אוֹצָרוֹת
2024 13 ביולי

נפתלי יוסף אייגרמן דן במכתב עם בתו על ההחלטה להינשא לאדם חילוני, אף שהיא מרקע דתי

נפתלי יוסף אייגרמן קיבוץ חפץ חיים פורסם על ידי deganit goldblat
נפתלי יוסף אייגרמן בצעירותו

כתב היד

8 דפי המכתב

סיפור רקע

שרה, בת הקיבוץ הדתי חפץ חיים, מתכוננת להינשא לאהרון, בן למשפחה לא דתית. במכתב משתף אביה של שרה נפתלי יוסף אייגרמן במחשבות ובשאלות שעולות לו בעקבות הבחירה. הוא מבקש משרה ומאהרון לבחון לעומק את החלטתם ולהבין מה הן המשמעויות שלה. בד בבד הוא כותב כי אם השניים החליטו להתחתן, טוב יותר אם יתארסו במהרה. האב סומך על בתו ועל החלטותיה, גם אם קשה לו לדמיין חיים שבהם האמונה אינה קושרת ומחזקת את הקשר הזוגי. מקומה של האמונה תופס מקום נרחב בחיים האישיים ובחיי העם גם בעקבות המלחמה ותוצאותיה. מכתב זה הוא חלק מאוסף המכתבים של משפחת אייגרמן. שרה היא בתם של נפתלי יוסף אייגרמן ולאה לבית ראנד. משפחת אייגרמן חיה בקיבוץ חפץ חיים. שרה נולדה וגדלה בקיבוץ. עוד בשנות נעוריה החלה להתלבט בנוגע לאמונתה הדתית ובנוגע לחיי הקיבוץ. שרה החליטה לקבל הצעת

שרה, בת הקיבוץ הדתי חפץ חיים, מתכוננת להינשא לאהרון, בן למשפחה לא דתית. במכתב משתף אביה של שרה נפתלי יוסף אייגרמן במחשבות ובשאלות שעולות לו בעקבות הבחירה. הוא מבקש משרה ומאהרון לבחון לעומק את החלטתם ולהבין מה הן המשמעויות שלה. בד בבד הוא כותב כי אם השניים החליטו להתחתן, טוב יותר אם יתארסו במהרה. האב סומך על בתו ועל החלטותיה, גם אם קשה לו לדמיין חיים שבהם האמונה אינה קושרת ומחזקת את הקשר הזוגי. מקומה של האמונה תופס מקום נרחב בחיים האישיים ובחיי העם גם בעקבות המלחמה ותוצאותיה. מכתב זה הוא חלק מאוסף המכתבים של משפחת אייגרמן. שרה היא בתם של נפתלי יוסף אייגרמן ולאה לבית ראנד. משפחת אייגרמן חיה בקיבוץ חפץ חיים. שרה נולדה וגדלה בקיבוץ. עוד בשנות נעוריה החלה להתלבט בנוגע לאמונתה הדתית ובנוגע לחיי הקיבוץ. שרה החליטה לקבל הצעת עבודה של הסוכנות היהודית ולעבור לחיות בניו יורק. הוריה הסכימו לכך בתנאי שהיא תמשיך לעסוק בהוראה ותגור אצל חברת משפחה המתגוררת בניו יורק. שרה עבדה בבית ספר דתי במנהטן וזכתה להכיר את העיר המיוחדת. בניו יורק הכירה שרה את אהרון, שהיה לבן זוגה. הם החליטו להישאר לחיות בניו יורק ולקיים בה אורח חיים שונה מזה ששרה גדלה בו. להוריה של שרה לא היה קל להשלים עם החלטותיה. למרות זאת הם המשיכו להביע את אהבתם לשרה ולאהרון, הקפידו לבקר את הוריו של אהרון בישראל ושמרו על קשר מכתבים הדוק עם בתם וחתנם. שרה לא זנחה את היהדות, אלא מצאה לה מקום אחר בחייה. על בסיס ערכי היהדות שעליהם חונכה בבית היא המשיכה לטייל בעולם, למדה לימודי תואר ביהדות וניהלה חיים יהודיים בניו יורק. שרה ואהרון התגוררו בניו יורק חמש שנים ואז שבו לארץ. לאה ונפתלי יוסף, הוריה של שרה, נולדו בגרמניה, הכירו בהכשרה והצליחו לברוח מן הנאצים. בשנת 1939 עלו לארץ, התיישבו בקיבוץ של 'הנוער האגודתי' – קיבוץ חפץ חיים ושם נישאו. לנפתלי יוסף וללאה נולדו שבעה ילדים – שש בנות ובן. לאה אייגרמן הייתה אישה רבת פעלים, חברותית וחרוצה, שנפטרה בטרם עת בגיל 35. זו הייתה טראומה גדולה למשפחתה ולקיבוץ. לימים נשא נפתלי יוסף את חברת המשפחה בובי רחל פרנקל לאישה, ונולדו להם שני ילדים. במשך השנים הרבו נפתלי יוסף ולאה, ובהמשך נפתלי יוסף ובובי רחל, לכתוב מכתבים לילדיהם. מלבד חשיבותם ההיסטורית יש למכתבים של משפחת אייגרמן משמעות רבה בעבור המשפחה, שכן רוב הילדים לא זכו להכיר לעומק את אופייה של אימם. את המכתב תרמה לפרויקט אוצרות שרה ברטל.

כתב היד

עמוד 1/8

[עמוד 1]
ב"ה חפץ חיים אור ליום ב ותלך לדרוש את ה'
שלום רב לך, שרה, עמ"ש [עימך שלום]
שמחתי מאוד לקבל ממך כזה מכתב מלא
אהבה על בן אדם שאת מעריכה. אמנם קשה
מאוד להתרכז גם היום עוד, ופשוט לא יכלתי
להתגבר על עצמי ולכתוב מוקדם יותר.
מחר מר שיין נוסע ושמעתי גם יצחק גרוס.
אמא נסעה לירושלים, דוד עמנואל עומד לפני
נתוח. היתי כל היום בדרך, וכעת אני יושב
בודד בחדר ומנסה לכתוב לך.
שרה שלי, אני מבין אותך טוב מאוד. אני
מבין, שאפשר לאהוב אדם עם כל החושים ועם
כל ההתלהבות, ולחשוב או זה, או אינני
יודע מה. אין לי גם שום ספק שאהרון
בחור פקח ומוסרי וטוב, ואני משוכנע שנאהוב [שנאהב]
אותו ונכבד אותו.
ועוד דבר, אם החלטתם, והחלטתם עד
כמה שאני מבין, לא היתי מחכה והיתי
[עמוד 2]
אומר לכם שתודיעו להורים שלך ולהורים
של אהרון שאתם מתארסים.
לא אוכל לכתוב לך שאני מתלהב מהחלטתך.
והיתי רוצה שתביני אותי אל נכון. את יודעת
שיש לי הרבה חברים טובים לא דתיים, וחלילה
לי לשלול יהודי לא דתי. אנחנו רואים היום
בימים הקשים, מי עומד במבחן ומי לא, ואנחנו
מאמינים שלכל יהודי יש ניצוץ של אמונה שיכול
לההפך לשלהבת גדולה. דברתי גם עם שולה ועם
דוד והם רק טובות סיפרו לנו. אבל מה אגיד
לך, אני פוחד. את הולכת לבנות משפחה,
ואת מדברת על חנוך ילדים. שרהלה, אנחנו
כבר זקנים, וראינו הרבה דברים בחיים. ראינו
הרבה זוגות צעירים שחשבנו אותן [אותם] למאושרים
ביותר, ולא עבר זמן רב והם חיו ללא אהבה,
ואם לא נפרדו, רק הודות הפחד לפני החברה.
וראינו, וגם את יודעת זאת, אנשים שלא
הכירו כמעט אחד השני ובנו את חייהם ולמדו
לאהוב אחד השני ולהוקיר אחד השני והולידו
[עמוד 3]
ילדים וחנכו אותם לאהבת ה' ולאהבת
הבריאות [הבריות]. מה אוכל לעשות שרה, קשה לי
להאמין שאפשר לחיות יחד מבלי שיהי' [שיהיה] קשר
נפשי רוחני. האם את באמת מאמינה
שאפשר לחנך ילדים נגד האבא שלהם?
הלו האבא נותן כוון [כיוון] ועומק לחנוך [לחינוך] הילדים
והאמא משלימה או צריכה להשלים את
הצד האינטלקטואלי בחנוך עם כל הרגש
שלה. ולך אני לא צריך לספר זאות [זאת]. ואת
יודעת איזה חוש עדין יש לילדים. ופוחד
אני שיבוא יום ואת תסתכלי בעיניים אחרות
על זה שאת חושבת היום לתוכן של החיים
שלך ביחס לאהרון ולא תמצאי פתאום ספוק [סיפוק]
בכל מה שאת עושה. אני מניח שגם על זה
דברתם. חשבתי אכתוב גם לאהרון, אבל
חושבני שאין צורך בזה, כי הוא יכול לקרוא
מכתבי זה. כמעט היתי אתמול כבר הולך
להוריו, אחרי שחפשתי הכתובת בספר הטלפונים
אבל מצאתי 3 ברטל בגבעתיים ובסוף
[עמוד 4]
קבלתי הכתובת משולה. הינו [היינו] רוצים לראותכם
מאושרים ולא רק לשנים מעטות ומובן
שאנו מתפללים שהילדים שלנו יקימו משפחה
יהודית ברוחנו. מובן לי גם שאי אפשר
לדרוש מאדם שבן לילה יאמין בהקב"ה
(וכל אחד מאיתנו יודע כמה צריך להאבק
על אמונה) אבל לפחות נכונות לשמוע
לראות להשתדל להבין וללמוד. לו הינו
יודעים זאת מאהרון הי' [היה] קל לנו יותר.
ב"ה יש לנו משפחה גדולה בארה"ב ולא
רק משפחה חסידית, גם אנשים מלומדים
ונחמדים (והחסידים בודאי נחמדים) ויודעים
להסביר וללמד וחושבני לי שבן אדם צעיר
וכנה מוכרח לחקור היום מה זה להיות
יהודי. שרה תסלחי לי, אולי כתבתי
קצת מבולבל. האמת היא שאנו חיים
במתח איום, והיתה לי דמעתי לחם
יומם ולילה. לא רק על הילדים שלנו רעדנו
וגם היום עוד אי אפשר להשתחרר מהמחשבות
[עמוד 5]
שמטרידות אותנו. אנו מאמינים באמונה
שלמה שהקב"ה שמר אותנו משואה איומה שני-ה [שנייה]
ואנו מאמינים שגם להבא הכל יהי' [יהיה] לטובה
והקרבנות הרבים לא נפלו לשוא [לשווא].
בקשתי מדודה זופי שהיא תדבר איתך, ואני
מניח שהיא עשתה זאות [זאת]. תלכי עם אהרון
ותכירי לו המשפחה שלנו, ואנא תחשבו שניכם
טוב טוב. ועוד פעם היתי רוצה להדגיש
אם החלטתם. תוציאו המסקנות. הרבה דברים
היתי רוצה עוד לכתוב, דברים שבעצם אמא
צריכה לדבר עם בתה בשקט וברוך.
אנו ברכתנו ותפילתנו ילוו אתכם תמיד
ומי יתן שתמצאו את דרככם.
כמעט שהיתי מציע לכם שתלכו לרבי
מלובביץ לשאול אותו עצה. כששומעים
איך שחסידיו הגיעו במסירות נפש באמצע
הקרבות למקומות המסוכנים ביותר לומדים
להעריך את מנהיגם הרוחני.
[עמוד 6]
ועכשיו מהר עוד מאתנו. היום בקרתי
אצל אבי. ב"ה הוא יושב ולומד ויש לי
הרושם שהוא מסתדר ויכנס ללימודים.
משושי קבלנו מכתב כמעט ספר והקלטה
ומאוד נהנינו. גם היא ב"ה מרגישה טוב,
ויש להניח שכתבה לך על הכל. ישראל
עבר בינתיים לצפון, ואנו מודים להקב"ה שהוא
בריא ושלם. אנחנו מאמינים שגם הוא יודע
בעומק לבו איזה חסד עשה לו ה'.
ידידי' [ידידיה] באפריקה אבל הי' [היה] השבת בבית ומקוה
שיוכל לסדר לו להיות כל שבת בבית.
חיים השתחרר לעת עתה. במשק ב"ה
כל הבנים הגיעו סוף סוף ליום או ליומיים
הביתה וגם הפצועים מבריאים ובע"ה יצאו
בריאים ושלמים. משפחת שץ קבלו האסון
באמונה וב"ה שהבנים שנוסף לאבנר ז"ל
השתתפו בקרבות קשים באו כולם בריאים
הביתה. המצב המדיני המעורפל הולך
לכולם על העצבים. לא זה שמפחיד
[עמוד 7]
היתי אתמול בתל אביב. כמעט חמש שבועות
לא היתי. נורא לחשוב שהכל בחברה הישראלית
יהי' [יהיה] כמו שהי' [שהיה] השחיתות, ההפקרות הרדיפה
אחרי המותרות. ומאידך גילויי הגבורה
והאחדות. שרה את זוכרת שהיתי בתל
אביב בנשף פרידה מהסמינר והמנהל אז
אמר שיש שתי צורות של קדוש ה'. קדוש
ה' שאנו רואים בני אדם מוכנים להקריב
חייהם עבור עם ישראל, ואין לנו מלים להסביר
זאות [זאת] ויש קדוש ה' יומיומי, להקפיד על מצוות
לחנך את עצמו, להשתדל לעלות, לזה יש
לנו מלים, וזה באפשרותנו להסביר.
בע"ה נצא גם מהמצב הזה, ויבוא זמן
ואנו נבין שהכל מה שקרה לטובת עמנו
קרה, ונתפלל אנחנו, שאנו נחי' [נחיה] ונראה בנינו
חוזרים בריאים ושלמים ולא ישא גוי אל גוי
חרב ולא ילמדו עוד מלחמה.
אני מוכרח מהר להביא המכתב.
כל טוב והרבה נשיקות שלך אבא
[עמוד 8]
9:30 הערב. שלו' [שלום] וברכה שורי! לאי"ט [לאורך ימים טובים]
אני באתי בלי כוח הביתה מירושלים
ואבא בקש ממני להוסיף למכתב
שהוא רוצה עכשיו להביא למיסטר שיין
אז אין לי אפשרות לכתוב מכתב
יותר רציני.
אז ד"ש חם וכל טוב.
אמא

עמוד 2/8
עמוד 3/8
עמוד 4/8
עמוד 5/8
עמוד 6/8
עמוד 7/8
עמוד 8/8

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: נפתלי יוסף אייגרמן
מיקום: קיבוץ חפץ חיים

מקבל/ת המכתב

שם: שרה ברטל
מיקום: ארצות הברית

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/8

[עמוד 1]
ב"ה חפץ חיים אור ליום ב ותלך לדרוש את ה'
שלום רב לך, שרה, עמ"ש [עימך שלום]
שמחתי מאוד לקבל ממך כזה מכתב מלא
אהבה על בן אדם שאת מעריכה. אמנם קשה
מאוד להתרכז גם היום עוד, ופשוט לא יכלתי
להתגבר על עצמי ולכתוב מוקדם יותר.
מחר מר שיין נוסע ושמעתי גם יצחק גרוס.
אמא נסעה לירושלים, דוד עמנואל עומד לפני
נתוח. היתי כל היום בדרך, וכעת אני יושב
בודד בחדר ומנסה לכתוב לך.
שרה שלי, אני מבין אותך טוב מאוד. אני
מבין, שאפשר לאהוב אדם עם כל החושים ועם
כל ההתלהבות, ולחשוב או זה, או אינני
יודע מה. אין לי גם שום ספק שאהרון
בחור פקח ומוסרי וטוב, ואני משוכנע שנאהוב [שנאהב]
אותו ונכבד אותו.
ועוד דבר, אם החלטתם, והחלטתם עד
כמה שאני מבין, לא היתי מחכה והיתי
[עמוד 2]
אומר לכם שתודיעו להורים שלך ולהורים
של אהרון שאתם מתארסים.
לא אוכל לכתוב לך שאני מתלהב מהחלטתך.
והיתי רוצה שתביני אותי אל נכון. את יודעת
שיש לי הרבה חברים טובים לא דתיים, וחלילה
לי לשלול יהודי לא דתי. אנחנו רואים היום
בימים הקשים, מי עומד במבחן ומי לא, ואנחנו
מאמינים שלכל יהודי יש ניצוץ של אמונה שיכול
לההפך לשלהבת גדולה. דברתי גם עם שולה ועם
דוד והם רק טובות סיפרו לנו. אבל מה אגיד
לך, אני פוחד. את הולכת לבנות משפחה,
ואת מדברת על חנוך ילדים. שרהלה, אנחנו
כבר זקנים, וראינו הרבה דברים בחיים. ראינו
הרבה זוגות צעירים שחשבנו אותן [אותם] למאושרים
ביותר, ולא עבר זמן רב והם חיו ללא אהבה,
ואם לא נפרדו, רק הודות הפחד לפני החברה.
וראינו, וגם את יודעת זאת, אנשים שלא
הכירו כמעט אחד השני ובנו את חייהם ולמדו
לאהוב אחד השני ולהוקיר אחד השני והולידו
[עמוד 3]
ילדים וחנכו אותם לאהבת ה' ולאהבת
הבריאות [הבריות]. מה אוכל לעשות שרה, קשה לי
להאמין שאפשר לחיות יחד מבלי שיהי' [שיהיה] קשר
נפשי רוחני. האם את באמת מאמינה
שאפשר לחנך ילדים נגד האבא שלהם?
