עדה בת ה־14 כותבת לדודה בעת הפסקת האש בזמן מלחמת העצמאות
סיפור רקע
עדה פינקהוף בת ה-14, אחייניתו של יצחק אשר (המכונה איץ' בפתח המכתב), כותבת לו מבני ברק על חוויותיה בבית הספר המקומי. עדה הייתה יתומה ניצולת שואה, חיה באותן השנים בקבוצת יבנה ובזמן מלחמת העצמאות פונתה יחד עם הילדים והנשים של הקיבוץ למרכז הארץ. ממכתבה עולים השוני הברור בין בית הספר העירוני לקיבוצי וכן המצב הביטחוני הלא-פשוט על אף 'שביתת הנשק' הרשמית.
המכתב באדיבות ארכיון קבוצת יבנה.
המכתב באדיבות ארכיון קבוצת יבנה.
ארועי התקופה
כתב היד
ב"ה בני ברק כ"ה אייר
איץ היקר!
ברגע קבלנו את מכתבך ושמחנו מאד לקראו. כבר כל הבקר
יש כל הזמן אזעקות על אף שביתת הנשק המדומה.
הגיע להנה כנור שהיה בחדרי. זה שאצלך אני לא צריכה.
[…] לא הגיעו אלי. אתמול למדנו בבית הספר המקומי
אבל זה "זיפט" נורא. צריך לדבר בגוף שלישי
וכמובן שנכשלתי בלשוני. כשעונים תשובה צריך
לקום. אין לנו ספרים ורק 2 מחברות ועפרונות בלתי
מחודדים או שבורים מבפנים. למדנו תהלים "מזמור שיר
חנוכת הבית לדוד". עכשיו אני יודעת את זה […] בעל פה.
אתמול היה לנו פעולה עם "רפי" מטעם בני עקיבא גם
אברהם שורץ היה נוכח. על ידינו יש גבעה בגבה
של 110 מ' בקרוב. לשם עלינו הוא היה באמצע
ספור מותח כששמענו אוירון ותכף אחרי זה פצצות
מחרידות אזנים. גלשנו דרך הקוצים למטה במורד
תלול והשתטחנו. נתברר שהפציצו את הכביש הקרוב
אלנו. פתאום גלינו מקלט בטון מתחת לאדמה
ולשם נכנסנו. לאה פ. כנראה קבלה נקע או דבר דומה
לזה, בערב הביאו אותה בטכסי לרמת גן ושם חבשו אותה.
שפרה […] בקרה אצלנו לפני יומים. היא תחזור […]
בשבת כדי לקחתנו לסבתא. אצל סבתא כבר בקרנו
ביום ב'. [תעינו] שעה ורבע וברמת גן ו 10 רגעים
היינו אצל סבתא. לפה"צ אני עובדת במטבח. היום נתנו
לי לעשות קציצות מדג העבודה נפרעה כל הזמן
על ידי האזעקות התכופות.
למרים עוד לא כתבתי. הגיע לפה שק [בשולה] ואני מקוה
שישלחו אותו היום או מחר. קבלנו זריקות (כל בית הספר)
נגד טיפוס. כואב לי כהגן. לסניף בני עקיבא המקומי
לא רוצים להצטרף זה סניף שהתרשמנו ממנו רע מאד
בשבוע הבא אולי נפגש עם סניף תל אביב מרכז.
באיזה מקלט אתה ישן בדרך כלל?
שמענו פה שד"ד"ר גבריאל שטיינר" עלה בדרגה
לקצין רפואי ענין מבדח עד למאד.
[דבר] כתב מכתב על שם "חברת הילדים יבנה, כעת בגלות"
מסדרים פה מקלחת, ונוכל להתקלח בלי שמירה על הדלת,
אין מה לקרא. הספר שנתת לי בשבת, כאור יהל בודאי
נאבד בצריף. מסר ד"ש לכל המכרים,
אני מסיימת בברכת שלום.
שלך עדה
אל תשכח לכתוב חזרה! P.S.
לאה מבקשת חליל, כפיות זהב של סבתא שצריכים
להיות בתוך מטלית בתא למעלה בבית 12 ומבקשת
[שתשמרם]. גם אם יש ספרי קריאה תשלחם.
שלח מחברות טיוטה. ומעטפות.
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת