אוֹצָרוֹת
1951 10 באוקטובר

מלאכי אלמוגי נמצא ביום הכיפורים בבסיס הטירונות, והוא כותב להוריו על התנאים, על המפקדים ועל ההדרכה

מלאכי אלמוגי ירושלים פורסם על ידי אורלי אילני

כתב היד

4 דפי המכתב

סיפור רקע

מכתב זה מחליף מכתב קודם שכתב מלאכי ביום הכיפורים ולא הספיק לשלוח, ובו הוא מספר להוריו כיצד עבר עליהם יום הכיפורים בבסיס בכביסות ובלי אווירת חג. התנאים בבסיס הטירונות 910 של הנח"ל, שהיה בשכונת א־טור בירושלים, אינם קלים, והמפקדים עושים הכול כדי למצוא סיבה להעניש את החיילים. נוסף על כך התפרצה מגפה בבסיס, ואף שמלאכי וחבריו לגרעין לא נדבק, מאכלים רבים הוסרו מן התפריט. מלאכי מעדכן כי הוחלט סופית שלאחר ההכשרה יצא להדריך בתנועה ואת המקומות שבהם ישהה כנראה בזמן הקרוב: בסוכות באשקלון ובשמחת תורה בכנרת. הוא מקווה שהמשפחה תוכל להגיע לשם לבקרו. מלאכי אלמוגי גדל והתחנך בקריית חיים, שירת בחטיבת הנח"ל, ובהמשך שירת במילואים בחטיבה 9 גדוד 91. בחייו האזרחיים עבד מלאכי בחברת "כור תעשיות", בעיקר בהקמת מפעלי תעשייה, ושימש מנכ"ל של כמה מפעלים בתקופות שונות.

מכתב זה מחליף מכתב קודם שכתב מלאכי ביום הכיפורים ולא הספיק לשלוח, ובו הוא מספר להוריו כיצד עבר עליהם יום הכיפורים בבסיס בכביסות ובלי אווירת חג. התנאים בבסיס הטירונות 910 של הנח"ל, שהיה בשכונת א־טור בירושלים, אינם קלים, והמפקדים עושים הכול כדי למצוא סיבה להעניש את החיילים. נוסף על כך התפרצה מגפה בבסיס, ואף שמלאכי וחבריו לגרעין לא נדבק, מאכלים רבים הוסרו מן התפריט. מלאכי מעדכן כי הוחלט סופית שלאחר ההכשרה יצא להדריך בתנועה ואת המקומות שבהם ישהה כנראה בזמן הקרוב: בסוכות באשקלון ובשמחת תורה בכנרת. הוא מקווה שהמשפחה תוכל להגיע לשם לבקרו. מלאכי אלמוגי גדל והתחנך בקריית חיים, שירת בחטיבת הנח"ל, ובהמשך שירת במילואים בחטיבה 9 גדוד 91. בחייו האזרחיים עבד מלאכי בחברת "כור תעשיות", בעיקר בהקמת מפעלי תעשייה, ושימש מנכ"ל של כמה מפעלים בתקופות שונות.

כתב היד

עמוד 1/4

10.10.51

[עמוד 1]
שלום רב ונשיקות אבא ואמא יקרים,
קצת מתפלא אני עליכם שזמן כה רב, מאז ראש השנה,
עבר, וטרם קבלתי מכתב מכם מלבד הפתק ששלחה אמא
ע"י אורי. אגב, יפה מאד שהוא הביא לכם ד"ש ממני אפילו
מבלי שאדע שהוא נוסע.
ובכן, מה שלומכם? איך עבר עליכם יום הכפורים
ללא חלוקה של תרנגולות? ומה בכלל בבית…?
אני כתבתי אליכם מכתב עמוס וגדוש ביום הכפור
אך מכיון שלא היתה לי הזדמנות לשלח [לשלוח] אותו עד עתה
קרעתי אותו עכשיו ואספר לכם בקצור [בקיצור] וללא השתפכות
הנפש את אשר היה כתוב במכתב הקודם.
עם רדת יום הכפור ירדה עלי השראת חג
מיוחדת ונזכרתי בבית… אך כמה טוב להיות
בבית… כאן אפילו להתקלח לא הורשנו ונאלצתי
להתרחץ בשוקת מתחת לשורה של ברזים פתוחים.
לאחר ארוחת ערב, שקשה לקרא לה "חגיגית" הלכתי
לכתוב אליכם אך הפסקתי באמצע והלכתי לישיבת גרעין
קצת "בלגן" וקצת צעקות. אגב הוחלט סופית שאני
[עמוד 2]
יוצא להדרכה בתנועה לאחר שלושת החודשים הארוכים
הללו. אחר כך הלכתי לישון בתקוה שלמחרת אהיה פנוי
לנוח ולעשות כאות [כאוות] נפשי אך עם עלות השחר של יום
הכפורים התברר לי אחרת לגמרי. בבקר [בבוקר] מסדר צחצוח
ואחר כביסה כללית. המונים מצטופפים ליד מספר
מועט של ברזים עומדים ומשפשפים ואחר יבוש כללי
לאורך כל הגדרות ובצהרים שוב מסדר.. אחהצ [אחר הצהרים] גיהוץ
למזלי גהצתי ראשון בשקט ושלוה ללא תור של עשרים
אחרים על ראשי, אוכל מצומצם למדי הכינו לנו
מבעוד יום. ובקצור הרגשת החג חוללה לגמרי
והיה גועל נפש.
למחרת שוב אמונים ושפשופים. זוחלים על גחון
בבוץ (היה כאן גשם) עם חגור מלא ורובה מתגלגלים
במורד ההר ורצים רצים רצים… בלילה שוב
רצים. (כשמחפשים מתחת לאדמה מוצאים גם איזו שהיא
סבה להענישנו ולהריצנו בלילה.) יום שישי הוא יום
טוב. הוא לפני יום שבת. וזו סגולתו המיוחדת.
בבקר [בבוקר] היה מסדר המפקד בלווית תזמורת. כולנו
היינו מצוחצחים ונקיים והשראת ערב שבת ירדה
[עמוד 3]
על כולם. אחה"צ הלכנו לשחק בכדור, גם זו חובה
בצבא. ואפילו מי שאינו משחק חיב לעמוד
ולצפות במשחק. השבת היתה ככל השבתות. לפני
הצהרים הרצאה אחר הצהרים רקודים ושירה לפי
פקודות. בערב היתה מסיבת גרעין נחמדה מאד.
התכנית היתה יפה והמצב רוח היה טוב. כל השבת
הזו מתמרמרים כולם. כנראה שהיה זה "תרגול נוסף"
של יום כפור ולכן בבקר [בבוקר] אכלנו רק לחם בריבה, ובצהרים
רק לחם ביצה ומעט שעועית וכולם משתגעים מרעב
אך אין ברירה. הפעם צומצם האוכל לפי פקודת הרופא.
קרה כאן משהו לא נעים. ישנה מגפה במחנה
עדין לא ידוע מהיא [מה היא] אך האמבולנס הפך לשרות
קבוע, והוא נוסע במשך כל היום הלך וחזור מכאן
לבית החולים מלא וחזרה ריק. כמעט שישים איש
כבר שוכבים בבית חולים והוטל על המחנה הסגר
חמור. הרופא החליט שהמגפה באה או מהשימורים
או מהבשר או מהביצים הפולניות או מתפוחי האדמה.
ובקצור כל המאכלים הנ"ל נאסרו ואנו כמעט צמים.
אצלנו בגרעין עדין לא דבקה המחלה באיש
[עמוד 4]
ואני, תודה לאל בריא כמו שור ולכן אין לכם
לדאוג או לחשוש.
בחג הראשון של חג הסוכות נהיה כנראה כאן
ובתחילת חול המועד נסע לאמונים בסביבות אשקלון
מגדל-גד. ובשמחת תורה בערב נהיה בכנרת
ומאד אשמח אם תוכלו להגיע לשם ונפגש. באם לא,
תרבו לכתוב אלי. הכתובת: ט. מלאכי אלמוג 216908
דאר צבאי 289 . צ.ה.ל. נו, עכשיו כבר מאוחר
ודולף גשם בחוץ ונעים מאד היה להכנס למטה [למיטה] רכה
ולבנה אך אין לי ברירה ועלי להתכסות בשמיכה
אפורה מסכנה ובמטה קשה ועלובה, מילא.
לילה טוב
ונשיקות
שלכם מלאכי.
אצל עמנואל לא הייתי, מפני שאין לי שעון ואיני יכל [יכול]
להעריך את הזמן שאני נמצא בחוץ. רשות
רשמית לצאת את הגדר לא קבלתי והסיכויים קלושים
מאד גם להבא.

עמוד 2/4
עמוד 3/4
עמוד 4/4

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: מלאכי אלמוגי
מיקום: ירושלים
תאריך: 10.10.1951

מקבל/ת המכתב

שם: משפחת אלמוגי
מיקום: קריית חיים

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/4

10.10.51

[עמוד 1]
שלום רב ונשיקות אבא ואמא יקרים,
קצת מתפלא אני עליכם שזמן כה רב, מאז ראש השנה,
עבר, וטרם קבלתי מכתב מכם מלבד הפתק ששלחה אמא
ע"י אורי. אגב, יפה מאד שהוא הביא לכם ד"ש ממני אפילו
מבלי שאדע שהוא נוסע.
ובכן, מה שלומכם? איך עבר עליכם יום הכפורים
ללא חלוקה של תרנגולות? ומה בכלל בבית…?
אני כתבתי אליכם מכתב עמוס וגדוש ביום הכפור
אך מכיון שלא היתה לי הזדמנות לשלח [לשלוח] אותו עד עתה
קרעתי אותו עכשיו ואספר לכם בקצור [בקיצור] וללא השתפכות
הנפש את אשר היה כתוב במכתב הקודם.
עם רדת יום הכפור ירדה עלי השראת חג
מיוחדת ונזכרתי בבית… אך כמה טוב להיות
בבית… כאן אפילו להתקלח לא הורשנו ונאלצתי
להתרחץ בשוקת מתחת לשורה של ברזים פתוחים.
לאחר ארוחת ערב, שקשה לקרא לה "חגיגית" הלכתי
לכתוב אליכם אך הפסקתי באמצע והלכתי לישיבת גרעין
קצת "בלגן" וקצת צעקות. אגב הוחלט סופית שאני
[עמוד 2]
יוצא להדרכה בתנועה לאחר שלושת החודשים הארוכים
הללו. אחר כך הלכתי לישון בתקוה שלמחרת אהיה פנוי
לנוח ולעשות כאות [כאוות] נפשי אך עם עלות השחר של יום
הכפורים התברר לי אחרת לגמרי. בבקר [בבוקר] מסדר צחצוח
ואחר כביסה כללית. המונים מצטופפים ליד מספר
מועט של ברזים עומדים ומשפשפים ואחר יבוש כללי
לאורך כל הגדרות ובצהרים שוב מסדר.. אחהצ [אחר הצהרים] גיהוץ
למזלי גהצתי ראשון בשקט ושלוה ללא תור של עשרים
אחרים על ראשי, אוכל מצומצם למדי הכינו לנו
מבעוד יום. ובקצור הרגשת החג חוללה לגמרי
והיה גועל נפש.
למחרת שוב אמונים ושפשופים. זוחלים על גחון
בבוץ (היה כאן גשם) עם חגור מלא ורובה מתגלגלים
במורד ההר ורצים רצים רצים… בלילה שוב
רצים. (כשמחפשים מתחת לאדמה מוצאים גם איזו שהיא
סבה להענישנו ולהריצנו בלילה.) יום שישי הוא יום
טוב. הוא לפני יום שבת. וזו סגולתו המיוחדת.
בבקר [בבוקר] היה מסדר המפקד בלווית תזמורת. כולנו
היינו מצוחצחים ונקיים והשראת ערב שבת ירדה
[עמוד 3]
על כולם. אחה"צ הלכנו לשחק בכדור, גם זו חובה
בצבא. ואפילו מי שאינו משחק חיב לעמוד
ולצפות במשחק. השבת היתה ככל השבתות. לפני
הצהרים הרצאה אחר הצהרים רקודים ושירה לפי
פקודות. בערב היתה מסיבת גרעין נחמדה מאד.
התכנית היתה יפה והמצב רוח היה טוב. כל השבת
הזו מתמרמרים כולם. כנראה שהיה זה "תרגול נוסף"
של יום כפור ולכן בבקר [בבוקר] אכלנו רק לחם בריבה, ובצהרים
רק לחם ביצה ומעט שעועית וכולם משתגעים מרעב
אך אין ברירה. הפעם צומצם האוכל לפי פקודת הרופא.
קרה כאן משהו לא נעים. ישנה מגפה במחנה
עדין לא ידוע מהיא [מה היא] אך האמבולנס הפך לשרות
קבוע, והוא נוסע במשך כל היום הלך וחזור מכאן
לבית החולים מלא וחזרה ריק. כמעט שישים איש
כבר שוכבים בבית חולים והוטל על המחנה הסגר
חמור. הרופא החליט שהמגפה באה או מהשימורים
או מהבשר או מהביצים הפולניות או מתפוחי האדמה.
ובקצור כל המאכלים הנ"ל נאסרו ואנו כמעט צמים.
אצלנו בגרעין עדין לא דבקה המחלה באיש
[עמוד 4]
ואני, תודה לאל בריא כמו שור ולכן אין לכם
לדאוג או לחשוש.
בחג הראשון של חג הסוכות נהיה כנראה כאן
ובתחילת חול המועד נסע לאמונים בסביבות אשקלון
מגדל-גד. ובשמחת תורה בערב נהיה בכנרת
ומאד אשמח אם תוכלו להגיע לשם ונפגש. באם לא,
תרבו לכתוב אלי. הכתובת: ט. מלאכי אלמוג 216908
דאר צבאי 289 . צ.ה.ל. נו, עכשיו כבר מאוחר
ודולף גשם בחוץ ונעים מאד היה להכנס למטה [למיטה] רכה
ולבנה אך אין לי ברירה ועלי להתכסות בשמיכה
אפורה מסכנה ובמטה קשה ועלובה, מילא.
לילה טוב
ונשיקות
שלכם מלאכי.
אצל עמנואל לא הייתי, מפני שאין לי שעון ואיני יכל [יכול]
להעריך את הזמן שאני נמצא בחוץ. רשות
רשמית לצאת את הגדר לא קבלתי והסיכויים קלושים
מאד גם להבא.

עמוד 2/4
עמוד 3/4
עמוד 4/4

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: מלאכי אלמוגי
מיקום: פילדלפיה
תאריך: 1969-01-03

מקבל/ת המכתב

שם: משפחת אלמוגי
מיקום: קריית חיים

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות