו שורה
של חנויות ענק כל אחת כמו חצי רחוב אצלנו, טובלות
בשלל אורות ומקושטות כבר לחג המולד. הגענו לשכונה
של קוטג'ים בנויים בסיגנון אירופאי אך מאבן בגדלים שונים
מטופחים בגינות ירק. הגענו לביתו של מר סופא.
אשתו קבלה אותנו בחמימות רבה ולאחר שסקרתי את
קומת הקרקע שהכילה 3 סלונים כמו שלנו ומטבח,
והמרופדים בשטיחים מקיר אל קיר קבלתי חדר לעצמי
בקומה השניה והלכתי לישון. היתי עיף וסחוט לחלוטין.
קמתי ב7 בבקר התגלחתי והתרחצתי, ירדנו לאכל
ארוחת בקר [קורנפלקס 5 סוגים בחלה, חביתה משתי ביצים
לחמניה חמה וקפה) נפרדנו ממשפ' סופא קבלנו לרשותנו
את היגואר (זה של החברה) ואישתו ולו יש עוד 2 מכוניות
ונסענו למיקרו-סוויס [המפעל של חברת מיקרו סוויס]. מפעל קטן וחמוד שאיך שהו [שהוא] מגוגל
מחזור של 9 מליון דולר בשנה. בילינו במפעל כל היום,
[עמוד 4]
לארוחת ערב היינו מוזמנים לידידים של הררי (משפ'
גולדברג בפילדלפיה). דירה בבנין מגורים חדש
בלוק של 1200 דירות, שוער מרבדים בפרוזדורים
מעליות בקומת קרקע בריכת שחיה, סאונה ואולם
התעמלות ומתקני הרזיה. בדירה ריהוט אמריקאי טיפוסי
בסיגנון שונה כל כך מהמקובל אצלנו. הרבה יותר חם
למרות שולחות המתכת המצופים ניקל או מוזהבים
וילונות כמו אצל הסבתות כל הבית שטיח אחד
גדול וכורסאות מרופדות וכבדות מפוזרות בכל
הבית. שולחן ערוך בכלי כסף מקושטים כוסות יין
וכסף פמוטים וכל השאר חבשתי כפה, הבת נערה כבת
16 קראה מן הסיפור בעברית ובניגון מסורתי את ברכת
המזון ואת השבת אכלנו היטב ובילינו שם עד 11 ויצאתי
לסוע לדירה השכורה עבורנו שעד עתה טרם בקרתי
בה. ובכן לאחר שעה של נסיעה הגעתי ומצאתי
דירה די מסודרת ונקיה של 3 חדרים. מטבח תנור
גז עצום מקרר עצום כיור ענק ספות חדשות
מרופדות במזרוני גום אויר 40 ס"מ עובי, כן 40.
סדינים חדשים וציפיות חדשות ארוזים בנילון בד
כמו משי והלכתי לישון ב5 התעוררתי והתישבתי לכתוב
לכם כי בקצב המסחרר שכאן קשה למצא זמן
אחר שקט ופנוי לעצמי. עתה השעה כבר 6:15
אני חוזר למטה, בשעה 5 יגיע הררי ולפננו שוב
יום גדוש.
נשיקות לכולם ומצפה למכתבים
שלכם מלאכי

עמוד 2/4
עמוד 3/4
עמוד 4/4

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: מלאכי אלמוגי
מיקום: אי שם
תאריך: 1967-06-18

מקבל/ת המכתב

שם: משפחת אלמוגי
מיקום: נווה שאנן, חיפה

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות