חיפה – הר-הכרמל 5 בנובמבר 1933
הכתובת: א.ס. חיפה-הדר הכרמל רחוב עלייה בית פרידמן-לבוב

ידידים יקרים, זו לא הייתה קבלת פנים יפה שפלשתינה הכינה לנו! ביום רביעי בחמש אחה"צ נכנסו לנמל חיפה הריק והמאובטח היטב, שם חיכינו בצריפי המכס כחמש שעות לפריקת המטען ואלף הנוסעים. זו הייתה חגיגה אמיתית עם ג'וני שמאז השעה עשר בבוקר לא עמד שניה אחת בשקט ושלמרות גודלו של צריף המכס מרחב המחיה לא הספיק לו. מכל נוסעי האוניה הוא היה ללא ספק הערני ביותר.
אנחנו היינו הרוסים לחלוטין כאשר הובלנו דרך הרחובות השוממים לחצר הטכניון. במשך היום היה חום של 30 מעלות ומשעה תשע היה עוצר ואיש לא יצא לרחוב. למרות זאת, בחצר הטכניון בו ארחו אותנו בצורה טובה, מצאנו מכרים אחדים שהביאו אותנו לפנסיון שטרן, שם ישנו בראשון לנובמבר במרפסת פתוחה! באותו ערב היה טלפון מפרוינד ולמחרת מפרגר. ועכשיו אני בארץ ישראל!
כאשר אתמול אחר הצהריים הגענו לחוף פלשתינה לא יכולנו, אני ועוד כמה חברים ותיקים, להשתתף בשירת 'התקווה' – פשוט בכינו מרוב אושר ושמחה. אווירה זו לא עזבה אותנו ימים אחדים וזה אומר הרבה לגבי חוטא שכמוני. בבוקר שלמחרת הסדרתי את ענייני המכס – מצאתי בצריף המכס את כל המטען שלנו שלא הגיע בערב הקודם – וזה הפתיע אותי לטובה.
אנחנו יושבים עם פרוינד בפנסיון על הר הכרמל והיינו רוצים להמשיך לחיות ככה… כאשר שומעים לעתים קרובות שמהגרים מגרמניה מתגעגעים לנוף הגרמני, הייתי רוצה לראות את האיש אשר חי כאן ולא יחוש געגועים הנה. זו אכן פיסת האדמה המקסימה ביותר שראיתי בעיני.
עוד לא כתבתי מאומה על המצב הפוליטי שמצאתי כאן ולא במקרה, שוררת פה שלווה כה רבה שכמעט לא חושבים על כך. כבר ביום שישי הלכתי לבדי לשוק הערבי! אני מקווה שהידיעות המוגזמות בעיתונות הבינלאומית יעודדו מהגר חדש זה או אחר שאינו שייך לכאן לא לבוא הנה.
אינני רוצה עוד לכתוב על תכניות ופרויקטים שמרחפים באוויר – הכל עדיין לא מבוסס ועוד לא ראיתי כלום מהארץ. ההחלטה שלי לא לחיות בעיר רק התחזקה.
אני חושב הרבה עליכם בברסלאו ולא רק שם.

מאחל לכם כל טוב
שלום לבבי
אויגן סמסון שלכם

המשך [מכתב האם:]

בינתיים שיט הנופש מאוד מוצא חן בעיניי. הכל עדיין נראה בלתי מציאותי וכל פעם אני חושבת שכאשר זה יגמר אצטרך לספר על כך בבית הקפה פהריג או שטל.
הר הכרמל הוא הר לנופשים עם עצי אשכוליות ולימונים וגרוטאות ומבט אל הים וכמובן הרבה בתים פרטיים. עוד לא ראיתי הרבה מהסביבה מכיוון שאני כבולה על ידי הילדים. אלי הולך בבוקר לגן ילדים כדי להתרגל לשפה. אתמול הייתי שעות אחדות בעיר כדי לקבל את החיסון השני. את החיסון הראשון קיבלנו באוניה ולא בתחנת ההסגר וזאת בגלל האיחור בהגעתנו – ואומרים לנו שזה היה יתרון גדול. את החיסונים כאן נותנים בסרט נע וידיים נפוחות ואדומות לא מדאיגות כאן איש.
רוב הזמן אני עייפה למדי – לאו דווקא בגלל הכביסה לילדים שאני עושה – הכביסה מאבדת כאן מן האימה הקודמת מכיוון שהשמש מסייעת אחרת מאשר אצלכם – אלא בגלל האקלים! כן, האקלים והשמש, הייתם מתפלאים! חשבנו שנגיע לתקופה הגשומה ודמיינו משהו קריר, רטוב ובגדי צמר. אבל לא, זה נראה כך: שמיים בהירים, שמש עם 30-35 מעלות (כמעט אמרתי 40). לפנות ערב נעשה קריר אבל בכל זאת אפשר לשכב במרפסת עד מאוחר בערב ואז ירח בהיר ויפה זורח והכל מאוד רומנטי.
עד כאן להיום. הייתי שמחה לקבל ידיעות מהמולדת הקודמת שלי.

שלכם
אנה