עדי משרת במילואים בזמן במלחמת יום הכיפורים, הוא כותב לאשתו ולילדיו באופטימיות על מצבו
סיפור רקע
עדי מספר בהתרגשות על אוטובוס של להקת חיל הים שעצר ליד שער המחנה שלו והזכיר לו את בנו רן. עינו הטובה של עדי ניכרת גם במכתב זה. הוא מרוצה מהחדר שלו, שהיה שייך בעבר לקצינים מצרים וגם הארוחות נפלאות. עדי מקווה שבמסגרת השיפור בתנאים הוא יקבל מדים חדשים יותר, שכן המדים שיש לו עכשיו הם מ־1948!
במלחמת יום הכיפורים היה עדי ניר בן 40. הוא גויס כקצין בחיל האספקה, ובבית בנתניה נותרו אשתו רותי ושלושת ילדיהם. הבן הבכור ששירת בלהקה צבאית בחיל הים היה בחופשת שחרור, הבת חזרה מארה"ב לפני גיוס, והבת הצעירה גלי, שהייתה בת שלוש. עדי ביטא במכתביו אופטימיות רבה ודאג להרגיע את המשפחה, אף שלא תמיד זה היה המצב בשטח.
עדי, פסנתרן ומוזיקאי, נפטר בשנת 2014. בתו סמדר העבירה את מכתביו לפרויקט אוצרות.
במלחמת יום הכיפורים היה עדי ניר בן 40. הוא גויס כקצין בחיל האספקה, ובבית בנתניה נותרו אשתו רותי ושלושת ילדיהם. הבן הבכור ששירת בלהקה צבאית בחיל הים היה בחופשת שחרור, הבת חזרה מארה"ב לפני גיוס, והבת הצעירה גלי, שהייתה בת שלוש. עדי ביטא במכתביו אופטימיות רבה ודאג להרגיע את המשפחה, אף שלא תמיד זה היה המצב בשטח.
עדי, פסנתרן ומוזיקאי, נפטר בשנת 2014. בתו סמדר העבירה את מכתביו לפרויקט אוצרות.
ארועי התקופה
כתב היד
5/11/73
10:00
מוטקים שלי!
זה הרגע עבר אוטובוס להקת חיל הים על יד
שער המחנה שלי, ינקלה ראה אותי העמיד את
הרכב והחלפנו חיש כמה מילים. זה היה
מרגש! סיפרתי לו על מעשיו של רן.
אני גר בחדר מאוד יפה. הוא היה שיך לשני
קצינים מצריים. יש בו ארונות, מתלים
מיטות גדולות ורחבות… לוכסוס!
רק חשמל עוד חסר לי אך הודות
לפנסים ונרות הכל כשורה.
הארוחות נפלאות. אנשי המטבח
עושים כשפים כדי לספק את
כל המפונקים כאן. פורֶה של סרדינים
עם ביצים ובצל, ביציות עם עגבניות,
שתיה חמה וטעימה והכל בכמויות
לא מוגבלות. גם הביגוד משתפר
והולך. עוד מעט ולא יהיו לי
מדים מ1948. בקיצור חסר רק
הבית והאהובים שלי. נשיקות
פרטי המכתב
הכותב/ת
מקבל/ת המכתב
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת