אוֹצָרוֹת
1975 16 באוקטובר

נפתלי יוסף אייגרמן משתף את בתו בתיאור אסון נחל דרגה, ובהלוויות ובאזכרות שהוא מארגן

משפחת אייגרמן קיבוץ חפץ חיים פורסם על ידי deganit goldblat
המכתב המקורי שנשלח ממשפחת אייגרמן לשרה

כתב היד

2 דפי המכתב

סיפור רקע

קיבוץ חפץ חיים מנסה להתאושש מאסון נחל דרגה, שבו נספו שישה מטיילים מן הקיבוץ בעקבות שיטפון בזק, שישה מטיילים שהשתתפו באירועי שמחת תורה בקיבוץ. נפתלי יוסף אייגרמן עסוק בליווי המשפחות ובאזכרות המתוכננות. במכתב הוא משתף באמונתו האיתנה בקב"ה ובתהייה מהי אחריות בני האדם להתרחשות אסונות. במכתב זה כותבים ארבעה בני משפחה: נפתלי יוסף, בובי רחל, ידידיה - גיסה של שרה, ורבקה אחותה. ידידיה מעדכן על ברית מילה וחגיגה למשפחה, רבקה כותבת על השמחה שהיא חווה בעבודה, ורחל בובי פרנקל מוסיפה על ההתמודדות שלה עם האסון, ומתעניינת בשלומו של הזוג הצעיר בארה"ב. מכתב זה הוא חלק מאוסף המכתבים של משפחת אייגרמן. שרה היא בתם של נפתלי יוסף אייגרמן ולאה לבית ראנד. משפחת אייגרמן חיה בקיבוץ חפץ חיים. שרה נולדה וגדלה בקיבוץ. עוד בשנות נעוריה החלה להתלבט בנוגע לאמונתה הדתית ובנוגע לחיי

קיבוץ חפץ חיים מנסה להתאושש מאסון נחל דרגה, שבו נספו שישה מטיילים מן הקיבוץ בעקבות שיטפון בזק, שישה מטיילים שהשתתפו באירועי שמחת תורה בקיבוץ. נפתלי יוסף אייגרמן עסוק בליווי המשפחות ובאזכרות המתוכננות. במכתב הוא משתף באמונתו האיתנה בקב"ה ובתהייה מהי אחריות בני האדם להתרחשות אסונות. במכתב זה כותבים ארבעה בני משפחה: נפתלי יוסף, בובי רחל, ידידיה - גיסה של שרה, ורבקה אחותה. ידידיה מעדכן על ברית מילה וחגיגה למשפחה, רבקה כותבת על השמחה שהיא חווה בעבודה, ורחל בובי פרנקל מוסיפה על ההתמודדות שלה עם האסון, ומתעניינת בשלומו של הזוג הצעיר בארה"ב. מכתב זה הוא חלק מאוסף המכתבים של משפחת אייגרמן. שרה היא בתם של נפתלי יוסף אייגרמן ולאה לבית ראנד. משפחת אייגרמן חיה בקיבוץ חפץ חיים. שרה נולדה וגדלה בקיבוץ. עוד בשנות נעוריה החלה להתלבט בנוגע לאמונתה הדתית ובנוגע לחיי הקיבוץ. שרה החליטה לקבל הצעת עבודה של הסוכנות היהודית ולעבור לחיות בניו יורק. הוריה הסכימו לכך בתנאי שהיא תמשיך לעסוק בהוראה ותגור אצל חברת משפחה המתגוררת בניו יורק. שרה עבדה בבית ספר דתי במנהטן וזכתה להכיר את העיר המיוחדת. בניו יורק הכירה שרה את אהרון, שהיה לבן זוגה. הם החליטו להישאר לחיות בניו יורק ולקיים בה אורח חיים שונה מזה ששרה גדלה בו. להוריה של שרה לא היה קל להשלים עם החלטותיה. למרות זאת הם המשיכו להביע את אהבתם לשרה ולאהרון, הקפידו לבקר את הוריו של אהרון בישראל ושמרו על קשר מכתבים הדוק עם בתם וחתנם. שרה לא זנחה את היהדות, אלא מצאה לה מקום אחר בחייה. על בסיס ערכי היהדות שעליהם חונכה בבית היא המשיכה לטייל בעולם, למדה לימודי תואר ביהדות וניהלה חיים יהודיים בניו יורק. שרה ואהרון התגוררו בניו יורק חמש שנים ואז שבו לארץ. לאה ונפתלי יוסף, הוריה של שרה, נולדו בגרמניה, הכירו בהכשרה והצליחו לברוח מן הנאצים. בשנת 1939 עלו לארץ, התיישבו בקיבוץ של 'הנוער האגודתי' – קיבוץ חפץ חיים ושם נישאו. לנפתלי יוסף וללאה נולדו שבעה ילדים - שש בנות ובן. לאה אייגרמן הייתה אישה רבת פעלים, חברותית וחרוצה, שנפטרה בטרם עת בגיל 35. זו הייתה טראומה גדולה למשפחתה ולקיבוץ. לימים נשא נפתלי יוסף את חברת המשפחה בובי רחל פרנקל לאישה, ונולדו להם שני ילדים. במשך השנים הרבו נפתלי יוסף ולאה, ובהמשך נפתלי יוסף ובובי רחל, לכתוב מכתבים לילדיהם. מלבד חשיבותם ההיסטורית יש למכתבים של משפחת אייגרמן משמעות רבה בעבור המשפחה, שכן רוב הילדים לא זכו להכיר לעומק את אופייה של אימם. את המכתב תרמה לפרויקט אוצרות שרה ברטל.

כתב היד

עמוד 1/2

[עמוד 1]
ב"ה חפץ חיים יום ה' י"א חשון
פ' "והיה ברכה" תשלו.
שלום רב לכם, שרה ואהרון, עמ"ש [עמכם שלום]
נתחיל בקל וזה חמור שיש לבן אדם מין טבע
כזה תמיד לברוח מהחמור. ב"ה אנו
מרגישים טוב. אמא בבית עוד לא מרגישה
שתוצאות הנתוח [הניתוח] עברו לגמרי. נקווה שבע"ה
אמא תחור [תחזור] לבריאותה המלאה בקרוב. גם
דוד הוגו מרגיש טוב ומאז רחל אצלם
גם דודה סופי נראית טובה בהרבה. אתמול
היתי אצלם. רחל צובעת את כל הדירה.
כשהגעתי הכניסה מהר הדלת לב"ש. יודע
צדיק נפש בהמתו. גם את אבי ויוכי
ראיתי אתמול ודיברתי איתם. יוכי ושמואל
יוצאים ביום א לחופש לעין בוקק ומקוים
שיחזרו חזקים יותר.
בינתיים מש"ק [מוצאי שבת קודש] כ"א חשון זאות אומרת
לפני 10 ימים התחלתי לכתוב. ככה זה. ביום
ו' צלצלתי למנדלבוים וקבלתי ד"ש טרי מכם
[…]. השבת נמצאים בבית מרגיע שלנו
דוד רנד ודודה לאה ונתן אייכנשטיין ואשתו והם
בקרו אצלנו אתמול בערב. תבינו בודאי שהערב
כבר לא אכתוב הרבה, אבל לפחות נגמור
כדי לשלוח את המכתב. מחר מחכה לי
שוב יום די קשה. ביום שלישי תהי' [תהיה] אזכרה
במשק לקורבנות האסון. יבואו מורים ומחנכים
וידברו עליהם. מה שאני יותר מתעסק עם כל
הכרוך באסון, ולצערי אני מוכרח להתעסק הרבה
מאוד, זה מטריד אותי יותר. אנחנו לא יכולים
לנחם אותנו בזה ולהגיד אסון טבע. ומה זה
טבע? שום דבר מאחר זה? אין אנו מהרהרים
אחרי מעשיו של הקב"ה, אחרי מעשינו אנו אבל
צריך להרהר. שישה בני אדם צעירים שעוד בשמחת
תורה רקדו איתנו יחד, לא צריך לבדוק אם
אנו יכולים להגיד במצפון נקי ידינו לא שפכו הדם
הזה, יתכן ולא נקבל תשובות על הרבה
שאלות, אבל לעשות תשובה ללא צל של ספק
[עמוד 2]
שכל אחד מאתנו צריך לעשות. אל דאגה,
בימים הראשונים כל אחד חשב שמוכרחים לעשות
משהו יוצא מן הכלל, ומכיון שזה אי אפשר, חוששני
שגם דברים קטנים לא יעשו, את לא צריכה לדאוג
ללוי. אגיד לך האמת אני היתי חושב שאני
אשם (ואינני יודע אם במדה מסוימת לא כל חבר
במשק אשם) היתי מאושר לו היו מענישים אותי.
טוב נעזוב להכביד עליך, רק רעיון שעלה בי
כתוב אצל אמנו רבקה ששאלה את עצמה
למה זה אנכי (אגב השפה שלנו מענינת הערך
המספרי של אנכי הוא שוה לטבע = 81) גם
היא לא הבינה מה זה טבע ותלך לדרוש
ה'. והיא קבלה תשובה ואני מאמין שגם אנו
נקבל תשובה על כל השאלות שלנו. אהרלה,
אם אתה רוצה לדעת גשה יהודית לענינים
כאלה, קח את הרמבם זמנים הלכות תעניות
פרק א הלכה י"ז, הלכה ב י"ג, פרק ד א – ד.
אני מוכרח ללכת לשון כבר 12 ועלי לקום
מחר מוקדם ויש לי תוכנית להגיע לירושלים
ולחצי ארץ ישראל (אם יהיה רכב) ב"נ [בלי נדר] אשתדל
לסיים מחר. ליל מנוחה אבא.

[חלק שכתב ידידיה]
שלום שרה וארהל'ה.
היינו השבת ביד – בנימין, אצל דוד
אחי שהכניס השבוע לבריתו של אברהם אבינו
את בנו בן השבועיים. זה השמיני במספר.
מאחר ולא היינו בברית הוזמנו לשבת.
כמובן שקפצנו במוצאי למשק ומכאן תלמדו
איך אנו מוסיפים ד"ש חם.
אם כן, מה נשמע? מה שלום קיסינג'ר
ומרעיו? מחכים לכם כאן בכליון עיניים.
אתם באים לחנוכה או רק בחופש הגדול?
נשאיר מקום ליתר, ד"ש ולהתר' מידידיה.

[חלק שכתבה רחל בובי פרנקל]
יום ראשון, 26.10.75
אבא אמר לי לפני שהוא נסע לשלוח
את המכתב אחרת זה יקח עוד שבוע
עד שהוא ימשך. אז סליחה
אבל אני רוצה עוד עכשיו לשלוח
את הדואר וכבר זמן לזה.
להת. אמא
בס"ד
יום ד י"ז מרחשוון תשל"ו, 22.10.75
שלום וברכה לכם שורי וארהלה!
לאי"ט [לאורך ימים טובים]
תודה רבה בעד מכתבכם. אני
חושבת שאתם שמעתם מזה מה
היה בח"ח יותר מוקדם ממני. בדיוק
הייתי באותו היום בנתוח בבית חולים
קפלן ואחרי זה לא שמעתי כלום
מובן. רק ביום רביעי כשאבי בא
לבקר שמעתי על האסון העיום [האיום].
שורי את צודקת איך שחשבתי על שושי
שלנו. אבל היא נורא נבהלה וקבלה
ממש שוק. היא הייתה בלונדון בחופש
אצל אתי יחזקל. ואבא שלנו כ"כ עסוק
אי אפשר לתאר. הוא ממש יום וחצי לילות
עסוק עם כל הסידורים על האסון. הוא
עובד מאד הרבה. מה נשמע אצלך
עם זוג צעיר כזה צריכים גם לדבר על
משהו אחר. אתם גם עזרתם לעיר
N.Y לצאת מהחובות שלה? כל המורים
היה כתוב בעתון כאן עזרו, שורי את השמלה
צריכים קצת לסדר אבל עד עכשיו אני עוד
לא עובדת, אז גם לא הלכתי לבקש את זה.
אני רוצה לסיים ולהשאיר לאבא מקום.
כל טוב לכם והרבה נשיקות באהבה אמא שלכם.

[חלק שכתבה רבקה]
שורי שבוע טוב, גם לארהלה, כמובן.
בהזדמנות זו הייתי כאן בשבת
והחלטתי לבוא ולראות את האלבום שלכם
אמא אמרה שאמסור ד"ש. ובכן דש
מהארץ הזאת שנמצאת כמעט כלה בשביתה
מוחלטת. השנה אני נהנית במיוחד מהעבודה,
השתנו דברים פרוט בהזדמנות אחרת.
כל טוב, להתראות רבקה (חרז)

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: משפחת אייגרמן
מיקום: קיבוץ חפץ חיים
תאריך: 16.10.1975

מקבל/ת המכתב

שם: שרה ברטל אייגרמן
מיקום: ארצות הברית

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/2

[עמוד 1]
ב"ה חפץ חיים יום ה' י"א חשון
פ' "והיה ברכה" תשלו.
שלום רב לכם, שרה ואהרון, עמ"ש [עמכם שלום]
נתחיל בקל וזה חמור שיש לבן אדם מין טבע
כזה תמיד לברוח מהחמור. ב"ה אנו
מרגישים טוב. אמא בבית עוד לא מרגישה
שתוצאות הנתוח [הניתוח] עברו לגמרי. נקווה שבע"ה
אמא תחור [תחזור] לבריאותה המלאה בקרוב. גם
דוד הוגו מרגיש טוב ומאז רחל אצלם
גם דודה סופי נראית טובה בהרבה. אתמול
היתי אצלם. רחל צובעת את כל הדירה.
כשהגעתי הכניסה מהר הדלת לב"ש. יודע
צדיק נפש בהמתו. גם את אבי ויוכי
ראיתי אתמול ודיברתי איתם. יוכי ושמואל
יוצאים ביום א לחופש לעין בוקק ומקוים
שיחזרו חזקים יותר.
בינתיים מש"ק [מוצאי שבת קודש] כ"א חשון זאות אומרת
לפני 10 ימים התחלתי לכתוב. ככה זה. ביום
ו' צלצלתי למנדלבוים וקבלתי ד"ש טרי מכם
[…]. השבת נמצאים בבית מרגיע שלנו
דוד רנד ודודה לאה ונתן אייכנשטיין ואשתו והם
בקרו אצלנו אתמול בערב. תבינו בודאי שהערב
כבר לא אכתוב הרבה, אבל לפחות נגמור
כדי לשלוח את המכתב. מחר מחכה לי
שוב יום די קשה. ביום שלישי תהי' [תהיה] אזכרה
במשק לקורבנות האסון. יבואו מורים ומחנכים
וידברו עליהם. מה שאני יותר מתעסק עם כל
הכרוך באסון, ולצערי אני מוכרח להתעסק הרבה
מאוד, זה מטריד אותי יותר. אנחנו לא יכולים
לנחם אותנו בזה ולהגיד אסון טבע. ומה זה
טבע? שום דבר מאחר זה? אין אנו מהרהרים
אחרי מעשיו של הקב"ה, אחרי מעשינו אנו אבל
צריך להרהר. שישה בני אדם צעירים שעוד בשמחת
תורה רקדו איתנו יחד, לא צריך לבדוק אם
אנו יכולים להגיד במצפון נקי ידינו לא שפכו הדם
הזה, יתכן ולא נקבל תשובות על הרבה
שאלות, אבל לעשות תשובה ללא צל של ספק
[עמוד 2]
שכל אחד מאתנו צריך לעשות. אל דאגה,
בימים הראשונים כל אחד חשב שמוכרחים לעשות
משהו יוצא מן הכלל, ומכיון שזה אי אפשר, חוששני
שגם דברים קטנים לא יעשו, את לא צריכה לדאוג
ללוי. אגיד לך האמת אני היתי חושב שאני
אשם (ואינני יודע אם במדה מסוימת לא כל חבר
במשק אשם) היתי מאושר לו היו מענישים אותי.
טוב נעזוב להכביד עליך, רק רעיון שעלה בי
כתוב אצל אמנו רבקה ששאלה את עצמה
למה זה אנכי (אגב השפה שלנו מענינת הערך
המספרי של אנכי הוא שוה לטבע = 81) גם
היא לא הבינה מה זה טבע ותלך לדרוש
ה'. והיא קבלה תשובה ואני מאמין שגם אנו
נקבל תשובה על כל השאלות שלנו. אהרלה,
אם אתה רוצה לדעת גשה יהודית לענינים
כאלה, קח את הרמבם זמנים הלכות תעניות
פרק א הלכה י"ז, הלכה ב י"ג, פרק ד א – ד.
אני מוכרח ללכת לשון כבר 12 ועלי לקום
מחר מוקדם ויש לי תוכנית להגיע לירושלים
ולחצי ארץ ישראל (אם יהיה רכב) ב"נ [בלי נדר] אשתדל
לסיים מחר. ליל מנוחה אבא.

[חלק שכתב ידידיה]
שלום שרה וארהל'ה.
היינו השבת ביד – בנימין, אצל דוד
אחי שהכניס השבוע לבריתו של אברהם אבינו
את בנו בן השבועיים. זה השמיני במספר.
מאחר ולא היינו בברית הוזמנו לשבת.
כמובן שקפצנו במוצאי למשק ומכאן תלמדו
איך אנו מוסיפים ד"ש חם.
אם כן, מה נשמע? מה שלום קיסינג'ר
ומרעיו? מחכים לכם כאן בכליון עיניים.
אתם באים לחנוכה או רק בחופש הגדול?
נשאיר מקום ליתר, ד"ש ולהתר' מידידיה.

[חלק שכתבה רחל בובי פרנקל]
יום ראשון, 26.10.75
אבא אמר לי לפני שהוא נסע לשלוח
את המכתב אחרת זה יקח עוד שבוע
עד שהוא ימשך. אז סליחה
אבל אני רוצה עוד עכשיו לשלוח
את הדואר וכבר זמן לזה.
להת. אמא
בס"ד
יום ד י"ז מרחשוון תשל"ו, 22.10.75
שלום וברכה לכם שורי וארהלה!
לאי"ט [לאורך ימים טובים]
תודה רבה בעד מכתבכם. אני
חושבת שאתם שמעתם מזה מה
היה בח"ח יותר מוקדם ממני. בדיוק
הייתי באותו היום בנתוח בבית חולים
קפלן ואחרי זה לא שמעתי כלום
מובן. רק ביום רביעי כשאבי בא
לבקר שמעתי על האסון העיום [האיום].
שורי את צודקת איך שחשבתי על שושי
שלנו. אבל היא נורא נבהלה וקבלה
ממש שוק. היא הייתה בלונדון בחופש
אצל אתי יחזקל. ואבא שלנו כ"כ עסוק
אי אפשר לתאר. הוא ממש יום וחצי לילות
עסוק עם כל הסידורים על האסון. הוא
עובד מאד הרבה. מה נשמע אצלך
עם זוג צעיר כזה צריכים גם לדבר על
משהו אחר. אתם גם עזרתם לעיר
N.Y לצאת מהחובות שלה? כל המורים
היה כתוב בעתון כאן עזרו, שורי את השמלה
צריכים קצת לסדר אבל עד עכשיו אני עוד
לא עובדת, אז גם לא הלכתי לבקש את זה.
אני רוצה לסיים ולהשאיר לאבא מקום.
כל טוב לכם והרבה נשיקות באהבה אמא שלכם.

[חלק שכתבה רבקה]
שורי שבוע טוב, גם לארהלה, כמובן.
בהזדמנות זו הייתי כאן בשבת
והחלטתי לבוא ולראות את האלבום שלכם
אמא אמרה שאמסור ד"ש. ובכן דש
מהארץ הזאת שנמצאת כמעט כלה בשביתה
מוחלטת. השנה אני נהנית במיוחד מהעבודה,
השתנו דברים פרוט בהזדמנות אחרת.
כל טוב, להתראות רבקה (חרז)

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: משפחת אייגרמן
מיקום: קיבוץ חפץ חיים
תאריך: 1974-07-08

מקבל/ת המכתב

שם: שרה ברטל אייגרמן
מיקום: ארצות הברית

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות