25.6.49
שלום לך אמא.
זו חתיכת זמן שלא הופעתי הביתה וכן לא כתבתי כלום. אודה ואתודה שזה
אך ורק באשמתי. זמן יש לי, חמד אללה, לרב אלא, פשוט לא היה לי כף ועל
זה אבקש אלף סליחות. אני נמצא ביפו, סדר יומי הוא חד גוני לזעוע. קמים
בבקר ורצים על פני עיר הגח"ל המעתירה – יפו כשפרצופים מיושנים נבטים אלינו
מבין תריסים הנקרעים בקול חריקה ומעל מרפסות עתורות כביסה למיניה. ולאחר
כך טבילה במימיו הצוננים והנצחיים של הים.
לאחר ארוחת הבקר מתחיל יום עבודה רגיל של 7 שעות (בהתאם לדעתו של
הרצל) עם מנוחת צהרים מקוצצת למדי המשפיעה באפן די נכר על דפיציט השנה,
הנצחי, שלי. העבודה היא בעצם עבודה "ימאית" פחות או יותר אבל אי אפשר
להגיד שזהי תכלית (אבל, בכלל מי מחפש דבר כזה בצבא).
היום היה שבת, לאחר שבליתי את ערבו של יום שבת זה בגבעת-השלשה יצאנו ביום
לשוט בימה של תל-אביב בסירת מוטור מהירה כשאנו טסים ומחליקים בינות
למתרחצים, שהוו מספר די רציני היום. אחר הצהרים עבר עלי בשנה טרופה
בעקב הזבובים. הבאים אליך זבובים ולאחר טפלם בך עפים ממך כצפורים.
הערבים ברבם פנויים ואני עדיין לא מנצלם כראוי, אמנם קרבתי לתל-אביב גורמת
לכך שאוכל לראות הצגות וסרטים ואני מנסה לנצל הזדמנות זו. נוסף לכך התקשרתי
עם מזכירות הנער העובד ויתכן שאקבל כאן קבוצה להדריך.
בטיולי בעיר אני פוגש מדי פעם בעין-חרודים פגישות מרעננות ונותנות.
על שחרור אין מה לחלום כעת, אולם למעשה אין על מה להתאונן. הלואי ולכל צבא
ההגנה היו תנאים נוחים כשלנו אך בכל זאת. אינני יודע, סתם ככה להסחף עם הזמן
אי אפשר ואם לעשות משהו הרי זה אומר, להשתקע בצבא מי יודע עד מתי.
מכאן לכאן דחסתי עמוד שלם על עצמי בלי לשאל לשלומך (זו באמת אגואיסטיות).
ובכן מה שלומך ואיך משפיע עליך הקיץ דהשתא המזדחל והולך על פני מסילת
הזמן. אם לקבע לפי מזג האויר כאן אין החם נורא השנה. מה עם עבודתך. האם
עוזרים לך בבית זרבבל ושושנה?
הנה קלט המשק התחלה של חבורות עולים. אני רואה זו כפתיחה
זעירה אמנם לקליטת העליה החדשה שלדעתי מקומה הטבעי הוא במשקים
הגדולים שלנו שלשם זה הוקמו ועתה צריכים להוכיח את הגשמת יעודם.
כתבי לי איך התקבלו העולים, איך מטפלים בהם ומה מדברים עליהם במשק. גם
מאחרי הגב (במקלחת ובמחסן) כי זה למעשה הבטוי האמיתי של דעת הקהל אצלנו.
מה שלום דורוסינסקי הזקן שכננו. מסרי לו שלום בשמי. היומנים אינם מגיעים, כמעט, ובהגיעם
הם מאכזבים מאד. אני משתוקק לדעת מה נשמע במשק.
אם ידוע לך משהו על נחום. ס. כתבי לי. ד"ש לאמיר. הוא צריך להיות בבית
עכשו. אני מצרף בזה תמונות הנשלחות ע"י אחד החברה שלנו לחברה במשק.
תמסרי אותם ליהודית צירקין. רציתי לכתב מכתב מיוחד לזרבבל. אבל אני רואה
שכנראה אדחה את זה על כן אצרף בכאן רב שלומות לשושנה, זרבבל, תרצה
וחנלה, לכל הגלעדים שבמשפחתנו. כתבתי היא: ד.צ. 236 יובל גל.
להתראות
בנך
יובל