יישוב והקמת המדינה 
חינוך ולימודים 
מסעות וטיולים 
אירועים בהיסטוריה 
מלחמות ישראל 
משפחה ויחסים 
חגים ומועדים 
תרבות 
מפורסמים 
ארצות ערב והאסלאם נפתלי שוהה במרסיי בחיפוש אחר ניצולי שואה יהודים ומשם כותב לאשתו על קשייו, אבל גם על מחויבותו להמשיך
סיפור רקע
לקראת ראש השנה ויום הכיפורים, יוסף אייגרמן כותב לאשתו לאה ממרסיי בצרפת. המכתב תורגם בידי בני המשפחה.
יוסף הגיע לשם כדי לחפש אחר ניצולים יהודים, והוא מספר כי בכל מקום שהוא מגיע אליו הוא פוגש אנשים שאיבדו את משפחותיהם. השליחים מנסים להקל על הניצולים ולעזור להם באמצעים המעטים העומדים לרשותם. יוסף תוהה על הקושי של אדם שאין לו בית ומחפש לעצמו בית, וכמה אי אפשר לדון אדם כשלא נמצאים במצבו. הוא מודה שהמסע הזה קשה לו, ועד כמה היה רוצה להיות בבית, אך הוא מרגיש כי זו מחובתו להמשיך בעשייה זו.
לאה ויוסף הכירו בהכשרה בברלין ובשנת 1939 עלו לארץ. הם התיישבו בקיבוץ של "הנוער האגודתי" – קיבוץ חפץ חיים ושם נישאו. לנפתלי יוסף וללאה נולדו שבעה ילדים.
אחרי המלחמה יצא יוסף לשליחות באירופה. הוא נסע עם שני דרכונים, אחד על שמו יוסף אייגרמן, אחד בשם בן
יוסף הגיע לשם כדי לחפש אחר ניצולים יהודים, והוא מספר כי בכל מקום שהוא מגיע אליו הוא פוגש אנשים שאיבדו את משפחותיהם. השליחים מנסים להקל על הניצולים ולעזור להם באמצעים המעטים העומדים לרשותם. יוסף תוהה על הקושי של אדם שאין לו בית ומחפש לעצמו בית, וכמה אי אפשר לדון אדם כשלא נמצאים במצבו. הוא מודה שהמסע הזה קשה לו, ועד כמה היה רוצה להיות בבית, אך הוא מרגיש כי זו מחובתו להמשיך בעשייה זו.
לאה ויוסף הכירו בהכשרה בברלין ובשנת 1939 עלו לארץ. הם התיישבו בקיבוץ של "הנוער האגודתי" – קיבוץ חפץ חיים ושם נישאו. לנפתלי יוסף וללאה נולדו שבעה ילדים.
אחרי המלחמה יצא יוסף לשליחות באירופה. הוא נסע עם שני דרכונים, אחד על שמו יוסף אייגרמן, אחד בשם בן פורת, ודרכון שלישי על שם צבי גאבל, שאיתו הוא יצא לסיורים ברחבי איטליה. הוא הקפיד לבקר במקומות שהיו בהם פליטים חרדיים. הוא סייר במחנות אונר"א, בכפרי נוער, בבתי יתומים, בהכשרות ובישיבות. ממסעותיו הקפיד לכתוב למשפחתו בישראל. בספטמבר 1946 הסתיימה השליחות של יוסל באירופה והוא שב לקיבוץ חפץ חיים.
לאה ראנד הייתה אישה רבת פעלים, חברותית וחרוצה, שנפטרה בטרם עת בגיל 35. היא הותירה אחריה שבעה יתומים ובעל. זו הייתה טרגדיה נוראה למשפחתה ולקיבוץ בכלל. לימים נשא נפתלי יוסף את חברת המשפחה בובי רחל פרנקל לאישה, ונולדו להם עוד שני ילדים.
נוסף על חשיבותם ההיסטורית, יש למכתבים של משפחת אייגרמן משמעות רבה עבור המשפחה, שכן רוב הילדים לא זכו להכיר לעומק את אופייה של אימם.
את המכתבים תרמה לפרויקט אוצרות בתם של נפתלי יוסף ולאה- רחל שנרב.
ארועי התקופה
כתב היד
20.9.46
כתיבה וחתימה טובה
לאה יקירתי
ביום רביעי ראש השנה, פעם ראשונה שלא נהיה ביחד מי יודע היכן אני אהיה אבל אל תהיי עצובה, קטנה, אנחנו לא יכולים אחרת מאשר למלא את חובתנו ואני אפילו לא יודע האם אני אכן ממלא תמיד את חובתי.
קשה לי לכתוב לך, אני כבר הרבה זמן לא נמצא בבית ואני מרגיש כאן נורא. לאן שאתה מגיע אתה רואה רק צרות ונתקל בגורלות טרגיים. גם פה במרסיי יש הרבה עבודה לו רק האמצעים היו עומדים לרשותנו על מנת לעזור.
היום אחה"צ אסע אל ההכשרה שם נמצאים גם החברים שלנו. כ"כ נורא לבוא בידיים ריקות על מנת לנחם, ובמיוחד כאשר אני בעצמי זקוק לניחומים.
לו כולם היו מרגישים מה פירוש הדבר שאין לאדם בית, או שיש לו בית והוא לא יכול להגיע אליו, אז בוודאי היו הרבה פחות צרות בעולם.
עובר הרבה זמן עד שלומדים לא לדון את חברך עד שאתה לא עובר את מה שהוא עבר.
הלוואי שהקב"ה ייתן שהכל יהיה טוב.
השבועות האחרונים האלה מאוד השפיעו עליי יותר משבועות אחרים כי אין דבר יותר גרוע מאשר לגמור פרק ואינך יכול להתחיל בפרק הבא. אבל מה יש לך מכל זה? שנינו הרי לא שייכים לאלה שחיים רק ברוח ואנו מתפשרים, ואני רוצה אותך כמו שאת עם הידיים שלך עם הפה שלך, והייתי רוצה לחבק גם את הילדים, והייתי רוצה לשחק איתם, ובע"ה זה יהיה בקרוב ואז אהובתי אנחנו שוב נתחיל לחיות את החיים הישנים שלנו ואנחנו נודה לקב"ה שאנחנו שוב נוכל לריב.
אם הכול יהיה בסדר כפי שאני מתאר לעצמי אז שנינו נוכל עוד פעם לראות את אותם הדברים שאני ראיתי רק בצורה מאוד שטחית. ביחד אנחנו נשמח ונעבור ביחד והכל בע"פ. ולראש השנה לך וילדים כל טוב, דרישת שלום לכל החברים והחברות.
שלך יוסל
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת
