יום שני
8/1968

[עמ' 1]
שלום דרורי,
אתמול התכוונתי לכתב לך. אבל
פשוט לא היה לי כח לכך. ישבנו
ליד המקלט מ-4 אחה"צ עד 7:30
ואחרי התלבטויות (כרגיל) השכבנו את
הילדים למעלה. אצלנו כעת "חם"
ביותר ומה שמודיעים ברדיו זה
כרגיל – חצי אמת. בכל אפן אינני
רוצה לכתב יותר מדי – די בכך
אם ארמֹז לך שהפרדס שלנו
מלא בפלוגה של – ג'ינג'י (של
תקווה) כך שאתה כבר יכול
להבין מה מכינים פה.
בקצור: מחכים להזדמנות בשביל
להתחיל. המקלט של ענבל מוצף
מים בגבה של 60 ס"מ!
היה פה היום מומחה ונדמה לי
שהוא פסל אותו באפן מוחלט.
אינני מסוגלת בכלל לחשב איפה
[עמוד 2]
הם יהיו מכיוון שהמקלט שממש
לידם, הוא בשלבי פירוק.
דרורי, אני מקווה שלא יקרה
כלום, אבל אין כנראה סיכוי.
היום ירד ליד צמח הליקופטר
וענבל היתה מאד מבוהלת.
גם אתמול אחה"צ הי[ת]ה נפחדת
וכל הזמן רצתה רק לרדת
למקלט כנראה שסוף-סוף התחילה
להבין מה הענינים. כי עד עכשו
מעולם לא התיחסה בפחד
לכל ה"בומים". איך שלא יהיה
אל תדאג לנו. העיקר שאצלך
יהיה שקט. אתמול סוף סוף
קבלתי מכתב ושמחתי מאד
לשמע משהו. למרות שבעצם
לא כתבת על עצמך הרבה.
ענבל כבר ממש בריאה ובשבת אקח
אותה לכנרת. היא מדברת מיום
ליום יותר מקסים. אתה ממש
[עמוד 3]
לא תכיר אותה. היום למשל בדרך
לחדר התישבה לה בתוך האוטו
שבחצר של אלימה ואמרה לי כך:
אמא, אני נוסעת לחיפה. להביא
לך מתנה. שאלתי אותה מה
המתנה? והיא שמה לי את
האצבע שלה בתוך כף-היד
שלי ואמרה: הנה, תראי את
המתנה. אבוי לך אם תחזור
ולא תביא לה משהו. אולי
תקנה לה אוירון קטן שאפשר
להסיע אותו קצת? היא שחקה
אתמול עם האוירון של עובד
והיתה מאושרת. כמובן, שאתה
חסר לנו מאד. אצל ענבל
זה מתבטא בכל מיני תופעות.
ראשית: היא צמודה אלי. אפילו
לבית-שמוש אינה נותנת לי
ללכת. שנית: היא מתנגדת
באפן עקרוני ללכת לחיה ומקס
[עמוד 4]
אחה"צ. ונדמה לי שהיום הם נעלבו
ממנה נורא. איכשהוא הצלחתי
לשכנע אותה לבוא לשם בשביל
לקחת את האופנים שלך. וכשבאנו
והאופנים לא היו, היא פרצה
בבכי נוראי ובכלל לא רצתה
להסתכל עליהם. ורק אמרה:
לטלי, למירי, וכולי. לא התעקשתי
בדרך פגשנו את מירי (שמבלה
עכשיו עם הגר כי גרשון וכל
המשפחה נסעו לחפש מבושל) ובילינו
כל הזמן יחד. ענבל היתה ממש
מקסימה. אבל לחיה זה בוודאי
מאד כאב. אני אפסיק קצת
ללכת לשם. אולי זה יעזור.
לתינוק של עירית יש כבר
שם: אריק (אריה)
שלשה ימים הם חשבו בשביל
למצא שם כזה פשוט.
(על שם איזשהוא סבא של פאול).
[עמוד 5]
אבל אם הוא יהיה חמוד
כמו עירית, לא משנה
אפילו אם יקראו לו: זלמן.
גם יעל של אליהו בקרה כאן
היום, היא נמצאת במחנה-עבודה
בעין-חרוד ומקס הביא אותה
הנה. השבוע שוב מכינים לנו
פסטיבל סרטים. היום היה סרט
טפשי. מחר – סרט ילדים ומחרתיים
שוב סרט. נדמה לי שכתבתי
לך את כל החדשות. קבלתי
היום מכתב משבע בעין-יהב
הכל אצלם בסדר והיא מתענינת
בשלומינו. דוד לובל הכריז שהוא
הולך לגעש לחצי שנה ומתחתן
עם נערתו מהנח"ל. (יש זריזים מאתנו
שמתחתנים אחרי, 2 חדשי היכרות…)
זה גרם לפנצ'ר לוועדת-מינויים
כי אילן .ל. לא יוכל להיות
מרכז וו.-עבודה מכיוון שיצטרך
[עמוד 6]
לרכז את הכרם במקום דוד.
בגן אנחנו מבלות נפלא (יעל
ואני) גומרות כל יום לעבד ב-100
בצהרים ולא סתם, אלא שהילדים
כלם נוחרים!
אני מחכה למכתבים ממך
אני שולחת לך את הכילה
כפי שבקשת. ותדע שכותבים
זאת כך: כילה
ולא ב-ק' כמו שכתבת.
מילא, אני סולחת לך על השגיאות
הרי שתכתב או/ו תטלפן!!
תשמר על עצמך
המון נשיקות,
שלך נורית