פילדלפיה 14.1.69
לרותי שלי שלום ונשיקות
קיבלתי הבקר את מכתבך משבת והוא עשה לי מצב רוח טוב.
מקודם כשכתבת לי שלא תנסי את הגרבים המוכספות עד שאגיע הייתי קצת
מאוכזב. הן בשיא האופנה בארופה [באירופה] וכאן רק התחילו ללכת בהן, והם עולות
יותר מכפול מהגרביים הרגילות. עתה לאחר שכתבת לי שאת לובשת אותן
ורוצה עוד זה משמח אותי מאד.
בקשר למתנות זה ענין קצת מסובך בחשבון קצר אני צריך להביא משהו
לכל אחד, משפ' און 5 אלמוג 2 מאור 4 זה לבד כבר 11 חוץ מאשר לך ולבנות,
כל אחד זה ענין של 5$ בס"ה עסק של כ 200 לירות אבל כנראה שזה בלתי
נמנע. הבעיה הקשה יותר היא להעביר את הכל איתי לארץ, אני מוגבל ל 20
קילו, ועם כמה דברים בשבילך, לבנות, ובשבילי אני אהיה עמוס לעיפה,
מילא יש עוד יותר מחודש נראה איך נסתדר (אולי תגמר פה השביתה בנמל
ואפשר יהיה לשלוח משהו מהחפצים בדאר רגיל.
מענין, זה כבר יותר מחודש וחצי שאני מחוץ לבית, ועדין איני יכל [יכול]
להרדם במטה כשאינך לידי, אפילו עתה שאני עובד מ-3 אחה"צ עד 2 בלילה
לוקח לי המון זמן עד שאני נרדם. וחצי שעה זו של לפני השינה,
אני נמצא אתך במחשבתי, תמיד אני מחשב מה השעה אצלכם, מה את עושה,
ועל כל השטויות הקטנות שבבית, האם הכל בסדר, האם לא קשה לך מדי?
האם הבנות יסלחו לי את הנסיעה הזו אי פעם? הרי הן עדין קטנות ואינן
מבינות, עליהם זה עלול להשפיע לזמן רב.
מענין, כשהיתה מלחמת ששת הימים ולא הייתי בבית גם כן כחודש וחצי, יהיו
אולי מאה סיבות שאדאג לשלומכן, היית[י] אז הרבה יותר שקט מאשר עכשיו, כמובן
שהיו רגעים שחשבתי עליכן, שרציתי להיות בבית ולו רק לרגע לראות שהכל בסדר.
עתה את הרבה יותר חסרה לי, עתה אני ממש מתגעגע.
לפעמים אפילו יש לי הרגשה שכל זה היה מיותר ולא נחוץ, אם כי בהכרה
אני יודע שזה אחרת, וששקלתי זאת מראש.
לפעמים חסרות לי אפילו המריבות הקטנות שלנו, לפרוק את המתח באיזה
שהוא מקום. ולפעמים אני חושב שכשאחזור הביתה זו תהיה אידליה. בודאי
לא נריב אף פעם יותר לאחר ההרגשה עד כמה אנו קשורים אחד לשני.
רותי, תמיד הייתי חלש בביטויי אהבה, אבל אני אוהב אותך,
את לא רותי שלי אלא חלק ממני עצמי, יתכן וזוהי השלמות של המשפחה,
אולי כמו שכתוב בתנ"ך "והייתם לאיש אחד".
ויתכן שכל הנסיעה הזו היתה שוה רק לצורך ההרגשה שאיני יכל
בלעדיך, בבית ואולי אף פעם לא חשבתי בהכרה שאני אוהב אותך כל כך-
כל כך. אני משתפך כבר יותר מדי, ואיני רגיל לזה, לכן מספיק.
נשיקות שלך מלאכי.