[עמוד 1]
ב"ה חפץ חיים אור ליום ב ותלך לדרוש את ה'
שלום רב לך, שרה, עמ"ש [עימך שלום]
שמחתי מאוד לקבל ממך כזה מכתב מלא
אהבה על בן אדם שאת מעריכה. אמנם קשה
מאוד להתרכז גם היום עוד, ופשוט לא יכלתי
להתגבר על עצמי ולכתוב מוקדם יותר.
מחר מר שיין נוסע ושמעתי גם יצחק גרוס.
אמא נסעה לירושלים, דוד עמנואל עומד לפני
נתוח. היתי כל היום בדרך, וכעת אני יושב
בודד בחדר ומנסה לכתוב לך.
שרה שלי, אני מבין אותך טוב מאוד. אני
מבין, שאפשר לאהוב אדם עם כל החושים ועם
כל ההתלהבות, ולחשוב או זה, או אינני
יודע מה. אין לי גם שום ספק שאהרון
בחור פקח ומוסרי וטוב, ואני משוכנע שנאהוב [שנאהב]
אותו ונכבד אותו.
ועוד דבר, אם החלטתם, והחלטתם עד
כמה שאני מבין, לא היתי מחכה והיתי
[עמוד 2]
אומר לכם שתודיעו להורים שלך ולהורים
של אהרון שאתם מתארסים.
לא אוכל לכתוב לך שאני מתלהב מהחלטתך.
והיתי רוצה שתביני אותי אל נכון. את יודעת
שיש לי הרבה חברים טובים לא דתיים, וחלילה
לי לשלול יהודי לא דתי. אנחנו רואים היום
בימים הקשים, מי עומד במבחן ומי לא, ואנחנו
מאמינים שלכל יהודי יש ניצוץ של אמונה שיכול
לההפך לשלהבת גדולה. דברתי גם עם שולה ועם
דוד והם רק טובות סיפרו לנו. אבל מה אגיד
לך, אני פוחד. את הולכת לבנות משפחה,
ואת מדברת על חנוך ילדים. שרהלה, אנחנו
כבר זקנים, וראינו הרבה דברים בחיים. ראינו
הרבה זוגות צעירים שחשבנו אותן [אותם] למאושרים
ביותר, ולא עבר זמן רב והם חיו ללא אהבה,
ואם לא נפרדו, רק הודות הפחד לפני החברה.
וראינו, וגם את יודעת זאת, אנשים שלא
הכירו כמעט אחד השני ובנו את חייהם ולמדו
לאהוב אחד השני ולהוקיר אחד השני והולידו
[עמוד 3]
ילדים וחנכו אותם לאהבת ה' ולאהבת
הבריאות [הבריות]. מה אוכל לעשות שרה, קשה לי
להאמין שאפשר לחיות יחד מבלי שיהי' [שיהיה] קשר
נפשי רוחני. האם את באמת מאמינה
שאפשר לחנך ילדים נגד האבא שלהם?
הלו האבא נותן כוון [כיוון] ועומק לחנוך [לחינוך] הילדים
והאמא משלימה או צריכה להשלים את
הצד האינטלקטואלי בחנוך עם כל הרגש
שלה. ולך אני לא צריך לספר זאות [זאת]. ואת
יודעת איזה חוש עדין יש לילדים. ופוחד
אני שיבוא יום ואת תסתכלי בעיניים אחרות
על זה שאת חושבת היום לתוכן של החיים
שלך ביחס לאהרון ולא תמצאי פתאום ספוק [סיפוק]
בכל מה שאת עושה. אני מניח שגם על זה
דברתם. חשבתי אכתוב גם לאהרון, אבל
חושבני שאין צורך בזה, כי הוא יכול לקרוא
מכתבי זה. כמעט היתי אתמול כבר הולך
להוריו, אחרי שחפשתי הכתובת בספר הטלפונים
אבל מצאתי 3 ברטל בגבעתיים ובסוף
[עמוד 4]
קבלתי הכתובת משולה. הינו [היינו] רוצים לראותכם
מאושרים ולא רק לשנים מעטות ומובן
שאנו מתפללים שהילדים שלנו יקימו משפחה
יהודית ברוחנו. מובן לי גם שאי אפשר
לדרוש מאדם שבן לילה יאמין בהקב"ה
(וכל אחד מאיתנו יודע כמה צריך להאבק
על אמונה) אבל לפחות נכונות לשמוע
לראות להשתדל להבין וללמוד. לו הינו
יודעים זאת מאהרון הי' [היה] קל לנו יותר.
ב"ה יש לנו משפחה גדולה בארה"ב ולא
רק משפחה חסידית, גם אנשים מלומדים
ונחמדים (והחסידים בודאי נחמדים) ויודעים
להסביר וללמד וחושבני לי שבן אדם צעיר
וכנה מוכרח לחקור היום מה זה להיות
יהודי. שרה תסלחי לי, אולי כתבתי
קצת מבולבל. האמת היא שאנו חיים
במתח איום, והיתה לי דמעתי לחם
יומם ולילה. לא רק על הילדים שלנו רעדנו
וגם היום עוד אי אפשר להשתחרר מהמחשבות
[עמוד 5]
שמטרידות אותנו. אנו מאמינים באמונה
שלמה שהקב"ה שמר אותנו משואה איומה שני-ה [שנייה]
ואנו מאמינים שגם להבא הכל יהי' [יהיה] לטובה
והקרבנות הרבים לא נפלו לשוא [לשווא].
בקשתי מדודה זופי שהיא תדבר איתך, ואני
מניח שהיא עשתה זאות [זאת]. תלכי עם אהרון
ותכירי לו המשפחה שלנו, ואנא תחשבו שניכם
טוב טוב. ועוד פעם היתי רוצה להדגיש
אם החלטתם. תוציאו המסקנות. הרבה דברים
היתי רוצה עוד לכתוב, דברים שבעצם אמא
צריכה לדבר עם בתה בשקט וברוך.
אנו ברכתנו ותפילתנו ילוו אתכם תמיד
ומי יתן שתמצאו את דרככם.
כמעט שהיתי מציע לכם שתלכו לרבי
מלובביץ לשאול אותו עצה. כששומעים
איך שחסידיו הגיעו במסירות נפש באמצע
הקרבות למקומות המסוכנים ביותר לומדים
להעריך את מנהיגם הרוחני.
[עמוד 6]
ועכשיו מהר עוד מאתנו. היום בקרתי
אצל אבי. ב"ה הוא יושב ולומד ויש לי
הרושם שהוא מסתדר ויכנס ללימודים.
משושי קבלנו מכתב כמעט ספר והקלטה
ומאוד נהנינו. גם היא ב"ה מרגישה טוב,
ויש להניח שכתבה לך על הכל. ישראל
עבר בינתיים לצפון, ואנו מודים להקב"ה שהוא
בריא ושלם. אנחנו מאמינים שגם הוא יודע
בעומק לבו איזה חסד עשה לו ה'.
ידידי' [ידידיה] באפריקה אבל הי' [היה] השבת בבית ומקוה
שיוכל לסדר לו להיות כל שבת בבית.
חיים השתחרר לעת עתה. במשק ב"ה
כל הבנים הגיעו סוף סוף ליום או ליומיים
הביתה וגם הפצועים מבריאים ובע"ה יצאו
בריאים ושלמים. משפחת שץ קבלו האסון
באמונה וב"ה שהבנים שנוסף לאבנר ז"ל
השתתפו בקרבות קשים באו כולם בריאים
הביתה. המצב המדיני המעורפל הולך
לכולם על העצבים. לא זה שמפחיד
[עמוד 7]
היתי אתמול בתל אביב. כמעט חמש שבועות
לא היתי. נורא לחשוב שהכל בחברה הישראלית
יהי' [יהיה] כמו שהי' [שהיה] השחיתות, ההפקרות הרדיפה
אחרי המותרות. ומאידך גילויי הגבורה
והאחדות. שרה את זוכרת שהיתי בתל
אביב בנשף פרידה מהסמינר והמנהל אז
אמר שיש שתי צורות של קדוש ה'. קדוש
ה' שאנו רואים בני אדם מוכנים להקריב
חייהם עבור עם ישראל, ואין לנו מלים להסביר
זאות [זאת] ויש קדוש ה' יומיומי, להקפיד על מצוות
לחנך את עצמו, להשתדל לעלות, לזה יש
לנו מלים, וזה באפשרותנו להסביר.
בע"ה נצא גם מהמצב הזה, ויבוא זמן
ואנו נבין שהכל מה שקרה לטובת עמנו
קרה, ונתפלל אנחנו, שאנו נחי' [נחיה] ונראה בנינו
חוזרים בריאים ושלמים ולא ישא גוי אל גוי
חרב ולא ילמדו עוד מלחמה.
אני מוכרח מהר להביא המכתב.
כל טוב והרבה נשיקות שלך אבא
[עמוד 8]
9:30 הערב. שלו' [שלום] וברכה שורי! לאי"ט [לאורך ימים טובים]
אני באתי בלי כוח הביתה מירושלים
ואבא בקש ממני להוסיף למכתב
שהוא רוצה עכשיו להביא למיסטר שיין
אז אין לי אפשרות לכתוב מכתב
יותר רציני.
אז ד"ש חם וכל טוב.
אמא