[עמוד 1]
קרית ענבים יח שבט תרפד
ילדי היקרים צבי עשהאל אפרת ועדה
בכתבי לכם ביום השני לא פללתי, שעד היום לא נהיה
מוכנים לנסיעה. הזמירה בכרמים לא נגמרה מסבת הגשם
וחוץ מזה באו גפנים מחו"ל לנטיעה ואבא יצטרך להראות
להם את אופן הנטיעה שלו ויום נסיעתנו […] נוכל
בשום אופן.
מכם לא היה לי כל ימי השבוע שום מכתב, מובן שהדבר
הזה גורם לי הרבה דאגה: מהי הסבה? הקרה דבר מה
החולה מי שהוא? מחשבות נוגות עולות על לבי והייתי רוצה
כבר להיות בבית אבל לעזב פה את אבא מבלי לסדר את
נסיעתו לטבריה הלא אי אפשר. הוא גם ככה משתמט
מהנסיעה. כאן שהשלפחיות עם מים חמים, שאנו שמים בשביל
להקל עליו את הכאב, מעיז הוא לחשב למנוע את עצמו
מנסיעה, אבל בשום אופן אני לא אסכים לזה. מחיבים להשתדל [להקימו]
על רגליו ויפטר מסבלו.
בלילה העבר היתה סערה נוראה. חשבנו שהרוח […]
את הבנינים ויעקרם ממקומם. אני כל הלילה חשבתי [עלייך]
אפרת את לא סובלת את הרוחות
[עמוד 2]
2
ודי [וודאי] לא ישנה כל הלילה בודי ]בוודאי] גם כן [את] חושבת אודותנו – מה אנו עושים כאן
[בסערה] זו? בחדר של הצעירות לא היה כל כך נורא בחדר של אבא היה הרבה
יותר גרוע. שם אין תקרה והקירות אינם מטויחים. אבל עבר הכל בשלום.
מצב אבא בין הצעירים מפליא אותם הוא כל כך עליז ושמח, כה טוב מרגיש
את עצמו ביניהם, כאלו הזמין לו הקבה את הגן עדן בעולם הזה. ובשבילי זה
נצחון גמור, כי היו שנים שהוא לא האמין בכחות אחינו הצעירים, חשב
הישוב מחיב להבנות ע"י זרים, הקול קול יעקב והידים שתהינה ידי עשו. זה
גרם לי הרבה ענויים בחיים, וקשה היתה מלחמתי. וכעת אין די מלים בפי
לתאר את חדות נצחוני, כשאבא רואה את עבודת "ידי יעקב", מאמין בעתידם
ובכל שארית כחו ומרצו רוצה לסיע להם בהתבצרותם בפנת שממה זו בין
הסלעים הנצחיים. כשאני מתהלכת ביניהם רואה את החלקות הקטנות ככף איש
הן, הן לבד המסגלות לחרישה לזריעה לעבוד, ורואה את החבה ואת [המסירות]
בה מעבדים את אמות אדמה אלה ומאמינים להבנות עליהן, כשרואה את אימת ההרים
גודל יופים, יש שנדמה לי כי רוח אלהים מתהלך במקום הזה ולוחש משהו
עתיק יומין ע"ד [על דבר] עברו וע"ד עתידו.
[עמוד 3]
[הכלם] בבית בריאים […] ההולך הכל כשורה ומה
עם אדמת הטבק? אם האדמה הקרובה אצל נחלת יהודה לא
הושגה, אל [תתרחק] הרבה ותטע יותר טוב על החלקה
שחרשתם באדמת סרפנד. היא היא היתה […] וחרישת
החורף בזמנה בערך וגם סביב לה חלקות טבק. הלא
זה יתרון גדול. מה שנוגע לקרקע כאן [אין] ברירה, אבל
לכם יש ברירה ולמה ת[סתכנו] כל כך?
בריאים הילדים? אני כל כך מתגעגעת להם!
מה עושה אמא? האם לא חסר לה כלום? איך אסתר.
בבית מבשלים רק מאכלי חלב והיא הלא אינה אוהבת
תאכל נא אצל עדה צהרים ואני אתחשבן אתה אח"כ.
ההתחיל עשהאל – במשתלות? אשר עם הזמירה
ההספיקו בה.
שלום לכלכם מאת אמכם

לסוביל אסתר דוד וכל השואלים
עלי תמסרו שלום.
המבקרת אותך מרים אפרת?
הגברת רבינוביץ?
[עמוד 4]
אני איני נוקפת אצבע חוץ מכתיבה ביום וקריאה בערב.
[חברות] טובות מקריאות לי לעתים. אני שוכבת
במטה ותיכף נרדמת כדרכי.
על ההר לצד הרפת התישבה השבוע
קבוצה חדשה מהשומר הצעיר 14 צעירים
7 צעירות. קרן הקיימת נותנת
להם עבודה ביעור כאן. אני ואבא עשינו
להם לפנות ערב בקור. איזה נוער
נחמד איזה עדינות, איזה יופי, רוח
אצילות של ישראל סבא שורה עליהם.
ישנס אלוהים את מתניהם בעבודתם
הקשה בבנין הארץ ובכבוש ההרים

הנ"ל

ליעדע מוטטער ליידער
נאך מיכל מית זכון ארבייט נט
פערטיג אונד איך