עדי כותב לרותי אישתו בגעגוע על מצבו ועל דאגתו למשפחתו בזמן שירותו במלחמת יום הכיפורים
סיפור רקע
"אני רואה הכל ורוד" עדי כותב לרותי אשתו האהובה. במשך חמש שעות הוא המתין בתור לטלפון, אך למרבה הצער בדיוק כשהגיע תורו התנתק הקו, ולכן הוא שב לכתוב מכתבים. לדבריו התנאים טובים והוא מתרגל לכול, חוץ מאשר לדאגה ולגעגועים למשפחתו.
במלחמת יום הכיפורים היה עדי ניר בן 40. הוא גויס כקצין בחיל האספקה, ובבית בנתניה נותרו אשתו רותי ושלושת ילדיהם. הבן הבכור ששירת בלהקה צבאית בחיל הים היה בחופשת שחרור, הבת חזרה מארה"ב לפני גיוס, והבת הצעירה גלי, שהייתה בת שלוש. עדי ביטא במכתביו אופטימיות רבה ודאג להרגיע את המשפחה, אף שלא תמיד זה היה המצב בשטח.
עדי, פסנתרן ומוזיקאי, נפטר בשנת 2014. בתו סמדר העבירה את מכתביו לפרויקט אוצרות.
במלחמת יום הכיפורים היה עדי ניר בן 40. הוא גויס כקצין בחיל האספקה, ובבית בנתניה נותרו אשתו רותי ושלושת ילדיהם. הבן הבכור ששירת בלהקה צבאית בחיל הים היה בחופשת שחרור, הבת חזרה מארה"ב לפני גיוס, והבת הצעירה גלי, שהייתה בת שלוש. עדי ביטא במכתביו אופטימיות רבה ודאג להרגיע את המשפחה, אף שלא תמיד זה היה המצב בשטח.
עדי, פסנתרן ומוזיקאי, נפטר בשנת 2014. בתו סמדר העבירה את מכתביו לפרויקט אוצרות.
ארועי התקופה
כתב היד
4.11.73 15:00
רות יקרה! מה שלומך? שבוע גדוש שנפרדנו
וטרם קיבלתי שורה מהבית. נקוה שכולכם בריאים.
אני מצפה לסגן שלי אשר יחזור הלילה וביקשתיו
לטלפן אליכם. היום כמעט עלה בידי לטלפן
בצהרים אליכם אך לרוע המזל הקו נותק
כשבא תורי. וזה היה בדיוק אחרי אדם
שדיבר עם נתניה. כך הלכו לטמיון חמש שעות
סביב השיחה האבודה. את יודעת רותי שאיני
מאמין במזלות אך דוקא כשמגיע החופשה
שלי הטלפון שלי וכד… יש תקלות. זה כנראה
מפני שאכפת לי יותר מאשר לאחרים!
לאומת [לעומת] זאת ביתר השטחים אני מחוסן
מכולם. תנאי החיים, נקיון, מזון, קריאה
שיחה, בכל אני מסתדר פה.
אפילו חדרי הפך לנאים [לנעים]. קורסה [כורסה]
וכסא שולחן עגול מיטה ארון מטלה
… ארמון ממש. את היית אומרת
אין חשמל, המזרון מקש קשה, חסרה
כרית אבל את יודעת תלוי איך
רואים את החיים. פרט לדאגתי אליכם
אני רואה הכל ורוד, מקוה לחופשה
בהקדם
שלך באהבה רבה עדי
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
כתב היד
4.11.73 15:00
רות יקרה! מה שלומך? שבוע גדוש שנפרדנו
וטרם קיבלתי שורה מהבית. נקוה שכולכם בריאים.
אני מצפה לסגן שלי אשר יחזור הלילה וביקשתיו
לטלפן אליכם. היום כמעט עלה בידי לטלפן
בצהרים אליכם אך לרוע המזל הקו נותק
כשבא תורי. וזה היה בדיוק אחרי אדם
שדיבר עם נתניה. כך הלכו לטמיון חמש שעות
סביב השיחה האבודה. את יודעת רותי שאיני
מאמין במזלות אך דוקא כשמגיע החופשה
שלי הטלפון שלי וכד… יש תקלות. זה כנראה
מפני שאכפת לי יותר מאשר לאחרים!
לאומת [לעומת] זאת ביתר השטחים אני מחוסן
מכולם. תנאי החיים, נקיון, מזון, קריאה
שיחה, בכל אני מסתדר פה.
אפילו חדרי הפך לנאים [לנעים]. קורסה [כורסה]
וכסא שולחן עגול מיטה ארון מטלה
… ארמון ממש. את היית אומרת
אין חשמל, המזרון מקש קשה, חסרה
כרית אבל את יודעת תלוי איך
רואים את החיים. פרט לדאגתי אליכם
אני רואה הכל ורוד, מקוה לחופשה
בהקדם
שלך באהבה רבה עדי
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

התנתקות
האם את/ה בטוח/ה שאת/ה רוצה להתנתק מאתר אוצרות?
האם את/ה בטוח/ה שאת/ה רוצה להתנתק מאתר אוצרות?