18.10.1944
רב שלום לך בתי היקרה לאה
את מכתבך הראשון בתור ואשר חיכיתי לו מאד בכיליון עיניים או כפי שאומרים הייתי כבר רעב לשמוע מילה ממך, קיבלתי היום והיות שאני מרגיש שגם את בטח מחכה לתשובה ממני אזי אני לא אדחה את התשובה. כי מי כמוני חיילים ובפרט חיילים הקשורים קשר אמיץ במשפחה ובפרט באישה וילדים, יודעים להעריך את הצורך של חליפת מכתבים מתחדד והנותנת לנו סיפוק נפשי ורוחני יחד.
בעצם לי היה תמיד ידוע במשך כל הזמן מאז שעזבת את המשק ואשר לא עמדנו בקשר, איה את נמצאת, מה מעשייך היו ומה תוכניתך למחר היא וכו' אם זה היה בצופית, או ברמתיים, או בתל אביב או בטיול בעמק, או כינוס הנוער וכול', הכל זה היה ידוע לי על ידי מכתבים מאמא, וכי נדמה לי שמעטים בצבא אשר מתכתבים לעיתים כה קרובות כמונו וטוב לנו בזה. כי אם יש אנשים אשר אינם מרגישים בצורך זה וגם אינם מסוגלים לזה.
אשר להחלטתך והוצאת לפועל את אותה הדרך אשר בחרת בה כלומר: עבודה במשק, אני מאחל לך מצידי על כל דרכך החדשה אשר בחרת בה שפע ברכות, איחולים לבביים ורבים ודרך צלחה בכל אשר תפני.
רצוני ובקשתי אחת עוד אלייך שגם על יד עבודה ימצא הדבר אשר נקראת תורה ואם אולי כעת לא תחשבי את הדבר ככה אבל ביום מן הימים תזדקקי גם כן לדבר לדבר התורה או יותר נכון להגיד מזון רוחני אשר בלעדי שני הדברים הללו עבודה ותורה במובן אחר להגיד מזון רוחני וגופני לא תצמיח שום קרקע בעולם. ואני מקווה שתביני את מחשבתי אם אני אומר שגרעין כלומר המילים שלי אשר אני נושא אלייך יפלו על קרקע פורייה ותביני לנצל אותו בחייך ובחברה.
מדברך על השתתפותך בכינוס הנוער, התלהבותך והתרגשותך והתמונות מרחיבות עין אשר השאירו אלייך רושם בל ימחה, בקוראי את כל זה אני הרגשתי היטב את ההתעוררות והתרוממות רוח והתלהבות אשר שררה שמה בכינוס זה כי יכול להיות זה אחרת איה שמרכזים אלפי נוער אשר מפעמת בהם רוח חופשי בלתי גלותי תנועה בלתי רגילה ולא גלותית ואשר לא יודע פחד ולאות, אשר יודע להביט ישר לעיניים ולא ירתע משום דבר וידע להגן על כבודו וכבוד עמו ומולדתו. נוער כזה אשר כל עם ועם חופשי זקוק בו ואין לעם תקומה בלעדי נוער כזה ובפרט לנו היהודים אשר אנו רק על סף התחדשות התחדשות בניין מולדתנו כאן.
לנו ואך לנו נחוץ נוער אשר ידע לשאת את כל כובד המשא הזה אשר הוטל עליו ואשר הזמן עוד יטיל עליו בבוא היום אשר יהיה להציל או לחזור להציל את אותה שארית הפליטה אשר נשארה אחרי כל זוועות הגולה ואשר לא תהיה אפשרות אחרת מלשרוף את כל הגשרים מאחוריו ולרכז את פליטי עם ישראל בארצנו. בניגוד לאותם הדמות האומרת שקיימת אפשרות לשנות ולהקים מחדש חיי הגלות אפילו על קברי אחינו הנשחטים וההרוגים. לא! ולא! אין לאומה שלנו דרך אחרת רק לחזור לעמו לארצו ולבנות את חייו כאן מחדש ולזה יש צורך בנוער זה אשר ידע להציל, ידע להגן אם יהיה צורך בכך על כבודו וכבוד עמו וארצו ומולדתו.
בגוף שלם – נשמה בריאה עם יקום ויתקיים