הלו האבא נותן כוון [כיוון] ועומק לחנוך [לחינוך] הילדים
והאמא משלימה או צריכה להשלים את
הצד האינטלקטואלי בחנוך עם כל הרגש
שלה. ולך אני לא צריך לספר זאות [זאת]. ואת
יודעת איזה חוש עדין יש לילדים. ופוחד
אני שיבוא יום ואת תסתכלי בעיניים אחרות
על זה שאת חושבת היום לתוכן של החיים
שלך ביחס לאהרון ולא תמצאי פתאום ספוק [סיפוק]
בכל מה שאת עושה. אני מניח שגם על זה
דברתם. חשבתי אכתוב גם לאהרון, אבל
חושבני שאין צורך בזה, כי הוא יכול לקרוא
מכתבי זה. כמעט היתי אתמול כבר הולך
להוריו, אחרי שחפשתי הכתובת בספר הטלפונים
אבל מצאתי 3 ברטל בגבעתיים ובסוף
[עמוד 4]
קבלתי הכתובת משולה. הינו [היינו] רוצים לראותכם
מאושרים ולא רק לשנים מעטות ומובן
שאנו מתפללים שהילדים שלנו יקימו משפחה
יהודית ברוחנו. מובן לי גם שאי אפשר
לדרוש מאדם שבן לילה יאמין בהקב"ה
(וכל אחד מאיתנו יודע כמה צריך להאבק
על אמונה) אבל לפחות נכונות לשמוע
לראות להשתדל להבין וללמוד. לו הינו
יודעים זאת מאהרון הי' [היה] קל לנו יותר.
ב"ה יש לנו משפחה גדולה בארה"ב ולא
רק משפחה חסידית, גם אנשים מלומדים
ונחמדים (והחסידים בודאי נחמדים) ויודעים
להסביר וללמד וחושבני לי שבן אדם צעיר
וכנה מוכרח לחקור היום מה זה להיות
יהודי. שרה תסלחי לי, אולי כתבתי
קצת מבולבל. האמת היא שאנו חיים
במתח איום, והיתה לי דמעתי לחם
יומם ולילה. לא רק על הילדים שלנו רעדנו
וגם היום עוד אי אפשר להשתחרר מהמחשבות
[עמוד 5]
שמטרידות אותנו. אנו מאמינים באמונה
שלמה שהקב"ה שמר אותנו משואה איומה שני-ה [שנייה]
ואנו מאמינים שגם להבא הכל יהי' [יהיה] לטובה
והקרבנות הרבים לא נפלו לשוא [לשווא].
בקשתי מדודה זופי שהיא תדבר איתך, ואני
מניח שהיא עשתה זאות [זאת]. תלכי עם אהרון
ותכירי לו המשפחה שלנו, ואנא תחשבו שניכם
טוב טוב. ועוד פעם היתי רוצה להדגיש
אם החלטתם. תוציאו המסקנות. הרבה דברים
היתי רוצה עוד לכתוב, דברים שבעצם אמא
צריכה לדבר עם בתה בשקט וברוך.
אנו ברכתנו ותפילתנו ילוו אתכם תמיד
ומי יתן שתמצאו את דרככם.
כמעט שהיתי מציע לכם שתלכו לרבי
מלובביץ לשאול אותו עצה. כששומעים
איך שחסידיו הגיעו במסירות נפש באמצע
הקרבות למקומות המסוכנים ביותר לומדים
להעריך את מנהיגם הרוחני.
[עמוד 6]
ועכשיו מהר עוד מאתנו. היום בקרתי
אצל אבי. ב"ה הוא יושב ולומד ויש לי
הרושם שהוא מסתדר ויכנס ללימודים.
משושי קבלנו מכתב כמעט ספר והקלטה
ומאוד נהנינו. גם היא ב"ה מרגישה טוב,
ויש להניח שכתבה לך על הכל. ישראל
עבר בינתיים לצפון, ואנו מודים להקב"ה שהוא
בריא ושלם. אנחנו מאמינים שגם הוא יודע
בעומק לבו איזה חסד עשה לו ה'.
ידידי' [ידידיה] באפריקה אבל הי' [היה] השבת בבית ומקוה
שיוכל לסדר לו להיות כל שבת בבית.
חיים השתחרר לעת עתה. במשק ב"ה
כל הבנים הגיעו סוף סוף ליום או ליומיים
הביתה וגם הפצועים מבריאים ובע"ה יצאו
בריאים ושלמים. משפחת שץ קבלו האסון
באמונה וב"ה שהבנים שנוסף לאבנר ז"ל
השתתפו בקרבות קשים באו כולם בריאים
הביתה. המצב המדיני המעורפל הולך
לכולם על העצבים. לא זה שמפחיד
[עמוד 7]
היתי אתמול בתל אביב. כמעט חמש שבועות
לא היתי. נורא לחשוב שהכל בחברה הישראלית
יהי' [יהיה] כמו שהי' [שהיה] השחיתות, ההפקרות הרדיפה
אחרי המותרות. ומאידך גילויי הגבורה
והאחדות. שרה את זוכרת שהיתי בתל
אביב בנשף פרידה מהסמינר והמנהל אז
אמר שיש שתי צורות של קדוש ה'. קדוש
ה' שאנו רואים בני אדם מוכנים להקריב
חייהם עבור עם ישראל, ואין לנו מלים להסביר
זאות [זאת] ויש קדוש ה' יומיומי, להקפיד על מצוות
לחנך את עצמו, להשתדל לעלות, לזה יש
לנו מלים, וזה באפשרותנו להסביר.
בע"ה נצא גם מהמצב הזה, ויבוא זמן
ואנו נבין שהכל מה שקרה לטובת עמנו
קרה, ונתפלל אנחנו, שאנו נחי' [נחיה] ונראה בנינו
חוזרים בריאים ושלמים ולא ישא גוי אל גוי
חרב ולא ילמדו עוד מלחמה.
אני מוכרח מהר להביא המכתב.
כל טוב והרבה נשיקות שלך אבא
[עמוד 8]
9:30 הערב. שלו' [שלום] וברכה שורי! לאי"ט [לאורך ימים טובים]
אני באתי בלי כוח הביתה מירושלים
ואבא בקש ממני להוסיף למכתב
שהוא רוצה עכשיו להביא למיסטר שיין
אז אין לי אפשרות לכתוב מכתב
יותר רציני.
אז ד"ש חם וכל טוב.
אמא

עמוד 2/8
עמוד 3/8
עמוד 4/8
עמוד 5/8
עמוד 6/8
עמוד 7/8
עמוד 8/8

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: נפתלי יוסף אייגרמן
מיקום: איטליה
תאריך: 1945-11-07

מקבל/ת המכתב

שם: שרה ברטל
מיקום: ארצות הברית

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות