ראשי אוֹצָרוֹתמשפחה ויחסיםמשפחהמלאכי אלמוגי, שנמצא בפילדלפיה, כותב למשפחתו על החורף הקר ועל השלג שנערם לגובה שישים ס״מ מלאכי אלמוגי

1969 10 בפברואר

מלאכי אלמוגי, שנמצא בפילדלפיה, כותב למשפחתו על החורף הקר ועל השלג שנערם לגובה שישים ס״מ

מלאכי אלמוגי פילדלפיה פורסם על ידי נוי לאופר ישראלי

שיתוף הדפסה

כתב היד

לצפייה במכתב ובתמלול

2 דפי המכתב

סיפור רקע

מזג האוויר החורפי מכה בחוף המזרחי של ארה"ב. מלאכי אלמוגי הספיק לצאת מניו יורק לפני שהסופה החלה ולחזור לפילדלפיה. בפילדלפיה השלג מגיע לגובה של שישים ס"מ, ודחפורים מפנים את השלג מהרחובות. זהו אחד מן המכתבים האחרונים שמלאכי כותב בנסיעה זו. בסוף המכתב הוא מצייר לבנותיו ציור של עיר בשלג וכותב להן באותיות דפוס מנוקדות.
מלאכי אלמוגי נשלח לשלושה חודשים לפילדלפיה לצורך הקמת מפעל 'קולסו' בפארק המדע בחיפה. הוא הרבה לכתוב מכתבים למשפחתו; להוריו, לרותי אשתו ולבנותיו סיגל וורד. מלאכי גדל והתחנך בקריית חיים, שירת בחטיבת הנח"ל, ובהמשך שירת במילואים בחטיבה 9 גדוד 91. בחייו האזרחיים עבד מלאכי בחברת 'כור תעשיות', בעיקר בהקמת מפעלי תעשייה, ושימש מנכ"ל של כמה מפעלים.

נושאים:

מסעות וטיולים משפחה ויחסים משפחה אהבה

ארועי התקופה
כתב היד
פרטי המכתב
גלריה
מכתבים קשורים

ארועי התקופה

1960

1969

כתב היד

עמוד 1/2

[עמוד 1]
פילדלפיה 10.2.69
יקירי רב שלומות לכולכם.
איך אומרים איזה הוא חכם, הרואה את הנולד. איני יודע
איזה חוש דחף אותי בשבת למראה השמיים האפורים אדומים,
להגיע למשפ' גרבר בזמן, כדי לראות את תחזית מזג האויר
בטלויזיה, ומיד לאחר מכן לקחת את המכונית ולצאת בדחיפות
לפילדלפיה. אמנם את כל יום אתמול ביליתי כלוא כאן בדירה
וגם היום כמעט שלא יצאתי החוצה. הבקר הייתי מודאג מאד
שהבחורים לא חזרו מניו יורק, בשעה 4:30 צלצלתי לפורט
וושינגטון להודיע שלא נהיה היום במפעל. בשעה 5:00 צלצל
סוף סוף אחד הבחורים מניו יורק, הוא לא תאר לעצמו שאני
בדירה ולכן לא צילצל מקודם. מסתבר שהו[א] תקוע בדירה
בניו יורק, ושלג בעיר מגיע ל 120 ס"מ גובה, וברחובות
רואים רק את גגות המכוניות התקועות ליד המדרכות.
בשבת בלילה הוא נסע לבקר קרובים אחרים וכשיצא משם
התחבורה כבר היתה משובשת ועד שהצליח להגיע ברגל
למקום שיש בו רכבת תחתית ולחזור לקרובים שהוא מתאכסן
אצלם לקח לו 12 שעות. מהשני לא שמעתי עדין דבר
אך כנראה שגם הוא תקוע אצל קרובים בניו יורק בשלג.
בנתיים שמעתי בחדשות ששדה התעופה בניו יורק סגור
אם הררי יצא הבקר מהארץ כנראה שהוא ינחת באחת
הערים הדרומיות ויגיע מאוחר בלילה. כאן השלג הגיע רק לגובה
[עמוד 2]
של כ- 60 ס"מ ודחפורים מנקים את הכבישים כל הזמן ומפזרים
מלח כך שברחובות הראשיים אפשרית תנועה של כלי רכב שיש
להם שרשרות על הגלגלים, או צמיגי קרח עם מסמרים בגומי.
כמובן שאני לא הזזתי את האוטו כבר יומים, וחוץ מאשר
למסעדה, ולדאר איני יוצא החוצה. כשרואים את הרחובות כאן
ונזכרים שבארץ בודאי כבר פורחות השקדיות והכל ירק
זה נראה משונה מאד. בתחילה חשבתי שבעצם לא היה נורא
עם [אם] הייתי נתקע בניו יורק, אם אחרי רגע כשחשבתי שבניו יורק
עצמה לא הייתי יכל לצאת מהדירה, להפגש עם קרובים ולראות
משהו שמחתי שחזרתי לכאן, מקוה שאפשר יהיה אפילו ללכת
לקולנוע בערב. להתראות בקרוב, שלכם מלאכי.