לכבוד ועדת הדגל והסמל של מדינת ישראל הקריה א.נ.
ברצוני להמציא לכם בזה הצעה לסמל המדינה, וכאן אני רוצה לנמק את ההצעה הזו כדלקמן: הצעתי מבוססת על הרעיון של נצחיות עמנו. ועובדת קיומנו היום אחרי שנות אלפים של רדיפות ושחיטות לכל צורותיהן. באותה המסגרת הלאומית ועל אותה טריטוריה, בניגוד לעמים קדומים אחרים שהיו גם הם באותה התקופה ושכעת אין זכר מהם, ראיה בולטת היא שעמנו נצחי וקיים לעולמי-עד, ולכן יש לפי דעתי להבליט את הרעיון הזה בסמל המדינה. וסמל נצחי זה הוא בלי ספק הדוקומנט ההיסטורי שעם ישראל קידש בדמו בכל הדורות ולמענו הלך באש ובמים. זהו הסמל שתמציתו מבטא בשני לוחות הברית ושהוא עוד היום משמש נר ויסוד בחוקות של משפחות העמים.
במילים ברורות: שני אריות עומדים על שתיים מחזיקים את שני לוחות הברית שעליהם מסומנות האותיות א-י. ומתחתם הסיסמא שגם היא מבטאת נצחיות עמנו הנמצאת בשמואל א' ט"ו, 29" ,נצח ישראל לא ישקר". אין אני מביא לפניכם את הציור משום שאיני מחונן בחוש הציור בצורה כזאת שתוכל לשמש דוגמא חיה. לעומת זה ידוע בערך סמל זה לכולם מסמלים דתיים שונים, אלא שאנחנו יכולים לשפר אותו ולהתאים אותו לפי רוחנו. שני אריות בצורה זו שאני מציע משמשים סמל גם לצ'כוסלובקיה, אלא שבמקום הלוחות נמצא שם צירוף סמלי של המיעוטים הלאומיים היושבים בארץ זו.
מניח אני שיימצאו מערערים בין חברי הוועדה לסמל מסוג זה שהוא כביכול "דתי". אבל בטוחני שעל ידי ניתוח יסודי של מהות הסמל הזה ועיון מעמיק בלי משפט קדום, אפשר לראות את הדבר ראייה אחרת. ואף אם פרט זה או אחר של תוכן הלוחות ייראה כלא מציאותי בתקופתנו, בכל זאת, בהתחשב שסמל לא צריך לשקף תקופה מסוימת של העם אלא העם והמהותי במשך כל הדורות, יוכל הסמל הזה בשלמותו בלי ציון על פרטי הפרטים – שאגב גם בכל אחד מהם אפשר לראות משהו נעלה המסמל את האוניברסאליות הצרופה – לשמש סמל המדינה המאחד סביבו את עם ישראל בכל הדורות.
קשה, ואין ברצוני להיכנס להסברים בכתב על העניין הזה. אבל אם הסברים יחסרו, אז מוכן אני להופיע אישית לשם זה.
בכל הכבוד
מ. דגני