יישוב והקמת המדינה 
חינוך ולימודים 
מסעות וטיולים 
אירועים בהיסטוריה 
מלחמות ישראל 
משפחה ויחסים 
חגים ומועדים 
תרבות 
מפורסמים 
ארצות ערב והאסלאם מנחם מתגעגע לאחיו, שורד השואה שעדיין בגולה, ומתאר לו את הכתבות בעיתונים על ברגן בלזן
סיפור רקע
מנחם דגני כותב לאחיו מפרדס חנה, שם שימש מזכיר 'הפועל המזרחי' ולימד עולים עברית. דוד, אחיו, הצטרף בגיל צעיר לתנועה הציונית בהשפעתו, והיה פעיל בתנועת בני עקיבא. דוד עמד לעלות לישראל עוד בטרם פרצה מלחמת העולם השנייה, אך ניסיונו זה לא צלח. במהלך המלחמה, הגיע למחנה ברגן בלזן ומשם המשיך לשווייץ, שם סייע למדריכי בני-עקיבא בעבודתם והדריך יתומים יהודים וילדי פליטים עד עלותו ארצה בחודש יולי 1945.
שני האחים נפלו בקרבות במהלך מלחמת העצמאות. דוד נפל על הגנת כפר עציון ביום ד' באייר תש"ח, בן 28 בנופלו. מנחם נפל בקרב במשלט "מגדל צדק" ליד ראש העין ביום ו' בכסלו תש"ט, הותיר אישה - יפה, ושני ילדים - יוסי ונילי.
המכתב באדיבות ארכיון הקיבוץ הדתי.
שני האחים נפלו בקרבות במהלך מלחמת העצמאות. דוד נפל על הגנת כפר עציון ביום ד' באייר תש"ח, בן 28 בנופלו. מנחם נפל בקרב במשלט "מגדל צדק" ליד ראש העין ביום ו' בכסלו תש"ט, הותיר אישה - יפה, ושני ילדים - יוסי ונילי.
המכתב באדיבות ארכיון הקיבוץ הדתי.
ארועי התקופה
כתב היד
ב"ה, פרדס-חנה, ט' סיון תש"ה 21.5.45
אחי דוד היקר!
אני אמנם אינני מחכה לתשובה ממך וכותב לך לעתים קרובות
אבל הפעם חכיתי לקבל ממך מכתב, אחרי שעבר כבר זמן רב מאז
קבלי ממך את המכתב האחרון. הפעם אני מחכה ממך שתפתיע
אותי בידיעה מוסמכת על בואך הקרוב. כי לפי כל הסימנים לא
יאריך הזמן של עליתכם. בעתונים כאן היתה בשבוע שעבר הודעה
שהטרנספורט הראשון יצא בסוף מאי ואינני מסופק שגם אתה
תהי' בטרנספורט הזה.
דוד יקירי! הנה כבר "פרץ" השלום להם. על שמחתנו הלא-
שלמה לא כדאי להרחיב כעת את הדבור. אבל מה שמענין אותנו הוא
גלויים והדוק הקשרים עם השרידים ובמקרה שלנו, עם שרידי
משפחתנו. אולי יעלה לך לגלות את מקום המצאם של אחותנו
לאה היקרה ובעלה. אולי תוכל משם לכתוב מכתב לועד הקהלה
בבודפשט או למוסדות אחרים בנדון זה. כי מכאן אין עדיין קשר
עם הארצות האלו זולת ע"י צלב-האדום ומלבד זה לא ידועים
לי כל פרטים אחרים בקשר עם מקום המצאם האחרון. בלי כל
ספק ישנן בשויץ אפשרויות להודיע על פרטים כאלה יותר מאשר
לנו כאן. ומלבד זה מקוה אני עוד שנמצא את אחותנו אטי-רחל
היקרה. אני לא התיאשתי עדין ביחוד בזמן האחרון עם קריאת
ידיעות שונות בעתונים על שחרור מחנות-הסגר שונים ושברובם
אנשים יוצאי הונגריה, סלובקיה רומניה וכו'. ביחוד בולטת ההדגשה
בידיעות הללו על המספר הגדול של הנשים והנערות המשוחררות.
מה דעתך על זה? הלא, עד כמה שקבלתי רושם גם ממך, לא
היו ידועים לך ידיעות ודאיות על העלמה, כי זכורני שפעם
כתבת לי במכתב צלב-אדום שהיא אולי בנורבגיה. ואולי?
ומענין לענין. בזמן האחרון הרבו לדבר בעתונות על המחנה שלך
ברגן-בלזן. בקרו שם לורדים ועתונאים וספרו מה שרו. לא
הי' לי מושג להעריך את גודל הנס שקרה לך עם עברך בחיים
את המחנה הזה ומשום כך לא הי' לי מושג להעריך את מצב-
רוחך אחרי עברך את המחנה הזה. אבל בכל זאת אין אני
תופס עדיין את סבות הדכאון שהשתלט שם עליכם לפי מה
שקראתי משתנים ממכתביך וכפי מה שספר לי אחיה של רושי
שגם היא כותבת בערך כמוך. הלא עכשיו עברתם על המשבר
ויהיו נא הימים הבאים קשים איזו שיהיו, בכל אופן המות אינו
אורב לאדם בכל רגע ורגע. ואם בכל זאת לא נושענו אנחנו כעם
ואין לנו הבטחות שהעולם החדש יהי' גם בשבילנו חדש, הרי
יובטחו לנו זכויות אנוש עלי אדמות במדת-מה ולכן משום-כך
כבר אין יסוד לדכאון ביחס לעתיד וביחוד ביחס לעתיד בא"י,
משאת נפש יהודית מדורות.
נשאלתי בחודש שעבר על כתובתך עבור זגלשטין
חברך הנמצא כאן בצבא. האם כתב לך משהו? ובכלל האם יש
לכם איזו קשרים עם א"י? נדמה לי שראיתי באיזה מקום מכתב
מכם לקבוצת "משואות"? מה דעתך על הצטרפותך לקבוצה זו
שכתבתי לך פעם? כתוב כמה תאורים על חייך שם ועל מצבכם
החמרי והנפשי, אני חושב שמכתביך זה לא יגיע כבר אליך
אבל בכל זאת אינני רוצה למנוע ממך את הדבר היחידי שבידי
כעת לעשות למענך. אם כן תקבלו, ענה לי תשובה, כי גם עבורי
ישנה משמעות גדולה למכתב שלך.
היה שלום ומברך. ד"ש גם מבני משפחתי. אחיך המצפה
לראותך בקרוב מנחם
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
גלריה
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת
