יישוב והקמת המדינה 
חינוך ולימודים 
מסעות וטיולים 
אירועים בהיסטוריה 
מלחמות ישראל 
משפחה ויחסים 
חגים ומועדים 
תרבות 
מפורסמים 
ארצות ערב והאסלאם נפתלי כותב למטה, אחותו הקטנה שנמצאת בהולנד, על שלום משפחתם שבארץ, ועל הציפייה לעלייתה הקרובה
סיפור רקע
המכתב נכתב על ידי נפתלי אחיה של מטה אימי כשהוא כבר נמצא בארץ ישראל מספר שנים, ומשמש מזכיר קיבוץ בית אורן. הוא עלה עם עליית הנוער, והיא בגלל שהייתה קטנה מידי נשארה עם הוריה בוינה. לאחר שאביה פאליק נלקח למחנה ריכוז, אמא שלה שלחה אותה בגיל 14 להולנד שלא הייתה תחת הכיבוש הנאצי עדיין והיא הבטיחה לה שכשהיא תוציא את אביה מההמחנה היא תשלח לה סרטיפיקט וגם היא , מטה תגיע לישראל. אבל המלחמה פרצה והיגיעה גם להולנד. הגבולות נסגרו ואימי מטה נשארה בהולנד. היא הייתה שנה וחצי בהכשרה, שנתיים התחבאה בבתי הולנדים, ושנתיים פעלה במסגרת מחתרת ווסטרוויל ועסקה בהעברת תעודות מזויפות ותלושי מזון ליהודים שהתחבאו. היא עבדה עם עוד חברים הולנדים ועם המחתרת הצרפתית, תוך סיכון וחירוף נפשה. אהוב ליבה, מכס שהיה איש מפתח במחתרת נתפס ונרצח. המכתב מגיע אליה חודש לאחר מותו.
ארועי התקופה
כתב היד
בית אורן 24.6.1945
מטה יקרה
אמנם כתבתי לך רק לפני ימים
אחדים, אך דברתי בינתיים עם עדינה,
שעלתה בימים האחרונים ארצה. כך רוצה
אני למסור לך שעדינה מסרה לי דרישת-
שלום לבבית ממך ושמקווה את לבוא בקרוב.
היא וכל שאר החברים הגיעו איפוא בשלום
לארץ-ישראל. עדינה היא בן אדם טוב
ונבון מאד, לא כן? ככה התרשמתי ממנה
בשיחתנו הקצרה. היא בקשה למסור לך
שני דברים- בודאי גם תכתוב לך
בעצמה- ואלה הם:ראשית שהחברים
הגיעו בשלום ארצה ושנית שגם את
תבואי במהרה.
מה שלומך תמיד? בקבל מכתבים
ממך חלה הפסקה גדולה כעת, כנראה
זאת התקופה שבקרת בהולנד. אנו
מקווים שטוב לך ושבריאה את. אמנם
הזמן קשה- אני יכול לתאר לעצמי את
[עמוד 2]
חרדתך למכס חברך. אך אין דרך
אחרת לך, לנו, לעם היהודי ביחוד, אלא
להיות אמיצים וחזקים ברוחנו. יש
ממרא ידועה של יוסף חיים ברנר,
סופר תנועת- העבודה העברית, "…ואף על
פי כן". על אף כל האיום שהביאה
עלינו המלחמה, אל לנו לאבד את
תקותנו לחיים אחרים, טובים יותר.
היום ביחוד יש תפקיד גדול
לכל יהודי, ביחוד לנוער היהודי: הארץ
שלנו, מולדתנו קוראת לאנשים עבריים,
זועקת לידים עבריות, לגאול אותה
משממותה ולהפרותה. ועוד יבואו
ויעלו רבים, גם התנאים המגבילים
ישתנו לטובה. ואת הרי בתור לעליה
בין הראשונים, לך קוראת הארץ
ביחוד: היי חזקה ואמיצה בכל!
אשר לנו פה, הרי הכל בסדר.
כולנו, ההורים היקרים, עירית, ברכה ואני
בריאים ושלמים. עירית הקטנטונת נחמדה
מאוד; כבר צמחה לה השן הראשונה.
[עמוד 3]
הרי זה מאורע חשוב ומצאנו לנחוץ לבשרו
לדודה מטה, אשר אוהבת ילדים, לא כן?
זוכר אנכי, שאמרת בילדותנו שאת רוצה
שיהיו לך "אלף ילדים", כה אהבת להתעסק
אתם כבר אז.
הורים כתבו לי שלשום שקנו
מגרש ובית קטן, כדי להרחיב
את בית החרושת הקטן שלהם. עד עכשיו
הוא היה באולם שכור בלבד. נו
את כל זה תראי במו-עיניך בקרוב!
מה נשמע עם העליה? אנו
מצפים לה כבר, והיא נדחית מדי פעם.
אני מתאר שקוצר- הרוח שלכם רב משלנו
כאן, בכל זאת. כי לכם זאת זמן- מעבר
ללא טעם, אך אין דבר, גם זה יעבור
ונתראה!
אני כותב את מכתבי ואני
מרגיש, שהשפה העברית שאני כותב בה
במכתב זה, איננה תמיד "קלה" ופשוטה.
אני מקוה בכל זאת שתביני את הכתוב,
אם זה בעזרת מילון או חבר היודע
[עמוד 4]
עברית היטב. לי זו נהפכה לשפה
המדוברת תדיר ואני חושב בה ומבטא
בה הכי –טוב את מחשבותי.
זה הפעם מכתב ארוך. כתבי
הרבה ולעיתים קרובות ובעיקר, בואי
בעצמך במהרה!!
שלום רב לך ולחבריך
שפע נשיקות לך
מעירית, ברכה ונפתלי.
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת
