אוֹצָרוֹת
2024 28 במאי

סוניה מספרת לברץ על טיבן של קבוצות המעפילים בקפריסין

סוניה בריימן קפריסין

כתב היד

7 עמודי מכתב

סיפור רקע

סוניה בריימן עלתה לארץ בדרך בלתי חוקית, ולאחר טלטולי דרך קשים הגיעה למחוז חפצה. כחלוצה בעלייה השלישית חייתה לאור העיקרון של הגשמה עצמית, כפי שהבינוה היא וחבריה. היא הצטרפה לגדוד העבודה על שם יוסף טרומפלדור, עבדה בפלוגה שסללה את כביש טבריה-מגדל; במטבחי פועלים ברחבי הארץ, ובהם מטבח הפועלים בנהריים; בניהול משק הבית בארזה שבמוצא ועוד. בשנת 1929 הגיעה לדגניה. בעבודה ראתה את תכלית החיים ואת טעמם. פעילי הציבור, שהכירו והעריכו את תבונתה של סוניה, את אחריותה ואת מסירותה לכל תפקיד שעסקה בו, קראו לה למלא שליחויות שונות. היא נשלחה לקפריסין לטפל במעפילים ששהו שם במחנות ארעיים. את גולת הכותרת של שליחותה ושל פעילותה הציבורית ראתה בעבודתה עם פליטי השואה בקפריסין, והכינוי "האישה הקטנה עם המטפחת האדומה" שהודבק לה, היה יקר לה מכול.

סוניה בריימן עלתה לארץ בדרך בלתי חוקית, ולאחר טלטולי דרך קשים הגיעה למחוז חפצה. כחלוצה בעלייה השלישית חייתה לאור העיקרון של הגשמה עצמית, כפי שהבינוה היא וחבריה.
היא הצטרפה לגדוד העבודה על שם יוסף טרומפלדור, עבדה בפלוגה שסללה את כביש טבריה-מגדל; במטבחי פועלים ברחבי הארץ, ובהם מטבח הפועלים בנהריים; בניהול משק הבית בארזה שבמוצא ועוד. בשנת 1929 הגיעה לדגניה. בעבודה ראתה את תכלית החיים ואת טעמם. פעילי הציבור, שהכירו והעריכו את תבונתה של סוניה, את אחריותה ואת מסירותה לכל תפקיד שעסקה בו, קראו לה למלא שליחויות שונות. היא נשלחה לקפריסין לטפל במעפילים ששהו שם במחנות ארעיים. את גולת הכותרת של שליחותה ושל פעילותה הציבורית ראתה בעבודתה עם פליטי השואה בקפריסין, והכינוי "האישה הקטנה עם המטפחת האדומה" שהודבק לה, היה יקר לה מכול.

עמודי המכתב ותמלול

עמוד 1/7

מחנה־קיץ מס' 62 יום א' דסוכות

שלום וברכה לך, יוסף.
לפני רגעים מספר חזרתי מקבוצתו של "קרובך" (הוא ספר לי היום על "הקרבה" שביניכם) ולבי כֹה מלא רגשות נפלאים שאי־אפשר להכילם. דבר אחד ברור לי, שעם שנותרו לו עוד בנים כאלה אחרי כל הפורענויות שבאו עליו אין לו להתיאש. אמנם אני יודעת שלא כולם כאלה, אבל רב הנער שנפגשתי אתו במשך הימים המועטים שני כאן יש להתפאר ולהתברך בו.
ובכן הקבוצה מהפגישה הראשונה אינה עושה רשם יוצא מהכלל. קדם כל רמתם ההשכלתית – לא של כולם אמנם – די נמוכה.
אך בשבתי ביניהם למעלה מארבע שעות הוקסמתי מגלויים אנושיים רבים. מספר חברי הקבוצה הוא – איני זוכרת בדיוק – בין 24 ל30; בדרך גלגוליהם השונים עוד בגרמניה "אמצו" להם "אבא" ו"אמא" זאת אומר איש ואישה בגיל קשיש וכל חברי הקבוצה קוראים להם אבא ואמא, שאלתי אותם הורים של מי הם וקבלתי תשובה "של כולנו". לו ראית את היחסים שבין הבנים להורים, איזו אהבה והערצה הדדיות ביניהם! כל חברי הקבוצה אנשים פשוטים חרוצים מאד ויומם מלא וגדוש, אין להם די זמן להספיק להגשים את התכניות, גם לומדים עברית באופן רציני. בחריצותו ויכלתו המיוחדת מצטין יצחק. לֶמבֶרג בודאי ספר לך עליו. לו ראית איזו עבודות פח הוא מוציא לפועל ולא רק מפח. יש ביניהם חבר שאוהב מאד חקלאות. בגרמניה במחנה הצליח מאד בגדול ירקות ופרחים, נסה את גורלו גם כאן וזרע ת.א. באדמת החול הצחיחה בימי אב הלוהטים ומסופר הסוף מובן מא??? שמע שאני לולינית ופנה אלי שאעזר לסדר לול קטן. ואחרי הסברותי שביצים בודאי לא תהיה בעונה זו ומהתרנגלות הקפריסאיות, שאיני מכירה אותן, הוא בכל זאת לא נרתע ואמר לי שלפחות יהיה לאנשים עוד משהו לעסק בו ומכיון שיש ביניהם אנשים אחדים עם נטיה לעבודת לול שאתן להם שעורים תיאורתיים. למה שאני מובן הסכמתי. וכנראה שחברי התנועה שנמצאים כאן פרסמו אותי בתור בעלת־מקצוע ושלשום כבר סדרתי במחנה־החרף תכנית ללול אינטנסיבי ל50 תרנגלות ואמתול הודיעו לי שכבר נגשו לבניה.
אלה הם חברים מצ'כוסלובקיה, התעקשו מאד והשיגו אפילו הלואה מהז'וינט על מנת להחזירה בביצים, ואחרי שהסברתי להם שהסכויים להטלה חלשים מאד לא התיאשו וענו לי שאם לא יהיו ביצים ישלמו לז'וינט בתרנגלות לפני עלותם ארצה. הנה אתה רואה, יוסף. מבלי לצפות לזה אעסק בתעסוקה. ישנה גם תכנית לגדל ירק. מרץ, רצון ויזמה אינם חסרים. היסוד שלילי משמש להם האכל המרובה שנשאר ללא נצול במטבחים. ומה אתה חושב לו אפשר היה לבצע העברת איזו מאות תרנלות משובחות מהארץ הנה, אפשר היה להעסיק בזה עשרות אנשים ולהקנות להם מ???ם ממשיים על ענף זה. אך לדאבוננו הגדול אני יודעת שזה בלתי אפשרי.
נשוב לקבוצתנו במחנה שורר סדר ונקיון להפליא. הוזמנתי לארוחת־הערב ומכאן שהם כבר התחילו להתכונן 
לקראת החרף פרקו את האהל של חדר־האכל בכדי להתקונן לחרף ומשום זה הם אוכלים בשני אהלים שגרים בהם.
בקבוצה ישנן שתים או שלש צעירות נשואות. כל אחת ברכה על הנרות והתחילו לערך את השלחן: ספלי־פח מעשה ידיו של יצחק, קופסה מפח עם סכר, 2–3 צלחות מפח עם שעליהן היתה ערוכה הסעודה: פרוסות לחם, שטעמו לא משובח ביותר ועליהן ערוכות: חתיכה קטנה גבינה אוסטרלית, חתיכה צנונית, פלפל ירק וחתיכה קטנה דג־מלוח. זאת היא כל הארוחה החגיגית, כי באופן רגיל מורכבת ארוחת־הערב מלחם ותה גרידא. אבל היא נאכלה בהשראה כזאת שעלתה על כל ארוחת מלכים. והם כל פעם צינו ששמעו שבארץ מפריזים על רע מצבם.
בכלל לא תארתי בשום אופן שבספור פשוט על חיינו היום־יומיים בארץ אפשר להכניס בחייהם שמחה והתלהבות כאלה. וכשמראים תמונות מהארץ עוברת ההתלבות את כל הגבולות ובפרט תמונות של ילדים ובעלי חי. לכן אני רוצה לבקש ממך שתשיג לי עד כמה שאפשר יותר תמונות מהטפול ומאין שאתה רק רוצה ותשלח לי. אני כן יכלה להבטיח להחזירם בסדר. כמו כן אבקש איזו תמונות של מרים, כי נפגשתי כאן עם הולנדים מאמסטרדם שהוריהם ידידי מרים ומאד משתוקקים להכירה. ועוד בקשה יש לי אליך, כי אני בטוחה שאתה תמלאנה יותר מכל אחר: אותו בחור חקלאי שבקבוצת יצחק רוצה לבצר את האהלים לקראת החרף והוא עושה תל מחוץ סביבם ובקש ממני אם זה ביכלתי להשיג לו זרעים של לאיזה שהוא ירק שיקלט בחוץ שלא ובאופן כזה יחזקו שלא יתמסמס בגשם, וחוץ מזה תשוקת כולם לצמח ופרח כה עזה שהם מקוים במידת־מה לבא על ידי זה על ספוקם. הם סדרו להם פרחים מלאכותיים עדינים מאד שדומ מצמר שדומים לאלמָוֶת. התיעץ נא עם חיה ועשה כמיטב יכלתך. 
אני כל הימים האלה סובלת מכאב רגל וגם כל מחכים כאן למעפילים חדשים אומדים את מספרם ב-16000 לזה שמחים כולם בלי יוצא מן הכלל. אומרים שלמחנה שאני עובדת יגיעו כששת אלפים.
כן, הבחורים שהערב שוחחתי אתם בקשו ממני לקשרם עם התנועה בארץ, עשו שם כטוב בעיניכם וכתבו, כתבו הרבה מכתבים. – עצם קבלת־המכתב הוא דבר גדול כאן, ובפרט מתנועה. כתבו על הכל ואת האמת הגלויה. רכשתי לי קצת לבבות רק בלל בגלל האמת. ספרתי להם על חניתה, אבוקה ועל חיי הקבוצה בלי כחל ושרק וזה כנראה מוצא חן בעיניהם. העיקר כתבו להם, שירגישו שאינם בודדים. זהו העיקר. 
תשומת קצת יותר תשומת־לב אבקש מכם לקבוצת אליעזר גלר. כי הם מרגישים נחיתות לגבי הקבוצה השניה, כי רמתם התרבותית קצת יותר נמוכה ואולי בעיקר משום שקבוצה לנגב מחשיבה את עצמה, אולי קצת בצדק, ולכן עליכם לעודדם מעט.
אלה הם בחורים טובים, שרובם עברו את רוס ההכשרה אצל סטלין. זאת היתה הכשרה כהלכה. רב האנשים שהיו ברוסיה אומרים לי, שלו באו ישר מרוסיה ארצה היתה הארץ מפיקה מהם תועלת רבה כי חוסנו שם בתנאים הקשים, אך קפריסין מנונת את האנשים. שלחו להם מעט תמונות וחמר קריאה באידיש. אחי הבטיח לי לשלח ספרים, אם יהיה ביניהם משהו מתאים גם כן אוריד.
אני מבקשת לשלח גם לי משהו שיהיה לי מושג מהנעשה בתנועה. שלח לי על כתבתי, כי כל החמר של המפלגה, וההסתדרות מתקבל למחנה החרף, אלי בכל אופן לא מגיע שום דבר, אף כי אני דורשת שישלחו לי. אינני רוצה להיות תלויה במישהו ואני חוזרת ומבקשת לשלוח לי על שמי ולהדגיש את המלה קראולוס. פעם הזדמנתי במחנה החרף לחדרו של זינגר וראיתי חוזר מהמזכירות שהיה מודגש חזק: "פרטי בהחלט"
מצאתי מחובתי לקראו וע"י זה נודע לי מה שנודע.
אני חושבת שיש לי הזכות והרשות לתבע זאת.
בעבודתי אני עבודת עובדת לא מעט, מקבלת הבטחות מהזויינט והממשלה, לפעמים גם מחמאות, אך דבר ממשי טרם קבלתי.
יוסף, מכיון שאתה בעיני הכל יכל, אוכל אולי תוכל להשיג לי מעט מכונות בשר (כעשרים לפחות) וסכיני־מטבח, כי את זאת גם המוסדות כאן לא הבטיחו לי. אני מצטערת מאד שאינך עכשיו באמריקה, בודאי היית עוזר לי במשהו. אני כותבת מכתבים ומבקשת כספים וכלים, אך עד עכשיו עוד לא נעניתי.
פעם נפגשתי עם הרצפלד בפריז באספת ציונות. זה היה בזמן התישבות האלף והוא, כרגיל, היה זקוק לכספים. פנה לקהל ואמר: "אספו כספים, אפילו מהסבתות המתות שלכם, לא איכפת לי רק הבו לי כספים!"
הדברים האלה עשו עלי רשם קשה מאד. כיום אני מוכנה לפנות לא רק לסבתות המתות, לו רק היתה לי תקוה לקבל משהו.
מה עם הזרעים? האמנם כה קשה לסדרם?
מה שלום בן־יעקב? מה בכלל בדגמה? מה שלום משפחתך ובעיקר שלומה. של דפנה?

הגד שלום לכולם
ברֹב ברכות
סוניה

ד"ש לברנשטין, אחרי מכתבי הפרטיים איתך, שאני מאמינה שתמסר לו מה שחשוב לו לדעת, אין לי סבלנות ופנאי לכתב לו במיוחד. לולא זאת הייתי מחו עושה זאת מתוך חובה.

עמוד 2/7
עמוד 3/7
עמוד 4/7
עמוד 5/7
עמוד 6/7
עמוד 7/7

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: סוניה בריימן
מיקום: קפריסין
תאריך: 01.01.1970

מקבל/ת המכתב

שם: יוסף ברץ
מיקום: לא ידוע

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראתם

עמודי המכתב ותמלול

עמוד 1/7

מחנה־קיץ מס' 62 יום א' דסוכות

שלום וברכה לך, יוסף.
לפני רגעים מספר חזרתי מקבוצתו של "קרובך" (הוא ספר לי היום על "הקרבה" שביניכם) ולבי כֹה מלא רגשות נפלאים שאי־אפשר להכילם. דבר אחד ברור לי, שעם שנותרו לו עוד בנים כאלה אחרי כל הפורענויות שבאו עליו אין לו להתיאש. אמנם אני יודעת שלא כולם כאלה, אבל רב הנער שנפגשתי אתו במשך הימים המועטים שני כאן יש להתפאר ולהתברך בו.
ובכן הקבוצה מהפגישה הראשונה אינה עושה רשם יוצא מהכלל. קדם כל רמתם ההשכלתית – לא של כולם אמנם – די נמוכה.
אך בשבתי ביניהם למעלה מארבע שעות הוקסמתי מגלויים אנושיים רבים. מספר חברי הקבוצה הוא – איני זוכרת בדיוק – בין 24 ל30; בדרך גלגוליהם השונים עוד בגרמניה "אמצו" להם "אבא" ו"אמא" זאת אומר איש ואישה בגיל קשיש וכל חברי הקבוצה קוראים להם אבא ואמא, שאלתי אותם הורים של מי הם וקבלתי תשובה "של כולנו". לו ראית את היחסים שבין הבנים להורים, איזו אהבה והערצה הדדיות ביניהם! כל חברי הקבוצה אנשים פשוטים חרוצים מאד ויומם מלא וגדוש, אין להם די זמן להספיק להגשים את התכניות, גם לומדים עברית באופן רציני. בחריצותו ויכלתו המיוחדת מצטין יצחק. לֶמבֶרג בודאי ספר לך עליו. לו ראית איזו עבודות פח הוא מוציא לפועל ולא רק מפח. יש ביניהם חבר שאוהב מאד חקלאות. בגרמניה במחנה הצליח מאד בגדול ירקות ופרחים, נסה את גורלו גם כאן וזרע ת.א. באדמת החול הצחיחה בימי אב הלוהטים ומסופר הסוף מובן מא??? שמע שאני לולינית ופנה אלי שאעזר לסדר לול קטן. ואחרי הסברותי שביצים בודאי לא תהיה בעונה זו ומהתרנגלות הקפריסאיות, שאיני מכירה אותן, הוא בכל זאת לא נרתע ואמר לי שלפחות יהיה לאנשים עוד משהו לעסק בו ומכיון שיש ביניהם אנשים אחדים עם נטיה לעבודת לול שאתן להם שעורים תיאורתיים. למה שאני מובן הסכמתי. וכנראה שחברי התנועה שנמצאים כאן פרסמו אותי בתור בעלת־מקצוע ושלשום כבר סדרתי במחנה־החרף תכנית ללול אינטנסיבי ל50 תרנגלות ואמתול הודיעו לי שכבר נגשו לבניה.
אלה הם חברים מצ'כוסלובקיה, התעקשו מאד והשיגו אפילו הלואה מהז'וינט על מנת להחזירה בביצים, ואחרי שהסברתי להם שהסכויים להטלה חלשים מאד לא התיאשו וענו לי שאם לא יהיו ביצים ישלמו לז'וינט בתרנגלות לפני עלותם ארצה. הנה אתה רואה, יוסף. מבלי לצפות לזה אעסק בתעסוקה. ישנה גם תכנית לגדל ירק. מרץ, רצון ויזמה אינם חסרים. היסוד שלילי משמש להם האכל המרובה שנשאר ללא נצול במטבחים. ומה אתה חושב לו אפשר היה לבצע העברת איזו מאות תרנלות משובחות מהארץ הנה, אפשר היה להעסיק בזה עשרות אנשים ולהקנות להם מ???ם ממשיים על ענף זה. אך לדאבוננו הגדול אני יודעת שזה בלתי אפשרי.
נשוב לקבוצתנו במחנה שורר סדר ונקיון להפליא. הוזמנתי לארוחת־הערב ומכאן שהם כבר התחילו להתכונן 
לקראת החרף פרקו את האהל של חדר־האכל בכדי להתקונן לחרף ומשום זה הם אוכלים בשני אהלים שגרים בהם.
בקבוצה ישנן שתים או שלש צעירות נשואות. כל אחת ברכה על הנרות והתחילו לערך את השלחן: ספלי־פח מעשה ידיו של יצחק, קופסה מפח עם סכר, 2–3 צלחות מפח עם שעליהן היתה ערוכה הסעודה: פרוסות לחם, שטעמו לא משובח ביותר ועליהן ערוכות: חתיכה קטנה גבינה אוסטרלית, חתיכה צנונית, פלפל ירק וחתיכה קטנה דג־מלוח. זאת היא כל הארוחה החגיגית, כי באופן רגיל מורכבת ארוחת־הערב מלחם ותה גרידא. אבל היא נאכלה בהשראה כזאת שעלתה על כל ארוחת מלכים. והם כל פעם צינו ששמעו שבארץ מפריזים על רע מצבם.
בכלל לא תארתי בשום אופן שבספור פשוט על חיינו היום־יומיים בארץ אפשר להכניס בחייהם שמחה והתלהבות כאלה. וכשמראים תמונות מהארץ עוברת ההתלבות את כל הגבולות ובפרט תמונות של ילדים ובעלי חי. לכן אני רוצה לבקש ממך שתשיג לי עד כמה שאפשר יותר תמונות מהטפול ומאין שאתה רק רוצה ותשלח לי. אני כן יכלה להבטיח להחזירם בסדר. כמו כן אבקש איזו תמונות של מרים, כי נפגשתי כאן עם הולנדים מאמסטרדם שהוריהם ידידי מרים ומאד משתוקקים להכירה. ועוד בקשה יש לי אליך, כי אני בטוחה שאתה תמלאנה יותר מכל אחר: אותו בחור חקלאי שבקבוצת יצחק רוצה לבצר את האהלים לקראת החרף והוא עושה תל מחוץ סביבם ובקש ממני אם זה ביכלתי להשיג לו זרעים של לאיזה שהוא ירק שיקלט בחוץ שלא ובאופן כזה יחזקו שלא יתמסמס בגשם, וחוץ מזה תשוקת כולם לצמח ופרח כה עזה שהם מקוים במידת־מה לבא על ידי זה על ספוקם. הם סדרו להם פרחים מלאכותיים עדינים מאד שדומ מצמר שדומים לאלמָוֶת. התיעץ נא עם חיה ועשה כמיטב יכלתך. 
אני כל הימים האלה סובלת מכאב רגל וגם כל מחכים כאן למעפילים חדשים אומדים את מספרם ב-16000 לזה שמחים כולם בלי יוצא מן הכלל. אומרים שלמחנה שאני עובדת יגיעו כששת אלפים.
כן, הבחורים שהערב שוחחתי אתם בקשו ממני לקשרם עם התנועה בארץ, עשו שם כטוב בעיניכם וכתבו, כתבו הרבה מכתבים. – עצם קבלת־המכתב הוא דבר גדול כאן, ובפרט מתנועה. כתבו על הכל ואת האמת הגלויה. רכשתי לי קצת לבבות רק בלל בגלל האמת. ספרתי להם על חניתה, אבוקה ועל חיי הקבוצה בלי כחל ושרק וזה כנראה מוצא חן בעיניהם. העיקר כתבו להם, שירגישו שאינם בודדים. זהו העיקר. 
תשומת קצת יותר תשומת־לב אבקש מכם לקבוצת אליעזר גלר. כי הם מרגישים נחיתות לגבי הקבוצה השניה, כי רמתם התרבותית קצת יותר נמוכה ואולי בעיקר משום שקבוצה לנגב מחשיבה את עצמה, אולי קצת בצדק, ולכן עליכם לעודדם מעט.
אלה הם בחורים טובים, שרובם עברו את רוס ההכשרה אצל סטלין. זאת היתה הכשרה כהלכה. רב האנשים שהיו ברוסיה אומרים לי, שלו באו ישר מרוסיה ארצה היתה הארץ מפיקה מהם תועלת רבה כי חוסנו שם בתנאים הקשים, אך קפריסין מנונת את האנשים. שלחו להם מעט תמונות וחמר קריאה באידיש. אחי הבטיח לי לשלח ספרים, אם יהיה ביניהם משהו מתאים גם כן אוריד.
אני מבקשת לשלח גם לי משהו שיהיה לי מושג מהנעשה בתנועה. שלח לי על כתבתי, כי כל החמר של המפלגה, וההסתדרות מתקבל למחנה החרף, אלי בכל אופן לא מגיע שום דבר, אף כי אני דורשת שישלחו לי. אינני רוצה להיות תלויה במישהו ואני חוזרת ומבקשת לשלוח לי על שמי ולהדגיש את המלה קראולוס. פעם הזדמנתי במחנה החרף לחדרו של זינגר וראיתי חוזר מהמזכירות שהיה מודגש חזק: "פרטי בהחלט"
מצאתי מחובתי לקראו וע"י זה נודע לי מה שנודע.
אני חושבת שיש לי הזכות והרשות לתבע זאת.
בעבודתי אני עבודת עובדת לא מעט, מקבלת הבטחות מהזויינט והממשלה, לפעמים גם מחמאות, אך דבר ממשי טרם קבלתי.
יוסף, מכיון שאתה בעיני הכל יכל, אוכל אולי תוכל להשיג לי מעט מכונות בשר (כעשרים לפחות) וסכיני־מטבח, כי את זאת גם המוסדות כאן לא הבטיחו לי. אני מצטערת מאד שאינך עכשיו באמריקה, בודאי היית עוזר לי במשהו. אני כותבת מכתבים ומבקשת כספים וכלים, אך עד עכשיו עוד לא נעניתי.
פעם נפגשתי עם הרצפלד בפריז באספת ציונות. זה היה בזמן התישבות האלף והוא, כרגיל, היה זקוק לכספים. פנה לקהל ואמר: "אספו כספים, אפילו מהסבתות המתות שלכם, לא איכפת לי רק הבו לי כספים!"
הדברים האלה עשו עלי רשם קשה מאד. כיום אני מוכנה לפנות לא רק לסבתות המתות, לו רק היתה לי תקוה לקבל משהו.
מה עם הזרעים? האמנם כה קשה לסדרם?
מה שלום בן־יעקב? מה בכלל בדגמה? מה שלום משפחתך ובעיקר שלומה. של דפנה?

הגד שלום לכולם
ברֹב ברכות
סוניה

ד"ש לברנשטין, אחרי מכתבי הפרטיים איתך, שאני מאמינה שתמסר לו מה שחשוב לו לדעת, אין לי סבלנות ופנאי לכתב לו במיוחד. לולא זאת הייתי מחו עושה זאת מתוך חובה.

עמוד 1/7
עמוד 1/7
עמוד 1/7
עמוד 1/7
עמוד 1/7
עמוד 1/7

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: נעמי רובין
מיקום: גבעתיים
תאריך: 1973-11-04

מקבל/ת המכתב

שם: יוסף ברץ
מיקום: לא ידוע

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראתם

Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

eye

תפריט נגישות