[עמ' 1]
יום חמישי 19.8.54
בני יקירי, זה עתה – בשעה בצהרים – קיבלתי
את מכתבתך, לאחר הבחינה בפיזיקה. מורי עומדת
לצאת בעוד שעה ירושלימה, עם קולי. אמא
עודנה בעבודה. בבוקר ביקרה אצלנו אריקה,
שחזרה מארצות הברית. בבית מצאה רק את
מורי והצטערה על כך מאד. היא מרגישה הרבה
יותר טוב. אבי ששת הילדים מונצואלה הגיע
עם אשתו והם שוקלים בדעתם, אם להשאיר
את הילדים כאן או לקחתם שוב לונצואלה.
כל רגע משתנה התכנית. חבל מאד על
הילדים, אחד מהם, יוסי, הודיע שיברח ולא
יסע, כי הוא רוצה להישאר בארץ. מורי נסעה
כעת. הענין בינה למאור נסתדר. היא פגשה
אותו אתמול בבריכה ואמרו לו, דרך אגב, כי
היא עומדת לנסוע היום ירושלימה ואם ברצונו
לראות אותה – עליו לבוא אליה בערב. והוא
בא כאשר הלך , ספרה מורי לאמא, כי הוא
אמר לה שבין כה וכה היה בא אליה, "מפני
שכבר לא יכול היה להתאפק…" אתה מבין,
בני? עזה כמות…! האם לא נקבעה המסיבה
תחילה ליום שלישי? כך אמרה מרים. אני

[עמוד2]
משער, כי מר שנקר ידע זאת
לבטח ויש להניח כי נוכל לנסוע
עמו. הזמנה טרם קיבלתי, אך
בדעתי לבוא בכל אופן. היה
שלום, יקירי, הצלח בכל מעשיך.
שלך באהבה אבא.
את הסנדלים אשלח או אביא עמי.

מונילי, גם אני רוצה לבוא
אם יש אפשרות! אני כבר
מחכה לבואך! כרגיל מורילי
מסעה לירשלים, אנחנו הזקנים
לבדנו. כל טוב ונשיקות מאמא

לכבוד
מר רמון לובראני
בי"ס חקלאי "כדורי"
כפר תבור
דאר נע הגליל התחתון