בודפסט 9.2.1937
ב"ה
יום ג' לסדר תרומה תרצ"ז לפ"ק
חברי היקר נ"י
שמעתי השמועה אך כי לא טובה, שנפלה עטרה ונזר מביתך.
רציתי לכתוב לך זה כמה ימים, ולא אוכל כי דמאות מלאו העיניים,
גם עתה באחוז העט בידי, כאב וצער אחז כל גופי, על פטירת
האשת חיל הזות, שכל ימיה היו בצדקות, כל יודעיה דברו ממידותיה
היפות והטובות, עתה איננה האשה היקרה הזאת, הדא הוא דכתיב
"בקרובי אקדש", ובשביל זה נתכבה אש הקודש, היא היתה העלה התמימה
שמכפרת על בני עמה, היא באתה לזמן קצר בקרבנו, להראות הדרך
אשר ילכו לעמנו, ובזמן מעט משלמת עצמה, ויצאה מביננו בנשמה טהורה,
אשריך שזכיתה להיות עמה ולראות בצדקתה, כי תגן עלינו זכותה,
ואבינו שבשמים אבקש מלפניו, שיפן אלינו ברחמיו, שלא יהי עוד שום
צער בקרבנו, וירפה שברון לבבינו, וזכות אשתך זכרונה לברכה
תגן לעולם עליך ועל זרעה, שתזכה לגדלה כרצון לבך, שלא יכשל לעולם
כחך, ותזכה לראות שמחה גדולה ורבה, כבתך היחידה הנחמדה והיקרה
ונזכה לכתוב בשורות טובות, וגם ממכם לשמוע כזאת.
חברך הנאמן
ירוחם אברהם טשילאג
תמחול שגגותי שנמצאו במכתבי
כי ידעתה שלא הספרות לחמי.