יום א 14.10

יקירי! שלחתי 3 גלויות ומכתבים וזהו
הרביעי במספר. בוודאי תשמחו לשמוע שהתחקתי [שהתרחקתי]
מאוד ממקומי המקורי ואני קרוב אליכם אף שאין לי
אפשרות (על אף כל רצוני) לטלפן או לבוא אליכם.
אמנם חל שיפור נכר בתנאי החיים שלי. התקלחתי
היום לראשונה! כיבסתי בגדי המלוכלכים. אני
גר בחדר בנוי וחברי לחדר נחמדים. בקיצור קצת
כמו בהילטון.
מה שמדאיג אותי זה חוסר הקשר בינינו
ובמיוחד העובדה שדאר הצבא שלי השתנה
ואיני שוב בטוח שאקבל את המכתבים שבוודאי
שלחתם אלי. אם כן אנא, אל תתעצלו וכתבו
בקיצור עוד הפעם, מה שלומכם.
1) האם סמדר חזרה? ברוך הבא [ברוכה הבאה] מותק סמדי, עזרי
היטב לאמה [לאמא] ותהני מכל יום עד לגיוסך לצהל.
אנו ננצח עד שתגיעי אלינו.
2) מה שלומך רותי עם כל העול על כתפיך? אני
מקוה שגלויה זו תביא אליך שמחה רבה ורגיעה
מוחלטת. אני אתך בכל רגע מרגעי היממה.
3) רני ממעשך? [מה מעשיך?] צבא או עבודה במפעלנו?
התנהג נא בכל מקרה כיאה לגבר בחריצות
ומסירות וזהירות
4) גלי הקטנה האהובה! אל תחששי אבא
עוד מעט חוז [חוזר] ויקנה לך מתנה יפה.
5) דש ונשיקות לכל ההורים בנתניה ות"א.
המורל כאן גבוה. כולם אי סבלניים לקראת
הסוף ויודעים אמנם שיום הנצחון יגיע בקרוב.
אוכלים טוב, מתבדחים, אני קורא, שקט ובריא
ואוהב אתכם יותר מכל אבא אחר. נשיקות