[עמוד 1]
ב"ה
שלום רב לך שרה, עמ"ש [עימך השלום]
עוד לפני שאתחיל לכתוב מכתב
זה, ואני מתחיל לכתוב אותו כאן
בבית החולים תל השומר (אל תדאגי,
עושים רק מחקר על לבותיהם [ליבותיהם] של
חברי קבוץ ומענין מאוד) אני
מוכרח לתת לך כמה נשיקות על
המכתב שקבלנו ממך אתמול.
את לא יכולה לתאר לך כמה
שחכינו למכתב זה. אמנם המכתב
לא לפני. שושי ואמא באו למדגרה
להקריא לי, וממש ראיתי אותך עומדת
לפני, עינים נוצצות, תקיפה, מרדנית,
משוכנעת ממה שאת מדברת, דם
מדמי. היתי כבר רוצה לראות
הילדים שלך. ונעשה לי כזה חם סביב
ללב. עוד לא אבדה תקוותנו. אבל
על כל מה שכתבת, אמשיך בבית.
את לא יכולה לתאר לך, מה שנעשה
כעת בארץ מבחינת מזג האויר.
שלג בירושלים, צפת, ובנגב, גשמים
עזים, ברד וכל זה אחרי 3 שבועות
של קור שעשה נזקים עצומים. אין כמעט
ירקות. יעצי הדר צעירים נקפאו לגמרי,
וחלק גדול של הפרי ממש כמו זכוכית.
במשק ממש פלא כמעט שאין נזק.
הפרדס בסדר, התבואה היתה כבר גדולה,
כי זרענו בגלל שמיטה לפני ראש השנה.
גם הספיקו לסדר כבישים ברוחב
3 מטר בכל איזור המגורים ובחלק
[עמוד 2]
גדול של המשק, כך שאפשר להגיע
למרכז המשק כמו בעיר. הבוקר
כשיצאנו מהמשק ירד ברד חזק,
והכל הי' [היה] לבן ושמענו ברדיו שאין
יוצא ואין בא מירושלים ומצפת
ועוד כמה ערים. לאלישבע שץ
נולד בין בצפת והשצים היו
צריכים היום לנסוע לברית, אבל
הבוקר נחמי' [נחמיה] טרם ידע, אם הם
יכולים לנסוע. אנחנו נסענו הבוקר
לתל השומר. לכל הגברים מעל ל 30
עושים בדיקות לב וקושרים את זה
עם מחקר על החיים בקיבוץ.
יום ד' פ' משפטים כ"ח שבט תשל"ג
31.1
לפי הצורה החיצונית של האגרת
את יכולה לשער שהיא מתגלגלת בכיסים
השונים שלי כבר מעל לשבועיים, אבל
איך את כותבת במכתבך שקבלנו
אתמול, לפעמים אין זמן או אין חשק.
גם אצלי לפעמים קורה כדבר הזה, או
משהו אחר תופש [תופס] את כל מחשבותי, וקשה
לי לכתוב. מיום שני השבוע עשינו חופש.
אתמול נסענו עם גדלי'ה בבוקר לרמלה
ומשם לירושלים. יש עכשיו אוטובוס
מהתחנה המרכזית בירושלים עד לכותל
נוסעים דרך קרית מטרסדורף, שכון חבד,
גאולה, שער יפו עד לשער האשפות
וזה הכל בעד 40 אגורות בזמן שכל
נסיעה קטנה עולה עכשיו 30 אגורות
בירושלים ובתל אביב 35. יש עליות
במחירי כל המצרכים ושלשום היתה
שביתת צרכנים ולא קנו אחה"צ בחנויות
אף אחד אינו יודע איך זה ימשיך,
מתנחמים שזה תהליך בכל העולם, אבל
לבן אדם שמשכורתו אף פעם לא מספיק,
זה נחמה חלשה. ובכן אתמול הינו
בכותל ומשם נסענו העירה לאכל ואחרי
זה מובן למנדלבוים. רחל לא סיפרה לנו
כמעט לא כלום עליך. כנראה שהיא יודעת
מה נעשה אצל אחותה. יוסף פוגל שוכב
בהדסה כבר שוב כמעט חודשיים. אנו
לא ידענו מזה, רק לפני כעשרה ימים
נודע לנו. בקרנו אצלו אתמול. הוא ב"ה
מרגיש כבר יותר טוב וכנראה בע"ה יעזוב
את הדסה בשבוע הבא. אשתו עובדת
וכל ערב היא יוצאת לבית החולים. אסתר
שלהם תחזור. נעמי שלהם בקשני ביום
חמישי שעבר בחיפה. אמא של בעלה גב'
דר. לוינשטיין נפטרה באופן פתאומי ועשינו
שם בקור [ביקור] שבעה. שוחחנו עם נעמי הרבה
זמן והי' [והיה] מענין לשמוע על המצב הפנימי
בשעלבים. אגב צבי כספי הי' [היה] אצלנו
במשק בשבת ובקר אצלנו. אני שכבתי
במטה. האם ראית אותו? אתמול
מזג אוויר הי' [היה] נהדר, אבל בלילה התחילה
סערה וכנראה שוב יתחילו גשמים. ביום
א היתי בתל אביב ובבוקר ירד גשם
ללא הפסק ואי אפשר הי' [היה] לעבור ברחובות.
אחה"צ כשחזרתי הי' [היה] שוב יום קיץ יפה.
השבת רחל וידידי' [וידידיה] היו אצלנו עם כל
החמולה שלהם. בלי עין הרע. היתה שבת
יפה מאוד. רחל היתה שמחה להיות
באוירה אחרת. זהו זה כל אחד סוחב
את החבילה שלו. ב"ה היא מאושרת שהיא
בבית. נדב הרבה יותר רגוע ומירב
וללאה [ולאה] ממש מתוקים ושומרים על חובב הקטן.
נהננו מאוד. הדס מובן קנאה נורא במירב,
ובזכות זו היא אכלה בבוקר אצלנו,
וישבה כל הזמן על הברכיים של סבא.
היתי ביום א גם אצל יוכי. רק יואב
הי' [היה] בבית. היא כזו בעלת בית. צ'יק
צ'ק היא עשתה לי ארוחת צהרים טובה
ולפי דיאטה. היתה לה התקפת כליות
והיא סיפרה לי שהרופא אמר לה שמזלה
הייתה [היה] שהיא שומרת דיאטה. ב"ה שהילדים
שומרים על יחסים טובים ואנו תפילה גם
לעתיד עם כל ההבדלים שיש. סוף כל סוף
אנו לא עדר פרות. השבת בדעתנו
להיות אצל אסתר שלנו. ביום א ישראל
בוודאי יהי' [יהיה] כאן, כי לשרגא ויהודית
נולד בן והברית ביום א. ישראל ואסתר
היו אצלנו גם כן ואנו בקרנו אצלם
ערב אחד עם יעקב וחוה והילדים.
כואב לנו מאוד עם אסתר שלנו. זה
גם כן אחד הדברים שהשתנו בארץ שלנו.
בקור אצל רופא טוב עולה היום מ 150
עד 200. ואני זוכר הבעיות שהיו לנו פעם,
ובאיזה משפחה צעירה אין בעיות, ידענו
למי לפנות וקיבלנו לא רק עצה והדרכה
ועדוד חינם אלא גם התרופות אם
היה צורך. דר. לבנשטיין בחיפה שיחי' [שיחיה]
הוא עוד טיפוס של רופא דתי כזה.
וכך הי' [היה] דר. שלזינגר והרבה אחרים.
לי קשה להבין איך שאפשר להבריא
בן אדם כשמוצצים דמו. בע"ה
גם אצל אסתר הכל יהי' [יהיה] בסדר.
ועכשיו אלייך שרוטשקה, ממש אינני
יודע מה להגיד. לא היתי מאמין
כדבר הזה. מובן שאנו לא יכולים
לדבר עם דוד הוגו ודודו [ודודה] סופי על זה.
אמנם נדמה לי שדוד הוגו יודע מזה,
אבל דודה זופי, חושבני שהיא מכירה
את שושי והיא אולי גם יודעת או
מנחשת, אבל היא לא חושבת שזה
בא מצד של שושי. אני נורא מרחם
עליהם. כי לשניהם כשרונות וסוף סוף
גם אנשים טובים. בחיים של אישה צעירה
חלים לפעמים דברים בהם היא זקוקה
מאוד לעזרה ולצערנו ישנם מעט מאוד
גברים שיודעים לתת את העזרה בזמן
או למצוא את השפה הנכונה במצבים
כאלה. אני משוכנע שהם יתגברו.
לדעתי זה נכון מאוד שאת תדברי
עם שניהם יחד גלוי, אבל ללא
התרגשות, גם על הנסיעה שלך. זה
בודאי יהי [יהיה] קשה כשתתחילי, אבל תראי
שזה טוב מאוד. לא נראה לי שתעזבי
אותם, ואם את לא תסתדרי (ואני
משוכנע שאת תעמדי במבחן הזה,
והוא מבחן שלך בעיקר. את לא
צריכה לותר על דברים צודקים,
ותנסי להסביר את עצמך מבלי
לפגוע בהם, ויתכן שבזה תעזור[י]
גם להם.) ואם את לא תסתדרי,
אפשר להפסיק את הבקור יותר מוקדם
ולנסוע לחודשיים לאירופה. אז אנו
נכתוב למשפחה וב"ה יש לך משפחה
נהדרת באירופה והם יקבלו אותך
בשמחה.
[עמוד 3]
אבל אולי תדברי פעם גלויות עם
נוע [נועה] וישראל!! הם בודאי מכירים
את המצב ויתכן שהם יעזרו. אנו
מאחלים לך שתצליחי, ואנו מצטערים
מאוד שכמה טיפות מרות נפלו לתוך
חויות יפות.
קשה להכנס להערות שלך בקשר לחינוך
במשק ועוד יותר קשה להתוכח על
הגישה לענינים דתיים ולענינים שבאמונה
עליהם כתבת מלא[ת] התלהבות
מהחוג של דוד שין ושולה. אני לא
מאמין שהרב סולוביטשיק [סולובייצ'יק] מסכים
למשל ללמוד לשם מציאת היתרים
לאחר המעשה, או לשם הצדקת
הרגלים שהם נוחים לבן אדם. על עצם
הערותיך אין לי מה להגיד.
חושבני שאת יודעת טוב מאוד שאנו
השתדלנו בבית להסביר ולמצוא דרך
שהילדים ילמדו. בעי'ה שני'ה זאות אם
הצלחנו. את עמדתי במשק את יודעת
טוב. רציתי לעזוב ועד היום אינני
יודע מי הכשיל אותי. לא עשיתי זאות
בלב קל ואני קשור למשק סוף סוף
ב 33 שנים וזה אולי כל החיים שלי.
והרבה שנים טובות ויפות ראיתי
במשק אתכם. גם זאת לא הבנו
להסביר לילדים שלנו שהתקופה
שעלינו הוציאה אותנו מהמציאות
שלנו, ואולי יבוא זמן והצעירים
ישפטו אותנו בעינים יותר טובות.
אבל יבורך כל אחד שהוא רוצה
לבנות את חייו יותר טוב, ויותר עקבי,
ויותר דתי ולא המסגרת קובעת
המסגרת יכולה לעזור, כשהיא טובה. נשיקות מאמא, אבא, שושי ואבי.