אוֹצָרוֹת
1973 16 באוקטובר

עדי, שמשרת במילואים במלחמת יום הכיפורים, כותב בגעגוע לאישתו ולילדיו על נסיונותיו ליצור עימם קשר ומשתף בשלומו

עדי ניר תעלת סואץ פורסם על ידי אורלי אילני

כתב היד

1 דפי המכתב

סיפור רקע

עדי ניר הצליח להשיג את מספר הטלפון בבית אבל לאכזבתו היה הקו תפוס. חוסר התקשורת עם הבית מפריע לו מאוד, אבל חוץ מזה הוא מצליח ליצור לעצמו שגרה נעימה ובעיקר להאזין לרדיו ולדיונים על הפסקת האש הצפויה. האוכל לא משהו – ביצים קשות רוב, אך עדי מקווה שבזכות זה הוא הוא יוריד ממשקלו. במלחמת יום הכיפורים היה עדי ניר בן 40. הוא גויס כקצין בחיל האספקה, ובבית בנתניה נותרו אשתו רותי ושלושת ילדיהם. הבן הבכור ששירת בלהקה צבאית בחיל הים היה בחופשת שחרור, הבת חזרה מארה"ב לפני גיוס, והבת הצעירה גלי, שהייתה בת שלוש. עדי ביטא במכתביו אופטימיות רבה ודאג להרגיע את המשפחה, אף שלא תמיד זה היה המצב בשטח. עדי, פסנתרן ומוזיקאי, נפטר בשנת 2014. בתו סמדר העבירה את מכתביו לפרויקט אוצרות.

עדי ניר הצליח להשיג את מספר הטלפון בבית אבל לאכזבתו היה הקו תפוס. חוסר התקשורת עם הבית מפריע לו מאוד, אבל חוץ מזה הוא מצליח ליצור לעצמו שגרה נעימה ובעיקר להאזין לרדיו ולדיונים על הפסקת האש הצפויה. האוכל לא משהו – ביצים קשות רוב, אך עדי מקווה שבזכות זה הוא הוא יוריד ממשקלו. במלחמת יום הכיפורים היה עדי ניר בן 40. הוא גויס כקצין בחיל האספקה, ובבית בנתניה נותרו אשתו רותי ושלושת ילדיהם. הבן הבכור ששירת בלהקה צבאית בחיל הים היה בחופשת שחרור, הבת חזרה מארה"ב לפני גיוס, והבת הצעירה גלי, שהייתה בת שלוש. עדי ביטא במכתביו אופטימיות רבה ודאג להרגיע את המשפחה, אף שלא תמיד זה היה המצב בשטח. עדי, פסנתרן ומוזיקאי, נפטר בשנת 2014. בתו סמדר העבירה את מכתביו לפרויקט אוצרות.

כתב היד

עמוד 1/1

יקרים בוקר 16/10/73

אתמול היתה לי הכזבה [אכזבה]. עשיתי מאמץ כביר הגעתי
לטלפון ובנס השגתי את המספר בבית. זה היה סביב
18:30. כיוון שהמספר היה תפוס מספר דקות נאלצתי
לוותר ולחזור כלאומת [כלעומת] שבאתי!
כמובן שמעתי את הדיון בכנסת! אצלנו מדברים
ומהמרים כמו אצלכם בבית. המורל גבוה. הדבר
היחידי המזכיר את ההמתנה ב1968, אותה ציפיה לגמר
היא מעצבנת. דבר אחר המפריע לי אישית הוא
חוסר הקשר עם המשפחה. לו יכולתי לטלפן פעם ביום
הייתי אומר דיינו!
תנאי החיים שלי בשלב זה נוחים מאוד. יש לי
תפקיד ואני ממלא אותו בקלות. המזון חד גווני.
ביצים קשות לרוב! אני מקוה מאוד שאצליח לרדת 2 ק"ג
עד סוף המלחמה. בימים האחרונים אנו רואים גם
טלויזיה. הרדיו הקטן שלי עובד בלי סוף אף שקליטה
באיזור זה אינה מן המשובחות.
אני מקוה שאתמול יום ג' התקשר עמכם
הרב סמל שלי, בחור אנטליגנטי אשר היה בת"א.
אני מצדי אמשיך במאמצי לטלפן אליכם. על
לעזוב את האיזור אין מדברים עדין פרט למקרים
קיצוניים ביותר. עדין לא קיבלתי מילה מכם
פרט לאותה שיחה טלפונית הקצרה. נקוה שהיום ערב חג
אקבל גלויה ראשונה. החלפת הכתובת שלי גרמה תקלה
אך בטוחני שאת רותי במיוחד מאושרת אם אני
מספר לך על השיפורים שחלו בחיי היום יום.
אני נוהג כי אילו את על ידי ובהתחשב לדאגתך.
לא אאכזב אותך גם הפעם. נשיקות לכל אחד
מכם לחוד וכולכם יחד. אני אוהב אתכם, מתגעגע
ונמשיך בקרוב אל האידיליה שלנו בביתנו היקר

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: עדי ניר
מיקום: תעלת סואץ
תאריך: 16.10.1973

מקבל/ת המכתב

שם: משפחת ניר
מיקום: נתניה

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

כתב היד

עמוד 1/1

יקרים בוקר 16/10/73

אתמול היתה לי הכזבה [אכזבה]. עשיתי מאמץ כביר הגעתי
לטלפון ובנס השגתי את המספר בבית. זה היה סביב
18:30. כיוון שהמספר היה תפוס מספר דקות נאלצתי
לוותר ולחזור כלאומת [כלעומת] שבאתי!
כמובן שמעתי את הדיון בכנסת! אצלנו מדברים
ומהמרים כמו אצלכם בבית. המורל גבוה. הדבר
היחידי המזכיר את ההמתנה ב1968, אותה ציפיה לגמר
היא מעצבנת. דבר אחר המפריע לי אישית הוא
חוסר הקשר עם המשפחה. לו יכולתי לטלפן פעם ביום
הייתי אומר דיינו!
תנאי החיים שלי בשלב זה נוחים מאוד. יש לי
תפקיד ואני ממלא אותו בקלות. המזון חד גווני.
ביצים קשות לרוב! אני מקוה מאוד שאצליח לרדת 2 ק"ג
עד סוף המלחמה. בימים האחרונים אנו רואים גם
טלויזיה. הרדיו הקטן שלי עובד בלי סוף אף שקליטה
באיזור זה אינה מן המשובחות.
אני מקוה שאתמול יום ג' התקשר עמכם
הרב סמל שלי, בחור אנטליגנטי אשר היה בת"א.
אני מצדי אמשיך במאמצי לטלפן אליכם. על
לעזוב את האיזור אין מדברים עדין פרט למקרים
קיצוניים ביותר. עדין לא קיבלתי מילה מכם
פרט לאותה שיחה טלפונית הקצרה. נקוה שהיום ערב חג
אקבל גלויה ראשונה. החלפת הכתובת שלי גרמה תקלה
אך בטוחני שאת רותי במיוחד מאושרת אם אני
מספר לך על השיפורים שחלו בחיי היום יום.
אני נוהג כי אילו את על ידי ובהתחשב לדאגתך.
לא אאכזב אותך גם הפעם. נשיקות לכל אחד
מכם לחוד וכולכם יחד. אני אוהב אתכם, מתגעגע
ונמשיך בקרוב אל האידיליה שלנו בביתנו היקר

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: עדי ניר
מיקום: דרום הארץ
תאריך: 1973-10-14

מקבל/ת המכתב

שם: משפחת ניר
מיקום: נתניה

מכתבים קשורים

מכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראת

close
img
Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

  • eye

תפריט נגישות