סיפור רקע
משה נולד ב1907 ביפו. כעבור כשנתיים תודה עזבה המשפחה את יפו והייתה לאחת המשפחות שייסדו את העיר העברית הראשונה תל אביב. עם מות האב נאלץ משה לסייע בפרנסת משפחתו. היה ממייסדי תנועת הנוער העובד. מהאנשים המרכזיים בנענה-נען.
המכתב הועלה במסגרת התנדבות במועצה אזורית גזר. המכתב לקוח מתוך הספר: "ימים של שקט וסער" ("חיים בקיבוץ נען בעשור הראשון, על פי מכתבים, 1930-1939"), מאת ד"ר עמוס שפריס.
המכתב הועלה במסגרת התנדבות במועצה אזורית גזר. המכתב לקוח מתוך הספר: "ימים של שקט וסער" ("חיים בקיבוץ נען בעשור הראשון, על פי מכתבים, 1930-1939"), מאת ד"ר עמוס שפריס.
כתב היד
לרוזנבוים היקר שלום רב וכל טוב
כבר מזמן חשבתי לכתוב לך אך מכיוון שאינני "כתבא רבא"
דחיתי את המלאכה הקשה הזו תמיד ליום אחר. ומכיוון שהיום
ראשון למאי החלטתי שזהו היום להיפרע מחובי זה. לא אכתוב
לך על המצב הפוליטי בארץ ואף לא על המצב בהסתדרות או
בקיבוץ ואפילו לא מהנעשה במשכנו אנו בנוח, אכתוב לך רק על
שני דברים הממלאים את לבי, מכיוון שאינני איש ציבורי יותר אלא
ככל האנשים עובד את עבודתו ומעריך את פעילותם הציבורית של
האחרים אם לשלילה או לחיוב. הרי להגיד שזהו טעם גן עדן,
מימי לא טעמתי טעם כזה, קוראים בטלפון אני נהנה שזה לא לי,
קוראים לשבעה אני שמח שאני פטור. אך לו רק יכולתי להמשיך
הרבה בכך. ומה שביחס לעבודה הנני עובד באינסטלציה בענפים
ובחצר, עובד ועייף, מתקדם לישון ממש תענוג שרק מלאכים
ורוזנים יכולים להרשות לעצמם זאת ולא היה לי עט משוררים
הייתי כותב "שיר השירים" לעבודה ומכיוון שזה אינני לי אפסיק
שמא תראה בזה ניסיון שלא הצליח.
דבר שני: הלו זה שאול שרק תמול היה בן יומו
[עמוד 2]
וכיום בחור חמד שאפשר לבלות אתו לבו ופיו פתוחים
ומהנה הוא את כל עובר ושב בצחוקו הנעים והמושך ולו יכול
היה לפגוש אותך בחצר ולטפל בקצה זקנך חצי המגולח אולי
היה מקדים לומר לך שלוש פעמים שלום.
והנני מסיים הפעם בתפילה ובקשה
להתראות בקרוב בבית
אה אני חושב שלום לך משרה העובדת בריאה ומרגישה
בכי טוב
ראשון למאי 1940
שלך באהבה
משה פלמן
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
כתב היד
לרוזנבוים היקר שלום רב וכל טוב
כבר מזמן חשבתי לכתוב לך אך מכיוון שאינני "כתבא רבא"
דחיתי את המלאכה הקשה הזו תמיד ליום אחר. ומכיוון שהיום
ראשון למאי החלטתי שזהו היום להיפרע מחובי זה. לא אכתוב
לך על המצב הפוליטי בארץ ואף לא על המצב בהסתדרות או
בקיבוץ ואפילו לא מהנעשה במשכנו אנו בנוח, אכתוב לך רק על
שני דברים הממלאים את לבי, מכיוון שאינני איש ציבורי יותר אלא
ככל האנשים עובד את עבודתו ומעריך את פעילותם הציבורית של
האחרים אם לשלילה או לחיוב. הרי להגיד שזהו טעם גן עדן,
מימי לא טעמתי טעם כזה, קוראים בטלפון אני נהנה שזה לא לי,
קוראים לשבעה אני שמח שאני פטור. אך לו רק יכולתי להמשיך
הרבה בכך. ומה שביחס לעבודה הנני עובד באינסטלציה בענפים
ובחצר, עובד ועייף, מתקדם לישון ממש תענוג שרק מלאכים
ורוזנים יכולים להרשות לעצמם זאת ולא היה לי עט משוררים
הייתי כותב "שיר השירים" לעבודה ומכיוון שזה אינני לי אפסיק
שמא תראה בזה ניסיון שלא הצליח.
דבר שני: הלו זה שאול שרק תמול היה בן יומו
[עמוד 2]
וכיום בחור חמד שאפשר לבלות אתו לבו ופיו פתוחים
ומהנה הוא את כל עובר ושב בצחוקו הנעים והמושך ולו יכול
היה לפגוש אותך בחצר ולטפל בקצה זקנך חצי המגולח אולי
היה מקדים לומר לך שלוש פעמים שלום.
והנני מסיים הפעם בתפילה ובקשה
להתראות בקרוב בבית
אה אני חושב שלום לך משרה העובדת בריאה ומרגישה
בכי טוב
ראשון למאי 1940
שלך באהבה
משה פלמן
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת
התנתקות
האם את/ה בטוח/ה שאת/ה רוצה להתנתק מאתר אוצרות?
בטוח שאתם רוצים
להתנתק?