אוֹצָרוֹת
1973 12 באוקטובר

עדי, שמשרת במילואים במלחמת יום הכיפורים, מספר בגעגוע לאשתו ולילדיו על אירועי המלחמה

עדי ניר תעלת סואץ פורסם על ידי אורלי אילני
הגלויה ששלח עדי למשפחתו

כתב היד

1 דפי המכתב

סיפור רקע

זמן דווקא יש לעדי בשפע, אבל הוא אינו כותב הרבה מכתבים בגלל מחסור בנייר. הוא מבלה את זמנו בקריאת ספר מתח, האזנה לטרנזיסטור ובעיקר מתגעגע הביתה ולרותי אשתו. עדי מבקש מכל מי שיוצא מאזור התעלה להתקשר למשפחתו, והוא מקווה שהם אכן עשים זאת. עדי כותב לגלי בתו הקטנה בשפה שהיא יכולה להבין – תפסנו את פומפנינה". הכוונה היא לסיפור שעדי המציא עבור בנותיו על "הילדה הטובה רינה והילדה הרעה פומפנינה", סיפור שסמדר זוכרת היטב. במלחמת יום הכיפורים היה עדי ניר בן 40. הוא גויס כקצין בחיל האספקה, ובבית בנתניה נותרו אשתו רותי ושלושת ילדיהם. הבן הבכור ששירת בלהקה צבאית בחיל הים היה בחופשת שחרור, הבת חזרה מארה"ב לפני גיוס, והבת הצעירה גלי, שהייתה בת שלוש. עדי ביטא במכתביו אופטימיות רבה ודאג להרגיע את המשפחה, אף שלא תמיד זה היה המצב בשטח. עדי, פסנתרן

זמן דווקא יש לעדי בשפע, אבל הוא אינו כותב הרבה מכתבים בגלל מחסור בנייר. הוא מבלה את זמנו בקריאת ספר מתח, האזנה לטרנזיסטור ובעיקר מתגעגע הביתה ולרותי אשתו. עדי מבקש מכל מי שיוצא מאזור התעלה להתקשר למשפחתו, והוא מקווה שהם אכן עשים זאת. עדי כותב לגלי בתו הקטנה בשפה שהיא יכולה להבין – תפסנו את פומפנינה". הכוונה היא לסיפור שעדי המציא עבור בנותיו על "הילדה הטובה רינה והילדה הרעה פומפנינה", סיפור שסמדר זוכרת היטב. במלחמת יום הכיפורים היה עדי ניר בן 40. הוא גויס כקצין בחיל האספקה, ובבית בנתניה נותרו אשתו רותי ושלושת ילדיהם. הבן הבכור ששירת בלהקה צבאית בחיל הים היה בחופשת שחרור, הבת חזרה מארה"ב לפני גיוס, והבת הצעירה גלי, שהייתה בת שלוש. עדי ביטא במכתביו אופטימיות רבה ודאג להרגיע את המשפחה, אף שלא תמיד זה היה המצב בשטח. עדי, פסנתרן ומוזיקאי, נפטר בשנת 2014. בתו סמדר העבירה את מכתביו לפרויקט אוצרות.

כתב היד

עמוד 1/1

כל יקרי, רותי שלי. אני שולח גלויה זו בתקוה שאחת
מכל אגרתי [אגרותיי] לפחות יגיע לידיכם. זו השלישית במספר.
היום יום ו' בשעה 10:00. רוח קלילה מלטפת אותי
אני שכוב על מזרון וסדין (עוד נקי מהבית) קצינים
ובחורים חביבים לידי. אביזרים רבים סביבי, ספר
של אגטה קריסטי ומשקפים, הטרנסיסטור הצהוב הקטן
המזודה האדומה של רן המכילה עדין קצת מי קולן,
שנעמי הביאה לנו (ואגב ד"ש לה). על ציוד ונשק נדלג הם
לא משתתפים במשחק. בקיצור יצרתי לי שלוה בתוך
המדבר הסואן. יש לי עודף זמן דבר אשר לא קרה
לי זה שנים. כיוון שאיני יכול לטלפן ישירות
אליכם אני מבקש מכל עובר אורח מתורבת לעשות
כן במקומי. נקוה שהם ממלאים הבטחתם.
צלצלו לסבא וסבתא וכן לאימי למסור לכם שגם
הכתיבה היא בלתי אפשרית כמעט, וזאת מחוסר נייר.
אני מתגעגע מאוד אליכם. הראיה התרגשותי כשאני
חושב עליכם ועליך רות במיוחד, חבל שלא יכולים לבלות
ולריב, ולאהוב ובסוף לנוח על יד הטלויזיה.
שלום לגלי הגדולה והחכמה שלי! תהיהי [תהיי] מאוד טובה
עם אימה [אמא] תאכלי ותשתי יפה. אני מחפש לך מתנה יפה
מאוד והפתעה. כשאשיג אותם אבוא אליך ונשחק יחד.
את פמפנינה כבר טפסנו [תפסנו] והמלחמה תגמר עוד מעט.
כמה חבל שאינני יודע על מעשיו של רן, המשפט של
התחבורה, המצב בעבודה, אני ממליץ להמשיך בעבודה
כיאילו לא קרה דבר. אם רן ישנו שיעבוד רוב הזמן
10 שעות ביום במשרד ויהיה נוכח בכל שלבי העבודה,
קבלו את סמדי בשמי עם כל אהבתי, אם יגיע [ ?]
דש ונשיקות. חג שמח לכלכם ולהתראות אחרי הנצחון
הקרב. שלכם מכל הלב עד אבא

12/10/73
אני באיזור בטוח! אין לכם מה לדאוג לי

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: עדי ניר
מיקום: תעלת סואץ
תאריך: 12.10.1973

מקבל/ת המכתב

שם: משפחת ניר
מיקום: נת

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/1

כל יקרי, רותי שלי. אני שולח גלויה זו בתקוה שאחת
מכל אגרתי [אגרותיי] לפחות יגיע לידיכם. זו השלישית במספר.
היום יום ו' בשעה 10:00. רוח קלילה מלטפת אותי
אני שכוב על מזרון וסדין (עוד נקי מהבית) קצינים
ובחורים חביבים לידי. אביזרים רבים סביבי, ספר
של אגטה קריסטי ומשקפים, הטרנסיסטור הצהוב הקטן
המזודה האדומה של רן המכילה עדין קצת מי קולן,
שנעמי הביאה לנו (ואגב ד"ש לה). על ציוד ונשק נדלג הם
לא משתתפים במשחק. בקיצור יצרתי לי שלוה בתוך
המדבר הסואן. יש לי עודף זמן דבר אשר לא קרה
לי זה שנים. כיוון שאיני יכול לטלפן ישירות
אליכם אני מבקש מכל עובר אורח מתורבת לעשות
כן במקומי. נקוה שהם ממלאים הבטחתם.
צלצלו לסבא וסבתא וכן לאימי למסור לכם שגם
הכתיבה היא בלתי אפשרית כמעט, וזאת מחוסר נייר.
אני מתגעגע מאוד אליכם. הראיה התרגשותי כשאני
חושב עליכם ועליך רות במיוחד, חבל שלא יכולים לבלות
ולריב, ולאהוב ובסוף לנוח על יד הטלויזיה.
שלום לגלי הגדולה והחכמה שלי! תהיהי [תהיי] מאוד טובה
עם אימה [אמא] תאכלי ותשתי יפה. אני מחפש לך מתנה יפה
מאוד והפתעה. כשאשיג אותם אבוא אליך ונשחק יחד.
את פמפנינה כבר טפסנו [תפסנו] והמלחמה תגמר עוד מעט.
כמה חבל שאינני יודע על מעשיו של רן, המשפט של
התחבורה, המצב בעבודה, אני ממליץ להמשיך בעבודה
כיאילו לא קרה דבר. אם רן ישנו שיעבוד רוב הזמן
10 שעות ביום במשרד ויהיה נוכח בכל שלבי העבודה,
קבלו את סמדי בשמי עם כל אהבתי, אם יגיע [ ?]
דש ונשיקות. חג שמח לכלכם ולהתראות אחרי הנצחון
הקרב. שלכם מכל הלב עד אבא

12/10/73
אני באיזור בטוח! אין לכם מה לדאוג לי

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: עדי ניר
מיקום: דרום הארץ
תאריך: 1973-10-14

מקבל/ת המכתב

שם: משפחת ניר
מיקום: נת

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות