אוֹצָרוֹת
1973 16 באוקטובר

מעט מקלחות, מעט שעות שינה ועייפות גדולה במלחמה

יצחק פדרמן סיני, מצרים פורסם על ידי אורלי אילני
איציק פדרמן עומד (שני מימין) עם חבריו לפלוגה

כתב היד

2 דפי המכתב

סיפור רקע

מעט מקלחות, מעט שעות שינה ועייפות גדולה הם נושא המכתב הקצר ששלח איציק לברכה אשתו לבנותיו גלית וטלי ולהוריו. אך הקושי העיקרי שאיציק מתאר הוא הניתוק הארוך מן הבית מאז גויס למלחמה והגעגועים העזים. איציק משתדל להתמיד בכתיבת מכתבים ומנצל כל הזדמנות ליצור קשר טלפוני דרך אנשים שיוצאים צפונה.
יצחק (איציק) פדרמן נולד בחיפה ושירת בפלוגת התחמושת בגה"ס [גדוד הספקה] 243 של חיל השריון. הוא ואשתו ברכה התגוררו בקריית ביאליק, שם נולדו להם שתי בנות – גלית וטלי. במלחמת יום הכיפורים גויס איציק למילואים ולחם בחזית המצרית. הפלוגה סיפקה תחמושת לכוחות האוגדה ולכוחות שכנים תחת אש וסכנה.
בחוברת למזכרת של הפלוגה נכתב:
"פלוגתנו סיפקה תחמושת לכוחות האוגדה ולכוחות שכנים בזמן המלחמה תחת אש, תוך היצמדות קרובה ככל האפשר לכוחות הלוחמים להספקה מהירה ושוטפת. עם גמר הקרבות המשיכה הפלוגה בהספקת תחמושת לחימוש הכוחות

מעט מקלחות, מעט שעות שינה ועייפות גדולה הם נושא המכתב הקצר ששלח איציק לברכה אשתו לבנותיו גלית וטלי ולהוריו. אך הקושי העיקרי שאיציק מתאר הוא הניתוק הארוך מן הבית מאז גויס למלחמה והגעגועים העזים. איציק משתדל להתמיד בכתיבת מכתבים ומנצל כל הזדמנות ליצור קשר טלפוני דרך אנשים שיוצאים צפונה.
יצחק (איציק) פדרמן נולד בחיפה ושירת בפלוגת התחמושת בגה"ס [גדוד הספקה] 243 של חיל השריון. הוא ואשתו ברכה התגוררו בקריית ביאליק, שם נולדו להם שתי בנות – גלית וטלי. במלחמת יום הכיפורים גויס איציק למילואים ולחם בחזית המצרית. הפלוגה סיפקה תחמושת לכוחות האוגדה ולכוחות שכנים תחת אש וסכנה.
בחוברת למזכרת של הפלוגה נכתב:
"פלוגתנו סיפקה תחמושת לכוחות האוגדה ולכוחות שכנים בזמן המלחמה תחת אש, תוך היצמדות קרובה ככל האפשר לכוחות הלוחמים להספקה מהירה ושוטפת. עם גמר הקרבות המשיכה הפלוגה בהספקת תחמושת לחימוש הכוחות מחדש לקראת המשך לחימה וכן בפעילות לאיסוף שלל. סה"כ הסתכמה כמות התחמושת בכ־‏5.500 טון ותנועות של כ־300 משאיות ובתוכם 50 סמיטריילרים".

ארועי התקופה

1970
1979

כתב היד

עמוד 1/2

07:15 16/10/73

[עמוד 1]
לברכה, גלית, טלי וההורים היקרים!
לאחר לילה ארוך ומיגע שבו ישנתי 1.5 שעות
אני כותב גלויה זו כשאיני מרגיש עייפות באופן מיוחד.
צרכינו באוכל מתמלאים כראוי, תלוי במסלול התקדמותינו. אם
אנו חונים במקום פחות או יותר מסודר אזי המטבח משרת
אותנו ובמידה ולא נהנים ממנות קרב. מאז שעזבתי את הבית
עשיתי שתי מקלחות בשדה באמצעות מקלחת ניידת וזה היה
נפלא. הזקן גדל ואיני מתכונן לגלח אותו עד שאבוא
הביתה. הגעגועים עזים ומציקים לי מאד. זו התקופה הארוכה
ביותר שנעדרתי מהבית עד כה וזה החלק הקשה ביותר שאני חייב
לשאת. אני מנותק כמעט לחלוטין אך אני מתמיד בקצב הכתיבה
ומנצל כל הזדמנות לשלוח טלפונים עד אלה היורדים צפונה ואני
מאד מקווה שקיבלת הודעות מסוג זה. מזל שיש לי את התמונות שכן אני
מסתכל בהן כל הזמן. החבר'ה קוראים לי "מוצקלך", פוצי וכו'.
[עמוד 2]
אני משגע אותם עם
התמונות וצעקות האשה
ומוצקלך מוכרות בפלוגה.
אסיים בתקווה להתראות בקרוב
בריאים ושלמים כולנו האוהבכם
מכל והמתגעגע מאד
נ.ב. כתבו הרבה
בכדי שמשהו אולי
יגיע.
איציק.

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: יצחק פדרמן
מיקום: סיני, מצרים
תאריך: 16.10.1973

מקבל/ת המכתב

שם: ברכה פדרמן
מיקום: קריית ביאליק

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

ארועי התקופה