אוֹצָרוֹת
1969 25 בינואר

מלאכי אלמוגי שוהה באמריקה, ורותי אשתו חולמת עליו ועל חזרתו, ובינתיים מתנחמת בערב שירה

רותי אלמוגי קריית חיים פורסם על ידי deganit goldblat

כתב היד

2 דפי המכתב

סיפור רקע

גשם רב יורד, ורותי מעדכנת את בעלה מלאכי על אירועי מזג האוויר בארץ בינואר 1969. בשל השיטפונות היא לא יכלה להגיע עבודה, הגשם והאווירה האפרורית וגורמת לרוב האנשים שלא לרצות לצאת מהבית. היא מעדכנת שפגשה את הררי, מנהל וחבר של מלאכי שעובד איתו, והוא מסר לה את המשכורת של מלאכי. על אף מזג האוויר יצאה רותי לערב הקראת שירה ופגשה חברים. היא מודה שהיא מוצפת בגעגועים רבים, שמלאכי עולה לה בחלומותיה ושהיא מחכה שישוב הביתה. מלאכי אלמוגי נשלח לשלושה חודשים לפילדלפיה לצורך הקמת מפעל "קולסו" בפארק המדע בחיפה. הוא הרבה לכתוב מכתבים למשפחתו, לרותי אשתו ולבנותיו סיגל וורד. מלאכי נולד והתחנך בקריית חיים, שירת בחטיבת הנח"ל, ובהמשך שירת במילואים בחטיבה 9 גדוד 91. בחייו האזרחיים עבד מלאכי בחברת "כור תעשיות", בעיקר בהקמת מפעלי תעשייה, ושימש מנכ"ל של כמה מפעלים בתקופות שונות.

גשם רב יורד, ורותי מעדכנת את בעלה מלאכי על אירועי מזג האוויר בארץ בינואר 1969. בשל השיטפונות היא לא יכלה להגיע עבודה, הגשם והאווירה האפרורית וגורמת לרוב האנשים שלא לרצות לצאת מהבית. היא מעדכנת שפגשה את הררי, מנהל וחבר של מלאכי שעובד איתו, והוא מסר לה את המשכורת של מלאכי. על אף מזג האוויר יצאה רותי לערב הקראת שירה ופגשה חברים. היא מודה שהיא מוצפת בגעגועים רבים, שמלאכי עולה לה בחלומותיה ושהיא מחכה שישוב הביתה. מלאכי אלמוגי נשלח לשלושה חודשים לפילדלפיה לצורך הקמת מפעל "קולסו" בפארק המדע בחיפה. הוא הרבה לכתוב מכתבים למשפחתו, לרותי אשתו ולבנותיו סיגל וורד. מלאכי נולד והתחנך בקריית חיים, שירת בחטיבת הנח"ל, ובהמשך שירת במילואים בחטיבה 9 גדוד 91. בחייו האזרחיים עבד מלאכי בחברת "כור תעשיות", בעיקר בהקמת מפעלי תעשייה, ושימש מנכ"ל של כמה מפעלים בתקופות שונות.

כתב היד

עמוד 1/2

[עמוד 1]
25.1.69 ד"ש גם ממני – רחל
למלאכי שלי שלום,
זה שבוע ימים שלא קיבלנו שום דבר ממך,
אני תקוה שזו אשמת הדאר וששלומך טוב.
אצלינו כל השבוע גשם שוטף. מזל לא היית צריך להגיע
השבוע אחרת הטיס היה מביא אותכם למקום אחר, בארץ
הוא היה החושב שהוא הגיע לונציה. השדות וחלק מהרחובות
מוצפים מים. ביום חמישי לא יכולתי להגיע לעבודה.
בגלל השטפונות אי אפשר היה לעבור את המפרץ. הקישון
עלה על גדותיו למזלי אבא שלך נסע באותו יום ל[…]
וצלצל אלי ב 6:30 בבוקר והודיע לי על המצב. ע"י כך הוא
מנע ממני נסיעה מיותרת ובלגן בכבישים.
ניצלתי את היום הזה לטפל באוטו. הגיע כבר זמן,
הספקתי לעשות 3 אלפים ק"מ מאז שנסעת. מכיון שאי
אפשר היה להגיע למפרץ נסעתי למוסך תבור (בדרך לבת-
גלים) ושם עשו לאוטו סיכה, החלפת שמן והחליפו את
פילטר האויר. לדבריהם הוא היה מלא מים והיה חשש
שאשאר תקועה באמצע הדרך. את פילטר השמן לא החליפו
בגלל שלא היה ידוע לי מתי החליפו אותו לאחרונה. בקיצור
השארתי שם 18 ל"י ונסעתי בשלום. ביום שישי אפשר
היה כבר להגיע לעכו לכן נסעתי לעבודה אבל נשארתי בלשכה
ליתר בטחון, לא נסעתי לשום כפר.
ביום שני השבוע הררי היה פה והשאיר לי צ'ק על
1040 ל"י כמו בחודש הקודם. הוא קצת התפלא שבקשת
ממנו לשלם לי ואמר שהרבה יותר נוח היה לו ולחברה
לשלם לך בארה"ב בדולרים. אני לא התיחסתי לזה במיוחד
ואמרתי שאני חושבת שאתה יודע מה שאתה עושה.
בהמשך השיחה הוא סיפר קצת על מה שהוא עושה פה
[עמוד 2]
ושבתחילת החודש הבא הוא חוזר לארה"ב. ניסיתי
לברר ממנו מה תעשה בארץ עד שהמבנה יעמוד, אבל
לא הצלחתי להבין בדיוק, כנראה שגם הוא לא יודע
עדין, או שלא רצה לספר לי.
אתמול הלכתי לשמוע ערב של שירת רחל. היה ערב
מאוד נחמד. בצוע השירים, חלק בשירה וחלק בקריאה,
היה מקסים. הצטערתי שאתה לא היית איתי בודאי היית
נהנה מאוד. היום הוזמנו לצהרים למשפחת זהר
וזה הוציא אותנו קצת מהאוירה האפרורית שמסביב,
הגשם הבלתי פוסק לא נותן להוציא את האף מהבית
עוד מעט נהיה מנוונים לגמרי.
ורד הלכה לישון לאחר שחזרנו בערך ב3:00 וישנה עד
עכשיו 8:30 ועכשיו היא אמרה "בוקר טוב"
התישבה לידי ומצירת לך ציור.
ממולי יושבת דינה, אוכלת מרציפן ומעשנת סיגריות.
בס"ה [בסך הכל] די עצבנית אולי תשלח לה איזה אביר על סוס לבן
בדאר אויר? רצוי אפילו באקספרס.
אנחנו עושות תחרות מי עצבנית יותר, דינה טוענת
שהיא מנצחת. לי לא ברור עדין. חבל שאי-אפשר
למדוד. גם לי נגמר לגמרי, כמעט מידי לילה אתה
מופיע בחלומי בדרך כלל אני מביאה אותך רק ליום
אחד (כאילו חופשה מהצבא) יותר אני כנראה לא מעיזה,
בגלל שאני חושבת שלך "נגמר" באותה מידה אני לא
רוצה לכתוב על כך יותר.
כל המשפחה בריאה, אפילו ריביק גמרה כנראה עם
המחלות שלה. והרבה אנשים מוסרים לך כמובן דרישת שלום,
הרבה נשיקות ולהתראות בקרוב (אולי קצת קודם?)
שלך רותי.
ד"ש חם ממני, אין לי כף
למכתבים היום, דינה.

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: רותי אלמוגי
מיקום: קריית חיים
תאריך: 25.01.1969

מקבל/ת המכתב

שם: מלאכי אלמוגי
מיקום: פילדלפיה

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/2

[עמוד 1]
25.1.69 ד"ש גם ממני – רחל
למלאכי שלי שלום,
זה שבוע ימים שלא קיבלנו שום דבר ממך,
אני תקוה שזו אשמת הדאר וששלומך טוב.
אצלינו כל השבוע גשם שוטף. מזל לא היית צריך להגיע
השבוע אחרת הטיס היה מביא אותכם למקום אחר, בארץ
הוא היה החושב שהוא הגיע לונציה. השדות וחלק מהרחובות
מוצפים מים. ביום חמישי לא יכולתי להגיע לעבודה.
בגלל השטפונות אי אפשר היה לעבור את המפרץ. הקישון
עלה על גדותיו למזלי אבא שלך נסע באותו יום ל[…]
וצלצל אלי ב 6:30 בבוקר והודיע לי על המצב. ע"י כך הוא
מנע ממני נסיעה מיותרת ובלגן בכבישים.
ניצלתי את היום הזה לטפל באוטו. הגיע כבר זמן,
הספקתי לעשות 3 אלפים ק"מ מאז שנסעת. מכיון שאי
אפשר היה להגיע למפרץ נסעתי למוסך תבור (בדרך לבת-
גלים) ושם עשו לאוטו סיכה, החלפת שמן והחליפו את
פילטר האויר. לדבריהם הוא היה מלא מים והיה חשש
שאשאר תקועה באמצע הדרך. את פילטר השמן לא החליפו
בגלל שלא היה ידוע לי מתי החליפו אותו לאחרונה. בקיצור
השארתי שם 18 ל"י ונסעתי בשלום. ביום שישי אפשר
היה כבר להגיע לעכו לכן נסעתי לעבודה אבל נשארתי בלשכה
ליתר בטחון, לא נסעתי לשום כפר.
ביום שני השבוע הררי היה פה והשאיר לי צ'ק על
1040 ל"י כמו בחודש הקודם. הוא קצת התפלא שבקשת
ממנו לשלם לי ואמר שהרבה יותר נוח היה לו ולחברה
לשלם לך בארה"ב בדולרים. אני לא התיחסתי לזה במיוחד
ואמרתי שאני חושבת שאתה יודע מה שאתה עושה.
בהמשך השיחה הוא סיפר קצת על מה שהוא עושה פה
[עמוד 2]
ושבתחילת החודש הבא הוא חוזר לארה"ב. ניסיתי
לברר ממנו מה תעשה בארץ עד שהמבנה יעמוד, אבל
לא הצלחתי להבין בדיוק, כנראה שגם הוא לא יודע
עדין, או שלא רצה לספר לי.
אתמול הלכתי לשמוע ערב של שירת רחל. היה ערב
מאוד נחמד. בצוע השירים, חלק בשירה וחלק בקריאה,
היה מקסים. הצטערתי שאתה לא היית איתי בודאי היית
נהנה מאוד. היום הוזמנו לצהרים למשפחת זהר
וזה הוציא אותנו קצת מהאוירה האפרורית שמסביב,
הגשם הבלתי פוסק לא נותן להוציא את האף מהבית
עוד מעט נהיה מנוונים לגמרי.
ורד הלכה לישון לאחר שחזרנו בערך ב3:00 וישנה עד
עכשיו 8:30 ועכשיו היא אמרה "בוקר טוב"
התישבה לידי ומצירת לך ציור.
ממולי יושבת דינה, אוכלת מרציפן ומעשנת סיגריות.
בס"ה [בסך הכל] די עצבנית אולי תשלח לה איזה אביר על סוס לבן
בדאר אויר? רצוי אפילו באקספרס.
אנחנו עושות תחרות מי עצבנית יותר, דינה טוענת
שהיא מנצחת. לי לא ברור עדין. חבל שאי-אפשר
למדוד. גם לי נגמר לגמרי, כמעט מידי לילה אתה
מופיע בחלומי בדרך כלל אני מביאה אותך רק ליום
אחד (כאילו חופשה מהצבא) יותר אני כנראה לא מעיזה,
בגלל שאני חושבת שלך "נגמר" באותה מידה אני לא
רוצה לכתוב על כך יותר.
כל המשפחה בריאה, אפילו ריביק גמרה כנראה עם
המחלות שלה. והרבה אנשים מוסרים לך כמובן דרישת שלום,
הרבה נשיקות ולהתראות בקרוב (אולי קצת קודם?)
שלך רותי.
ד"ש חם ממני, אין לי כף
למכתבים היום, דינה.

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: רותי אלמוגי
מיקום: נווה שאנן, חיפה
תאריך: 1969-02-09

מקבל/ת המכתב

שם: מלאכי אלמוגי
מיקום: פילדלפיה

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות