יישוב והקמת המדינה 
חינוך ולימודים 
מסעות וטיולים 
אירועים בהיסטוריה 
מלחמות ישראל 
משפחה ויחסים 
חגים ומועדים 
תרבות 
מפורסמים 
ארצות ערב והאסלאם סוניה נשלחה לקפריסין לטפל בפליטי השואה, היא כותבת לברץ על המתרחש באי
סיפור רקע
סוניה בריימן עלתה לארץ בדרך בלתי חוקית, ולאחר טלטולי דרך קשים הגיעה למחוז חפצה. כחלוצה בעלייה השלישית חייתה לאור העיקרון של הגשמה עצמית כפי שהבינוה היא וחבריה. היא הצטרפה לגדוד העבודה על שם יוסף טרומפלדור, עבדה בפלוגה שסללה את כביש טבריה-מגדל; במטבחי פועלים ברחבי הארץ, ובהם מטבח הפועלים בנהריים; בניהול משק הבית בארזה שבמוצא ועוד. בשנת 1929 הגיעה לדגניה. בעבודה ראתה את תכלית החיים ואת טעמם. פעילי הציבור, שהכירו והעריכו את תבונתה של סוניה, את אחריותה ואת מסירותה לכל תפקיד שעסקה בו, קראו לה למלא שליחויות שונות. היא נשלחה לקפריסין לטפל במעפילים ששהו שם במחנות ארעיים. את גולת הכותרת של שליחותה ושל פעילותה הציבורית ראתה בעבודתה עם פליטי השואה בקפריסין, והכינוי "האישה הקטנה עם המטפחת האדומה" שהודבק לה היה יקר לה מכול.
ארועי התקופה
כתב היד
קפריסין, 10.3.48
שלום לך, יוסף.
פעמים אחדות התחלתי לכתב לך והפסקתי, ונדמה היה לי לסוף שכבר כתבתי לך. גם הפעם קשה לכתב, כי נדמה לי שכל קפריסין על חויותיה העמוקות ביותר חִוֶרֶת לגמרי לאור המציאות הארץ־ישראלית.
יוסף, יש להצטער מאד על שלא קבלת ויזה: השליחים נתונים רובם ככולם לענין סדור העליה –עבודה לא קלה ונעימה ביותר, לקבלת המעפילים החדשים, ז.א. בסדורם הטכני, ולו בא אש כמוך לזמן-מה, היה יכל לעשות הרבה גדולות, נדמה לי שאפילו אי־אפשר להעריך מראש כמה שיכלת לתת כאן לצבור.
לי חסרת במיוחד.
בענין קבלת האנשים: הציוני לא קים את מה שהותנה בינו ובין החבר מסיבה פשוטה: לא היתה עליה והאנשים שלהם נמצאים עוד בקפריסין ומי יודע אם ההסכם אינו קים בעינו.
אנשים שהגדירו את עצמם לדגניה – תורם לעליה בחדש מאי. בעוד שבוע־שבועיים יעלהו מהם שבעה אנשים. ככה שלעונה הקשה אינם באים בחשבון. אך אין זה אומר כלום, אם החליטו לקבל חברים אי־אפשר להתחשב בחדש או חדשים זמן, בפרט שאלה הם, בכל זאת, מהאנשים המוצלחים ביותר שבמחנות הקיץ. בנוגע לבחור של רות טננבוים אני רוצה יכלה להגיד לך שהקשר ביניהם נפסק. קבלתי אתמול מכתב מרות, בו בקשה אותי להתענין בעליתו. אני רוצה להגיד לך שגם בבואי מדגניה ובהביאי לו מכתב ממנה הוא פגש אותי בקרירות, ככה ששכחתיו לגמרי, אפילו את פרצופו לא זכרתי. אני יום, יום נמצאת במחנה והוא בלי שום ספק רואה אותי ואף פעם לא נגד אלי.
בכדי להתענין בעליתו של אדם – וספק גדולי הוא אם יכלתי לעזר למענו במשהו – יש להכירו פנים ולדעת פרטים מסוימים. שלחתי לקרא לו. הוא אמנם תיכף הופיע וכשרציתי וכשרק התחלתי להסביר לו לשם מה הזמנתיו, ענה לי שאין ברצונו לעלות, ושהוא כועס מאד על רות ושלח לה בחזרה את מכתבה האחרון, ועוד פעם חזר שכועס עליה מאד.
אחרי כן הוסיף שרוצה לשוחח אתי על כל הענין, היות ואני מכירה את רות (ואני, בעצם, איני מכירה אותה, גם ספרתי לו על מידת ההיכרות שבינינו, אך הוא בכל זאת בקשר ביני להתפנות לשיחה). הייתי במצב קצת טפשי והבטחתי בהקדם האפשרי למצא שעה פנויה לכך. אני מקוה מחר להפגש אתו. הענין אינו נעים לי ביותר, אך אעשה זאת כמו שאני עושה עוד דברים בלתי נעימים.
אני מתארת לי את מצבה של רות…
על תוצאות השיחה אכתב לך.
יוסף, היה כאן היום מפקד של שורות המגינים במחנות־הקיץ
זה היה מראה נהדר! מאות בחורים בריאים וצעירים צעדו בסך. מאומנים תחת פקוד עברי. גם בקפריסין יש נוער ארץ־ישראלי שאין להתביש בו. כשראיתי את חמשת־ששת הנערים הארץ־ישראליים המארגנים את כל זה, ובאיזו פשטות, רצינות ומסירות! אין להתביש בהם, בישראלים!
חבל רק שכולם שכמעט כולם שיכים לשמאל, נימוקם אתם על זה ואולי גם מוצדק.
יוסף, איני זוכרת אם כבר בקשתיך להתענין בועד למען גולי קפריסין אם הם יכלים להתענין בבגז'י שתשלח הנה לפה חדשים יותר. עד היום עוד לא קבלתי כל את כל החבילות ששלחו מדגניה וממקומות אחרים ברחשי לב כה טובים ועמוקים.
מה שלום מרים והילדים? איפה גדעון וארלי?
לך הלא לא קשה לכתב, ואתה גם יכל להבין אותי משהו יותר ממישהו אחר, שלא התנסה במצבים כאלה, לכן אני מבקשת אותך לכתב מדי פעם בפעם.
מסר שלום לברנשטין.
ד"ש לבבית לכל החברים בבית.
ברב ברכות
סוניה
נ.ב. אני מקוה שענין רות נשאר רק בינינו. לשמואל ברנשטין יש לי דוקא מה לכתב, אך אין מרץ וזמן
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת
