עדי משרת במילואים במלחמת יום הכיפורים, בערב חג הסוכות הוא מתגעגע לאשתו ולילדיו וכותב להם על מצבו ועל נסיונותיו להתקשר
סיפור רקע
ערב חג הסוכות עדי ניר כותב לרותי אשתו מכתב ארוך במקום שיחת טלפון שלא עלתה בידו. הוא מתעניין בשלומה ובשלום ילדיו, מנחה אותה כיצד להסתדר כלכלית ובעיקר מבטא את אהבתו וגעגועיו. הוא ורותי לא נפרדו לזמן כה ממושך מאז 1950, והמכתבים מזכירים לו את אלו שהיה כותב לה בנעוריו. לבתו הקטנה גלי הוא כותב על פמפניני הרעה, דמות בדיונית
שהמציא עבור בנותיו. הבת סמדר זוכרת את הסיפור על "הילדה הטובה רינה והילדה הרעה פומפנינה", סיפור שגדלה עליו והתגלגל בכמה צורות. הוא שמח שסמדר איננה בארץ ומקווה שהכול ייגמר עד שתחזור. בסוף המכתב עדי מתאר את התנאים הטובים לו בצבא, האוכל והחברה הטובה ואת הטרנזיסטור יקר המציאות שלו המאפשר לו לשמוע מוזיקה וחדשות. האווירה ביחידה טובה והמורל גבוה, ואף על פי שכולם מחכים לסיום המלחמה, איש אינו דואג לעסקיו הפרטיים.
במלחמת יום הכיפורים היה עדי ניר
שהמציא עבור בנותיו. הבת סמדר זוכרת את הסיפור על "הילדה הטובה רינה והילדה הרעה פומפנינה", סיפור שגדלה עליו והתגלגל בכמה צורות. הוא שמח שסמדר איננה בארץ ומקווה שהכול ייגמר עד שתחזור. בסוף המכתב עדי מתאר את התנאים הטובים לו בצבא, האוכל והחברה הטובה ואת הטרנזיסטור יקר המציאות שלו המאפשר לו לשמוע מוזיקה וחדשות. האווירה ביחידה טובה והמורל גבוה, ואף על פי שכולם מחכים לסיום המלחמה, איש אינו דואג לעסקיו הפרטיים.
במלחמת יום הכיפורים היה עדי ניר בן 40. הוא גויס כקצין בחיל האספקה, ובבית בנתניה נותרו אשתו רותי ושלושת ילדיהם. הבן הבכור ששירת בלהקה צבאית בחיל הים היה בחופשת שחרור, הבת חזרה מארה"ב לפני גיוס, והבת הצעירה גלי, שהייתה בת שלוש. עדי ביטא במכתביו אופטימיות רבה ודאג להרגיע את המשפחה, אף שלא תמיד זה היה המצב בשטח.
עדי, פסנתרן ומוזיקאי, נפטר בשנת 2014. בתו סמדר העבירה את מכתביו לפרויקט אוצרות.
כתב היד
יקרים! רותי שלי
עברו כמה ימים! כל נסיונותי להתקשר טלפונית עלו בתהו [בתוהו], ומי ידע כמה ניסיתי והשתדלתי.
אני מאמין שעוד אצליח. בינתיים העברתי בשיחות, אחת באמצעות דליה אנז'ל פקידה בסביבה
(היתה פעם תלמידתי לפסנתר) ועוד שיחה באמצעות טלפוניסתית שאמנם סיפרה לי שקיימה
את השיחה. אני מאריך בנושא זה כי זה העסיק אותי רבות.
עוד מעניין אותי כיצד מגיבה ומה שלום גלי הקטנה. שמעי גלי אנו עומדים לתפוס
את פמפניני הרעה ואז תגמר המלחמה ואבא יחזור ויביא לך סוכריות מהצבא.
מה עם רן משרט [משרת] או משוחרר? ואם משוחרר, האם ממלא את כל תפקידי
עם כל מרצו וכשרונו?
ואת רותי מסכנה עם כל העול על ראשך! קחי את הכל ברוח טובה.
עם תום המלחמה אני מבטיח לך חופשה יפה ושנית מבטיח שהכל יסודר מן
הצד הטוב ביותר. קשה לי לייעץ בעניני העבודה והכספים כי אינני יודע מה
מתרחש בדיוק. דבר אחד! טפלי בשיקים המונחים בבית ונסי לגבות או לשלם
אתם [אותם] ככל היותר. במידה ויחסר כסף שלמי מפרעות בלבד.
בקשר לסמדי אני שמח שהיא רחוקה ותחזור עם סיום העסק. ראתה מספיק
מלחמות בחייה הקצרים.
מה שלום ההורים ד"ש ונשיקות. כן שיחה טלפונית לאמה [לאמא] שלי!
וכעת על עצמי!
הנוף כאן מרהיב. הגענו למקום המתוכנן בנוחיות רבה, כתיירים
במחלקה ראשונה! האוכל טעים ומספיק! (אפילו התחלתי בדיאטה קלה)
שקיעות השמש ושקיעתן מחזירים אותי לזמני גבולות בפרט
כשצופים בהן מבעד גדרות התיל. החברה פה מכל הגלים והמקצועות!
אני אמנם נהנה במיוחד מבילוי שקט המתבטא בקריאה מתוך שני
הספרים שהייתי בר מזל לקחת עימי: אגטה כריסטי וגי דה מומפסן
עוד אביזרים יקרי ערך כאן הם הטרנזיסטור הקטן שלי, נקה [נקווה] שהבטריה
תחזיק מעמד עד סוף העסק. מוזיקה, חדשות וכו' איתו תמיד טוב לי.
הפנס כיס שלי הוא גם דבר יקר מציאות בסביבה. בקיצור, כל זאת בפינה
מאווררת של אוהל נחמד. אויר ומזג אויר נפלאים. ענין בלתי פוסק
של שיחות ותחזיות. חוץ מדאגתי להם כאן אין מה להתאונן.
היום ערב סוכות. עוד לא יצא לי להתגלח. אבל התרחץ [להתרחץ] עם כוס מים כמו
ב1948 זאת אני עוש [עושה] לעיתים תכופות. החלפתי לבנים לכבוד החג. הוורתי [אווררתי]
היטב את הסדינים שלי (אני יחיד עם לוכסוס זה וזאת הודות לחינוך של רן!)
המורל כאן טוב ביותר איש אינו חושב על הנזקים בעסקיו. מכוניות למיניהם
מזכירות את אלנבי בשעות הסואנות. תפקידי קל עבורי ויש לי עזרה
ככל הנדרש. בקיצור לו לאי [לולי] חוסר הקומוניקציה אתכם והמלחמה הייתי
חושב את עצמי בקמפינג באילת, מינוס הים!
אני מתאר לי שפני ופרד לא הגיעו. לאומת [לעומת] זאת תגיע עוד מעט סמדי
שלי. תקבלו אותה בשמי עם המכתב שלי אם יגיע אליכם.
התרגשותי רבה, בכותבי את מכתבי, אך אין זה חדש לי כמה אני אוהב
את כולכם ודואג לכם ובמיוחד רותי שלי.
את יודעת רות כיוון שלא נפרדנו אף פעם מאז 1950 נדמה לי
שמכתב זה המשך לאותם מכתבים שהייתי כותב לך בנעורי. אני מקוה
שהעובדה שטוב לי מבחינה רוחנית וגופנית תקל עליך ולא יוותר לנו אלא לחכות
לתבוסת האויב. וזה ענין של זמן! אני מאוד מקוה שמכתבי יגיע אל כולכם,
כולל ההורים כי מקופל בו הרבה אהבה וגעגועים. נשיקות וברכת
חג לכם וסבלנות. עדי שלכם!
פרטי המכתב
The Writer
Recipient of the Letter
כתב היד
יקרים! רותי שלי
עברו כמה ימים! כל נסיונותי להתקשר טלפונית עלו בתהו [בתוהו], ומי ידע כמה ניסיתי והשתדלתי.
אני מאמין שעוד אצליח. בינתיים העברתי בשיחות, אחת באמצעות דליה אנז'ל פקידה בסביבה
(היתה פעם תלמידתי לפסנתר) ועוד שיחה באמצעות טלפוניסתית שאמנם סיפרה לי שקיימה
את השיחה. אני מאריך בנושא זה כי זה העסיק אותי רבות.
עוד מעניין אותי כיצד מגיבה ומה שלום גלי הקטנה. שמעי גלי אנו עומדים לתפוס
את פמפניני הרעה ואז תגמר המלחמה ואבא יחזור ויביא לך סוכריות מהצבא.
מה עם רן משרט [משרת] או משוחרר? ואם משוחרר, האם ממלא את כל תפקידי
עם כל מרצו וכשרונו?
ואת רותי מסכנה עם כל העול על ראשך! קחי את הכל ברוח טובה.
עם תום המלחמה אני מבטיח לך חופשה יפה ושנית מבטיח שהכל יסודר מן
הצד הטוב ביותר. קשה לי לייעץ בעניני העבודה והכספים כי אינני יודע מה
מתרחש בדיוק. דבר אחד! טפלי בשיקים המונחים בבית ונסי לגבות או לשלם
אתם [אותם] ככל היותר. במידה ויחסר כסף שלמי מפרעות בלבד.
בקשר לסמדי אני שמח שהיא רחוקה ותחזור עם סיום העסק. ראתה מספיק
מלחמות בחייה הקצרים.
מה שלום ההורים ד"ש ונשיקות. כן שיחה טלפונית לאמה [לאמא] שלי!
וכעת על עצמי!
הנוף כאן מרהיב. הגענו למקום המתוכנן בנוחיות רבה, כתיירים
במחלקה ראשונה! האוכל טעים ומספיק! (אפילו התחלתי בדיאטה קלה)
שקיעות השמש ושקיעתן מחזירים אותי לזמני גבולות בפרט
כשצופים בהן מבעד גדרות התיל. החברה פה מכל הגלים והמקצועות!
אני אמנם נהנה במיוחד מבילוי שקט המתבטא בקריאה מתוך שני
הספרים שהייתי בר מזל לקחת עימי: אגטה כריסטי וגי דה מומפסן
עוד אביזרים יקרי ערך כאן הם הטרנזיסטור הקטן שלי, נקה [נקווה] שהבטריה
תחזיק מעמד עד סוף העסק. מוזיקה, חדשות וכו' איתו תמיד טוב לי.
הפנס כיס שלי הוא גם דבר יקר מציאות בסביבה. בקיצור, כל זאת בפינה
מאווררת של אוהל נחמד. אויר ומזג אויר נפלאים. ענין בלתי פוסק
של שיחות ותחזיות. חוץ מדאגתי להם כאן אין מה להתאונן.
היום ערב סוכות. עוד לא יצא לי להתגלח. אבל התרחץ [להתרחץ] עם כוס מים כמו
ב1948 זאת אני עוש [עושה] לעיתים תכופות. החלפתי לבנים לכבוד החג. הוורתי [אווררתי]
היטב את הסדינים שלי (אני יחיד עם לוכסוס זה וזאת הודות לחינוך של רן!)
המורל כאן טוב ביותר איש אינו חושב על הנזקים בעסקיו. מכוניות למיניהם
מזכירות את אלנבי בשעות הסואנות. תפקידי קל עבורי ויש לי עזרה
ככל הנדרש. בקיצור לו לאי [לולי] חוסר הקומוניקציה אתכם והמלחמה הייתי
חושב את עצמי בקמפינג באילת, מינוס הים!
אני מתאר לי שפני ופרד לא הגיעו. לאומת [לעומת] זאת תגיע עוד מעט סמדי
שלי. תקבלו אותה בשמי עם המכתב שלי אם יגיע אליכם.
התרגשותי רבה, בכותבי את מכתבי, אך אין זה חדש לי כמה אני אוהב
את כולכם ודואג לכם ובמיוחד רותי שלי.
את יודעת רות כיוון שלא נפרדנו אף פעם מאז 1950 נדמה לי
שמכתב זה המשך לאותם מכתבים שהייתי כותב לך בנעורי. אני מקוה
שהעובדה שטוב לי מבחינה רוחנית וגופנית תקל עליך ולא יוותר לנו אלא לחכות
לתבוסת האויב. וזה ענין של זמן! אני מאוד מקוה שמכתבי יגיע אל כולכם,
כולל ההורים כי מקופל בו הרבה אהבה וגעגועים. נשיקות וברכת
חג לכם וסבלנות. עדי שלכם!
פרטי המכתב
The Writer
Recipient of the Letter
מכתבים קשורים
מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת
התנתקות
האם את/ה בטוח/ה שאת/ה רוצה להתנתק מאתר אוצרות?
בטוח שאתם רוצים
להתנתק?