נפתלי מתאר לבנו את חגיגות 25 שנה לקיבוץ חפץ חיים ומבקש שיקפיד במילואים להניח תפילין
סיפור רקע
זוהי תקופת מלחמת ההתשה וישראל במילואים. המשפחה דואגת ומזכירה לישראל לכתוב להם. במכתב מבקש נפתלי יוסף מישראל כי יקפיד על הנחת תפילין 'קולות הלב מתגברים הרבה פעמים על השכל'. הוא מתאר את האזכרה לבנימין מינץ (מראשי פאג"י) ואת געגועיו לדמותו המיוחדת. האב מתאר את החגיגה הגדולה שנערכה במשק לכבוד 25 שנה להיווסדו. גם אימו של ישראל ושני אחיו הקטנים כותבים לו.
ישראל הוא הבן היחיד משבעת ילדיהם של נפתלי יוסף אייגרמן ולאה לבית ראנד, והוא נקרא על שם אבי אימו. שלוש שנים אחרי שירותו הצבאי, החליט ישראל לטוס ללונדון ולשפר את האנגלית לקראת יציאה לטיול של שנה בעולם, צעד שהיה יוצא דופן בין חברי הקיבוץ ובני המשפחה. הוא למד אנגלית ומצא עבודה בתור גנן אצל אדון מקסל, דוד של אחד מחברי הקיבוץ. למרבה ההפתעה, פגש שם ישראל את אסתר שטרן מחיפה, שדודה היה חבר חפץ חיים.
ישראל הוא הבן היחיד משבעת ילדיהם של נפתלי יוסף אייגרמן ולאה לבית ראנד, והוא נקרא על שם אבי אימו. שלוש שנים אחרי שירותו הצבאי, החליט ישראל לטוס ללונדון ולשפר את האנגלית לקראת יציאה לטיול של שנה בעולם, צעד שהיה יוצא דופן בין חברי הקיבוץ ובני המשפחה. הוא למד אנגלית ומצא עבודה בתור גנן אצל אדון מקסל, דוד של אחד מחברי הקיבוץ. למרבה ההפתעה, פגש שם ישראל את אסתר שטרן מחיפה, שדודה היה חבר חפץ חיים. עם פרוץ מלחמת ששת הימים חזר ישראל מלונדון למלחמה והמשיך לשרת במילואים. בשנת 1968 התחתנו ישראל ואסתר ועברו לגור בנהריה. אף שאורח חייהם היה חילוני ושונה מזה של בני המשפחה האחרים נשמר קשר טוב, קרוב ואוהב לאורך כל השנים. רחל, אחותו של ישראל, מספרת כי הוא המשיך לשרת במילואים בחיל הצנחנים כל שנה עד שמלאו לו חמישים, ותמיד היה אדם מוסרי, ערכי ואוהב את הארץ.
לאה ונפתלי יוסף, הוריו של ישראל, נולדו בגרמניה, הכירו בהכשרה והצליחו לברוח מן הנאצים. בשנת 1939 עלו לארץ, התיישבו בקיבוץ של "הנוער האגודתי" – קיבוץ חפץ חיים ושם נישאו. לנפתלי יוסף וללאה נולדו שבעה ילדים. לאה, אימו של ישראל, הייתה אישה רבת פעלים, חברותית וחרוצה, שנפטרה בטרם עת בגיל 35. זו הייתה טרגדיה נוראה למשפחתה ולקיבוץ. לימים נשא נפתלי יוסף את חברת המשפחה בובי רחל פרנקל לאישה, ונולדו להם שני ילדים. נוסף על חשיבותם ההיסטורית יש למכתבים של משפחת אייגרמן משמעות רבה בעבור המשפחה, שכן רוב הילדים לא זכו להכיר לעומק את אופייה של אימם.
את המכתבים תרמה לפרויקט אוצרות רחל שנרב.
כתב היד
[עמוד 1]
ב"ה חפץ חיים ט"ז סיון תשכט
שלם רב לך, ישראל, עמ'ש [עימך השלום]
חבל מאוד שלא התקשרנו במושק [במוצאי שבת קודש], כי גם אני היתי ביום א בבוקר
בתל אביב, בערב מסר לי דוד שטרן הד'ש ממך והצטערתי מאוד
שלא נפגשנו. הבוקר גם אמא של אסתר צלצלה. בכל אופן אני מטפל
בענין שלכם. דברתי עם הרב קליין וכתבתי מכתב למזכירתו שהיא תברר
את הענין בנצרת. ביום ד אשר וסרטייל יהי' כאן ואשתדל עוד הפעם
לדבר אתו. מצאת לך דוקא ימים קרירים ביותר ליציאתך. אני תפילה
שבע"ה תחזור בריא ושלם והעיקר תכתוב ואל תתן לנו לחכות, אפילו
אם זה רק כמה מלים. ותסלח לי ישראל אם אני כותב, אבל אל
תשכח להניח תפילין כל יום, ואם היתי לובש ציצית, תאמין לי היתי
יושן יותר בשקט. מה אפשר לעשות אנו מזדקנים וקולות הלב מתגברים
הרבה פעמים על השכל. ב"נ [בלי נדר] נלמד כל ערב עבורך, וישמור ה' אותך
וכל חבריך וכולם שעומדים במערכה. היום הי-ה יום השנה השמיני
לפטירתו של בנימין מנץ ז'ל, וחזרתי רק לפני 3 שעות מיד בנימין.
היתי בסעודת מצוה אצל גבי מנץ משם נסענו לבית הקברות
בנחלת יצחק ומשם ליד בנימין. פגשתי כמה ידידים שכל שנה באים,
ומורידים קצת מן הלב. כל שנה אני מרגיש כאב חזק יותר על שהיהודי
הזה איננו. הוא הי-ה בשבילי סמל של אוהב חיים ואוהב יהודים ואוהב
ארץ ישראל והכל במה שהוא עשה הלך בדרכים לא שגרתיות ובחיוך של
טוב לב וזה חסר כל כך היום.
בינתים עברה החגיגה בהצלחה גדולה, שלחתי לך מברק, אבל לא
באת. דודה אדית ספרה בגאוה שקבלת נשיקה ממנה באמצע הרחוב
בירושלים. ובכן היו כאן המונים כ 1500 איש והי-ה מסודר יפה
אוכל ושתי' בשפע ומצב רוח מרומם. אני באופן אישי לא יכולתי
להפנות, כי טפלתי ברב אונטרמן עד 10:30 בלילה. מהשרים הופיע
רק יוסל בורג וקרא קריאה נרגשת לאחוד. החותנת שלך היתה
גם כן, אבל אשר וסרטייל לא הי-ה. יוכי היתה ורחל ונדב ושרה
ואסתר אבל לא החלפתי אתם לא שתי מילים. אמא היתה צריכה
להגיש לנשיא ולרב אונטרמן כבוד, אבל הנשיא לא הופיע, כי קרה
לו מקרה אבל במשפחה. הוציאו חוברת על הקבוץ וחלקו אותה לכל
האורחים ושלחתי לך גם אחת. את בית נחום והמרפסת
סדרו ותלו תמונות וכל מיני דברים מהימים ההם עד היום הזה.
די נחמד כשכותבים היו לנו לפני 25 שנה מאות עופות והיום
18000, זה כאילו משהוא הי-ה אומר כשהיתי ילד קטן לפני
30 שנה עשיתי במכנסים והיום אני מתלבש לבד והולך כבר
במכנסים ארוכים. טוב, גם זה עבר. ישנם בבית מרגיע כעת
[עמוד 2]
כמה חברי פאי ותיקים ומבטלים מעט זמן ושופכים לב על מה
שהי' יכול להיות ולא יהי'. ואסיים במלה טובה ששמעתי באזכרה ביד
בנימין בשם הרבי הזקן מגור. אצל יתרו כתוב שהוא הוסיף פרשה אחת
לתורה: ואתה תחייה, אבל הפרשה מתחילה ויאמר יתרו אל משה, לא טוב
הדבר אשר אתה עושה. אמר על זה הרבי, רק למתוח בקורת על זה לא
הי-ה נקרא פרשה על שמו, אבל אתה תחייה זה מתן עצה איך לשנות
למעשה שיהי' יותר טוב על זה מגיע לו. ובכן שבת שלום לך, ישראל,
וכל טוב ונקוה שהדוורים יעבירו את המכתבים לחיילים לפחות.
להתראות שלך אבא. שלום וברכה וכל טוב לך שרולי! לאי"ט [לאורך ימים טובים]
אחרי שאבא כתב ממש את הכל אני רק יכולה לברך אותך עם הרבה ברכות. שה'
ישמור עלך אותך ותחזור בשלום ובריא. עם כל החברים שלך, שבת שלום ואל
תשכח לכתוב לנו כמה מילים. אתה יודע שאנו מאוד מכקים [מחכים]
למכתבים שלך, שרה היתה כאן ומכאן היא המשיכה לנהריה לאסתר
שלך ותשאר שמה כמה ימים. כל טוב והרבה נשיקות שלך אמא.
לישראל שלום רב! לאי'ט [לאורך ימים טובים]
מה שלומך? אני מקוה שטוב, שלומנו טוב. ביום ראשון ורביעי היו מסיבות מאוד
יפות בקבוץ ביום רביעי באו יוכי רחל-נדב אסתר ושרה, למרים הוניג יש בת!
יותר אין חדש שלום ולהתראות שושי. לישראל שלום רב! לא'יט ]לאורך ימים טובים]
מה שלומך שכחתי שאתה במלואים בגלל זה
לו קתבתי לך עכשיו אבא ואמא כתבו
ואז היתה לי הזדמנות לכתוב הרבה נשיקות
ממני אבי
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
כתב היד
[עמוד 1]
ב"ה חפץ חיים ט"ז סיון תשכט
שלם רב לך, ישראל, עמ'ש [עימך השלום]
חבל מאוד שלא התקשרנו במושק [במוצאי שבת קודש], כי גם אני היתי ביום א בבוקר
בתל אביב, בערב מסר לי דוד שטרן הד'ש ממך והצטערתי מאוד
שלא נפגשנו. הבוקר גם אמא של אסתר צלצלה. בכל אופן אני מטפל
בענין שלכם. דברתי עם הרב קליין וכתבתי מכתב למזכירתו שהיא תברר
את הענין בנצרת. ביום ד אשר וסרטייל יהי' כאן ואשתדל עוד הפעם
לדבר אתו. מצאת לך דוקא ימים קרירים ביותר ליציאתך. אני תפילה
שבע"ה תחזור בריא ושלם והעיקר תכתוב ואל תתן לנו לחכות, אפילו
אם זה רק כמה מלים. ותסלח לי ישראל אם אני כותב, אבל אל
תשכח להניח תפילין כל יום, ואם היתי לובש ציצית, תאמין לי היתי
יושן יותר בשקט. מה אפשר לעשות אנו מזדקנים וקולות הלב מתגברים
הרבה פעמים על השכל. ב"נ [בלי נדר] נלמד כל ערב עבורך, וישמור ה' אותך
וכל חבריך וכולם שעומדים במערכה. היום הי-ה יום השנה השמיני
לפטירתו של בנימין מנץ ז'ל, וחזרתי רק לפני 3 שעות מיד בנימין.
היתי בסעודת מצוה אצל גבי מנץ משם נסענו לבית הקברות
בנחלת יצחק ומשם ליד בנימין. פגשתי כמה ידידים שכל שנה באים,
ומורידים קצת מן הלב. כל שנה אני מרגיש כאב חזק יותר על שהיהודי
הזה איננו. הוא הי-ה בשבילי סמל של אוהב חיים ואוהב יהודים ואוהב
ארץ ישראל והכל במה שהוא עשה הלך בדרכים לא שגרתיות ובחיוך של
טוב לב וזה חסר כל כך היום.
בינתים עברה החגיגה בהצלחה גדולה, שלחתי לך מברק, אבל לא
באת. דודה אדית ספרה בגאוה שקבלת נשיקה ממנה באמצע הרחוב
בירושלים. ובכן היו כאן המונים כ 1500 איש והי-ה מסודר יפה
אוכל ושתי' בשפע ומצב רוח מרומם. אני באופן אישי לא יכולתי
להפנות, כי טפלתי ברב אונטרמן עד 10:30 בלילה. מהשרים הופיע
רק יוסל בורג וקרא קריאה נרגשת לאחוד. החותנת שלך היתה
גם כן, אבל אשר וסרטייל לא הי-ה. יוכי היתה ורחל ונדב ושרה
ואסתר אבל לא החלפתי אתם לא שתי מילים. אמא היתה צריכה
להגיש לנשיא ולרב אונטרמן כבוד, אבל הנשיא לא הופיע, כי קרה
לו מקרה אבל במשפחה. הוציאו חוברת על הקבוץ וחלקו אותה לכל
האורחים ושלחתי לך גם אחת. את בית נחום והמרפסת
סדרו ותלו תמונות וכל מיני דברים מהימים ההם עד היום הזה.
די נחמד כשכותבים היו לנו לפני 25 שנה מאות עופות והיום
18000, זה כאילו משהוא הי-ה אומר כשהיתי ילד קטן לפני
30 שנה עשיתי במכנסים והיום אני מתלבש לבד והולך כבר
במכנסים ארוכים. טוב, גם זה עבר. ישנם בבית מרגיע כעת
[עמוד 2]
כמה חברי פאי ותיקים ומבטלים מעט זמן ושופכים לב על מה
שהי' יכול להיות ולא יהי'. ואסיים במלה טובה ששמעתי באזכרה ביד
בנימין בשם הרבי הזקן מגור. אצל יתרו כתוב שהוא הוסיף פרשה אחת
לתורה: ואתה תחייה, אבל הפרשה מתחילה ויאמר יתרו אל משה, לא טוב
הדבר אשר אתה עושה. אמר על זה הרבי, רק למתוח בקורת על זה לא
הי-ה נקרא פרשה על שמו, אבל אתה תחייה זה מתן עצה איך לשנות
למעשה שיהי' יותר טוב על זה מגיע לו. ובכן שבת שלום לך, ישראל,
וכל טוב ונקוה שהדוורים יעבירו את המכתבים לחיילים לפחות.
להתראות שלך אבא. שלום וברכה וכל טוב לך שרולי! לאי"ט [לאורך ימים טובים]
אחרי שאבא כתב ממש את הכל אני רק יכולה לברך אותך עם הרבה ברכות. שה'
ישמור עלך אותך ותחזור בשלום ובריא. עם כל החברים שלך, שבת שלום ואל
תשכח לכתוב לנו כמה מילים. אתה יודע שאנו מאוד מכקים [מחכים]
למכתבים שלך, שרה היתה כאן ומכאן היא המשיכה לנהריה לאסתר
שלך ותשאר שמה כמה ימים. כל טוב והרבה נשיקות שלך אמא.
לישראל שלום רב! לאי'ט [לאורך ימים טובים]
מה שלומך? אני מקוה שטוב, שלומנו טוב. ביום ראשון ורביעי היו מסיבות מאוד
יפות בקבוץ ביום רביעי באו יוכי רחל-נדב אסתר ושרה, למרים הוניג יש בת!
יותר אין חדש שלום ולהתראות שושי. לישראל שלום רב! לא'יט ]לאורך ימים טובים]
מה שלומך שכחתי שאתה במלואים בגלל זה
לו קתבתי לך עכשיו אבא ואמא כתבו
ואז היתה לי הזדמנות לכתוב הרבה נשיקות
ממני אבי
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת
התנתקות
האם את/ה בטוח/ה שאת/ה רוצה להתנתק מאתר אוצרות?
בטוח שאתם רוצים
להתנתק?