[עמ' 1]
יום שני 7.12.53
בני היקר,
מובן שבשבת זו התגעגענו אליך מאוד, כיוון שבמשך כל השבוע שחלף תכננו תכניות
כיצד להנעים לך את שיבתך עמנו בשבת חנוכה. אבל הבינונו אותך והצדקנו
את צעדך. אני סבור, שגם דברי הרופא המרגיעים השפיעו על החלטתך. מובן, כי
אנחנו נשמנו לרווחה, כיוון שהחששות העיקו עלינו מאוד. בליל שבת ישבה אצלנו
משפחת שמואל עד חצות והיה נעים מאוד. במוצאי שבת הלכתי למסיבה לכבוד
יום הולדתו ה-75 של בירם. נאומים רבים, אך הזקן עוד כוחו עמו. הכיר אותי
מיד ושמח לראותנו. למחרת, ביום ראשון, נתקיים מפקד הצופים בריאלי בהדר.
ואח"כ ה"שחרית" בארמון. זו הייתה מחורבנת כהלכה. התחילה באיחור שעה, ואף
כאן נאומים בלי סוף. המקהלה והנגינה היו נאות למדי, אך המחזה שהציגו
שיעמם את הכל, ומחצית האולם נתרוקנה לפני תום המערכה הראשונה. איני
יודע מי הוא האחראי לבחירת המחזה ולביצועו הקלוש. לפני כן חולקו פרסים
לתלמידים המצטיינים, ובין מקבליהם גם רות מַיון, בעד "הצטיינות בלימודים
ובמילוי חובה". לדעתי היא ראויה לכך.
אמש סעדנו אצל אהרן ורוזה, כיוון שהיה עליי לעזור לאהרן בתרגום. מורי לא
הכינה שיעורים במשך ימות חנוכה, ומובן שנאלצה לשבת אמש עד שעה מאוחרת
ולהשכים קום הבוקר. בכל זאת לא הספיקה להכין הכל. אני מקווה, כי הבחינה
בכימיה אצלך עברה בשלום. מונילי, אל תדון את אביך לכף חובה, אבל לא עמדתי
בניסיון: שתלתי 4 שתילים נוספים לאורך הגדר. נראה, כי נקלטו יפה. ביצים
אין. נראה כי נאלץ לחסל את ה"מטילות". מן הפרגיות טרם נואשתי.
כאן הכל בסדר. אני חופשי עד יום חמישי אחרי הצהריים. אנו מצפים לך
לשבת וכבר שמחים לכך. מאורי מגיעות ידיעות טובות. ממשרד הביטחון קיבלתי
מכתב, בו הם מבקשים ממני זיכרונות על יוסף לישנסקי ותקופת השומר.
אמלא בקשה זו ברצון. אותו משרד עומד להוציא בקרוב ספר גדול על "ההגנה".
מובן, שאשתדל לחסל את הסילופים שנעשו בתיאור אופיו וחייו של יוסף לישנסקי.
אם יחסר לך כסף – קח אצל מרים, אנו נחזיר לה מיד. אמא כבר קיבלה את
השמלה השחורה החדשה, שהולמת אותה מאוד. המורה ברין דורש בשלומך. במידה שאני
מוסיף להרהר במשטר בבית הספר הריאלי – מתברר לי שלא הכל בסדר כאן. מרבים
לדבר על רוח ועל שיטה – ובחיי יום יום אין הדבר ניכר ביותר. ואף על פי כן זה
מפעל כביר. העברית שבפי בירם טרם נשתפרה. כך דבר גם לפני 40 שנה, עת
הייתי ממונה יחד עימו על תחנת הרכבת בעפולה. אבל אין ספק שהוא אישיות. אדם
שלא סטה ממסלולו. אדם שברח מן הכבוד. מעטים כמותו בציבוריותנו. היה שלום
יקירי, הרבה לכתוב ודע שכולנו מהרהרים בך באהבה. שלך אבא.
מונילי, השתדל להשיג
כמה העתקים מתצלומך עם האיל.

[עמוד 2]
אני כותב בשם אמא:
בובו היקר, שמחתי לשמוע שהגעת
בשלום. זה עתה קיבלנו את מכתבך.
תודה לך על התצלומים. אחד
מהם אשלח לאווה לירושלים.
אין כל חדש אצלי. אני מרגישה
טוב מאוד בכל מקום. זוג
הגרביים מוכן. האם חסרה
לך מאוד השמיכה החמה?
אם יסע מר שנקר בשבת זו
לכדורי, נשתדל למסור לו אותה
בשבילך.
היה שלום יקירי,
אלף נשיקות מאמא