מלחמת יום הכיפורים הסתיימה, והפסקת האש החלה. אליהו עדיין נמצא עם חייליו בחזית הדרומית
סיפור רקע
מלחמת יום הכיפורים הסתיימה והפסקת האש החלה. אליהו עדיין נמצא עם חייליו בחזית הדרומית. פרידה, אימו, ממשיכה לכתוב אליו ולעדכן אותו על אודות שלומם של הפצועים בני הקיבוץ. היא משתפת בחסרונם המורגש של צעירי הקיבוץ שיצאו ללחום, ובשמחת השיבה שלהם לחופשה הביתה. פרידה מתארת את הנעשה בקיבוץ ובמשפחה ומשתפת בגעגועיה לאליהו.
פרידה נולדה ב־20 בדצמבר 1922 בעיירה סנדישוב שבפולין, למשפחה חסידית.
כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה ברחו פרידה ובני משפחתה לרוסיה. תנאי החיים הקשים ברוסיה גרמו למותם של הוריה.
לאחר המלחמה הצטרפה פרידה לתנועת 'החלוץ'. היא טיפלה בקבוצת ילדים ניצולי שואה, ובשנת 1947 הפליגה עימם לארץ ישראל על ספינת המעפילים 'אקסודוס' (יציאת אירופה תש"ז). הבריטים גירשו את המעפילים לצרפת, ומשם הם עברו למחנה פליטים בגרמניה. רק ב־30 ביוני 1948 הצליחו המעפילים לעלות ארצה.
לאחר עלייתה ארצה התגוררה פרידה עם אחיה בראשון לציון ועברה הכשרה כאחות מעשית בחדר יולדות. באותה
פרידה נולדה ב־20 בדצמבר 1922 בעיירה סנדישוב שבפולין, למשפחה חסידית.
כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה ברחו פרידה ובני משפחתה לרוסיה. תנאי החיים הקשים ברוסיה גרמו למותם של הוריה.
לאחר המלחמה הצטרפה פרידה לתנועת 'החלוץ'. היא טיפלה בקבוצת ילדים ניצולי שואה, ובשנת 1947 הפליגה עימם לארץ ישראל על ספינת המעפילים 'אקסודוס' (יציאת אירופה תש"ז). הבריטים גירשו את המעפילים לצרפת, ומשם הם עברו למחנה פליטים בגרמניה. רק ב־30 ביוני 1948 הצליחו המעפילים לעלות ארצה.
לאחר עלייתה ארצה התגוררה פרידה עם אחיה בראשון לציון ועברה הכשרה כאחות מעשית בחדר יולדות. באותה התקופה היא הכירה את אהרון ולאחר זמן קצר השניים נישאו. שנה לאחר מכן נולדה בתיה, בתם הבכורה. אהרון עבד בחברת 'סולל בונה' ובמסגרת עבודתו השתתף בבניית האמפיתיאטרון של קיבוץ נען. הקיבוץ הציע למשפחת רייך להצטרף לקיבוץ, ואכן ובשנת 1952 עברה המשפחה לנען.
בשנת 1953 נולד הבן אליהו, ובשנת 1957 נולד הבן הצעיר צבי.
במשך שנים רבות טיפלה פרידה בתינוקות – עבודה שאהבה עד מאוד. בהמשך למדה גריאטריה ועבדה עם קשישים. לאחר זמן היא השתלבה במחלקת ההרכבות של המפעל בנען, עבודה מספקת שלוותה ביצירת קשרי חברות טובים.
לפרידה נולדו ארבעה נכדים שאותם אהבה מאוד. בשנת 1998, לאחר מחלה ממושכה, נפטרה פרידה והיא בת 76 בלבד. את שני הנכדים הנוספים שנולדו לה לא זכתה להכיר.
המכתבים שנתרמו לאתר אוצרות נכתבו בשנים 1973–1974 ונשלחו לבן אליהו בזמן שירותו הצבאי. הם נשמרו בידי אליהו והועלו לפרויקט אוצרות במסגרת מלגת מעורבות חברתית במועצה אזורית גזר, קיבוץ נען, תשפ"ב 2022.
הניקוד שמופיע בתמלול זהה לניקוד שבמקור.
ארועי התקופה
כתב היד
[עמוד 1]
30.10.73
שלום לך אליהו יקרינו. יום שלישי
תבורך על הגלויות הנפלאות, שאתה
כותב לנו. כל פעם אתה מכניס בנו חיים
חדשים. עליך לדעת, עַדַין הן מגיעות
בקבוצות: שלוש שלוש, בהבדלים גדולים.
אתמול קבלנו: 26, 23, 22. אתה כותב כל כך
מענין והעיקר, זה כבר מהפסקת האש.
גם אנחנו מקווים שנגיע סוף סוף לשלום – של
אמת ויחיה "איש איש תחת גפנו".
בבית מורגש מאד חוסר הצעירים, אך למרות
זאת החיים מתנהלים פחות או יותר רגיל.
שלחנו לך צרור גדול של "נען יום יום".
דף מידע זה יספר לך בנאמנות על הנעשה
בבַית. שלום הפצועים המאושפזים טוב יותר: והם:
שלומה שניידר אמיר הלוי ועפר רבין.
ובבית אנו מתגעגעים מאד אליך חושבים
וגם מתפללים לשומך הטוב. נקווה שתקבל בקרוב
יום חופשה. כל פעם באים יותר בנים.
[עמוד 2]
עם סיום העבודות הבוערות במשק,
חוזרים מחר צבי והבנים מכתתו
ללימודים – 3 ימי לימוד והשאר עבודה.
גם זה לטובה. בתיה בירושלים, עובדת
וגרה באותו מקום. היא גם כותבת לך.
מבני המשפחה הקרובה מקבלים ידיעות והם:
דֹב, אלי, מֹרדכי, מישה ופנחס.
כולם מוסרים לך ד"ש חמה ואנחנו את
כל אהבתינו. שלך – אבא אמא בתיה צבי
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת