שני אחים פולנים ניצולי שואה שאיבדו כל קשר במלחמת העולם השינה. אחד הגיע לארץ ב1948 והשני נשאר בפולין עם זהות פולנית שקיבל במחנה. אף אחד לא ידע שהשנישרד עד שהאח בפולין פנה לצלב האדם וכך מצאו אחד את השני אחרי 40 שנה.

רותי מספרת: אבא של בעלי שמואל לייטנר הגיע לארץ אחרי השואה והיה בין מקימי קיבוץ גזית. תמיד חשב שלא נשאר אף אחד ממשפחתו.
אחרי 40 שנה הגיע מכתב דרך הצלב האדום הפולני. המכתב ששלחתי לך. בו כתוב שאחיו חי וקיים. הוא קבל זהות של נער פולני במחנה סטפן רוסלוסקי. כשחזר לעיר מולדתו בנזין לא מצא זכר לאף אחד. החליט להשאר בפולין בזהותו הפולנית.
במכתב כתוב את כל הפרטים על משפחת לייטנר, שם האב, האם, הכתובת, בית הספר. שמואל מזהה שהוא באמת אחיו בהתרגשות ענקית. התחילו להתכתב, עדיין בתקופה הקומוניסטית. שמואל נסע לפולין ופגש את אחיו. כעבור כמה שנים האח בא לבקר בארץ. התרגשות ענקית.
האח נפטר ב1999 ואיבדנו קשר. שמואל נפטר ב2020. עברתי על כל המסמכים ומצאתי את המכתב המקורי בפולנית. חבר בפולין תרגם לי את המכתב. ידענו שלסופן יש בן. החבר בפולין הצליח לאתר את הבן תוך שעתיים, מייל, נייד וכו'. הטכנולוגיה היום מאפשרת איתורים מדהימים. אני התחלתי להתכתב עם הבן. בעלי גבריאל לייטנר בן יחיד לשני ניצולי שואה בלי אף בן משפחה. הבן תומר בפולין הוא בן דודו היחיד בעולם.
ב2020 תכננתי לנסוע לפולין עם קבוצה של דור שני של איסור זגלמביה. המסע נדחה בגלל הקורונה ובסוף יצאתי בדיוק לפני שנה, יוני 2022. קבעתי עם תומר שנפגש הבנזין. הוא הגיע עם אישתו ושני ילדיהם. הם לא ראו יהודי בחיים. כולנו בכינו. נעשו קשרים בינינו הוזמנתי אותם לבוא לישראל בפברואר. לתדהמתי באו כולם ופגשו את כל משפחת לייטנר בארץ. לנו יש 4 ילדים ו10 נכדים אז היה מפגש משפחתי מדהים.
אני מקווה שאסע לפולין שוב.