אוֹצָרוֹת
1967 08 בנובמבר

עודד מתייעץ עם אריה על אפשרויות תעסוקה בעבורו עם חזרתו ארצה משהות בפריז

אריה שילדקראוט טבעון
אריה ושושנה שילדקראוט עם ילדיהם מאירה ויושי, 1950~

כתב היד

2 עמודי מכתב

סיפור רקע

אחד מסדרת מכתבים שבהם עודד מתייעץ עם אריה על אפשרויות תעסוקה עם חזרתו ארצה משהות בפריז. הלבטים קשים, ואריה ממליץ לעודד על ציפוי כלים באבקת יהלום, כי לדעתו יש לזה עתיד בתעשייה המודרנית. אריה התייעץ עם חבריו על רעיון שהעלה עודד לייבא עגלות לתינוקות וציוד נלווה, והוא פוסל זאת משיקולים כלכליים. אריה (לוניה) שילדקראוט נולד ברוסיה בעיר קישינב ב־11 ביולי 1909 למשפחה קומוניסטית, האב ישעיהו והאם אסתר. אריה זוכר בילדותו פרעות ביהודים, וכיצד אביו החסון מניס את הפורעים האב בנה את מסילת הרכבת הטרנס־סיבירית ובעבר גם חי בחרבין, בסין. בשנים 1928–1931 גויס אריה לצבא רומניה, ולאחר השחרור חי כשנה באודסה. בשנת 1932 עלה אריה לארץ, אך המשיך להיות מחובר לתרבות הרוסית ולקרוא ספרות ושירה רוסית. בתום מלחמת העולם השנייה נסע אריה למחנה העקורים פוקינג בגרמניה, העלה משם לארץ את משפחתו ודאג לכל מחסורם. אריה

אחד מסדרת מכתבים שבהם עודד מתייעץ עם אריה על אפשרויות תעסוקה עם חזרתו ארצה משהות בפריז. הלבטים קשים, ואריה ממליץ לעודד על ציפוי כלים באבקת יהלום, כי לדעתו יש לזה עתיד בתעשייה המודרנית. אריה התייעץ עם חבריו על רעיון שהעלה עודד לייבא עגלות לתינוקות וציוד נלווה, והוא פוסל זאת משיקולים כלכליים. אריה (לוניה) שילדקראוט נולד ברוסיה בעיר קישינב ב־11 ביולי 1909 למשפחה קומוניסטית, האב ישעיהו והאם אסתר. אריה זוכר בילדותו פרעות ביהודים, וכיצד אביו החסון מניס את הפורעים האב בנה את מסילת הרכבת הטרנס־סיבירית ובעבר גם חי בחרבין, בסין. בשנים 1928–1931 גויס אריה לצבא רומניה, ולאחר השחרור חי כשנה באודסה. בשנת 1932 עלה אריה לארץ, אך המשיך להיות מחובר לתרבות הרוסית ולקרוא ספרות ושירה רוסית. בתום מלחמת העולם השנייה נסע אריה למחנה העקורים פוקינג בגרמניה, העלה משם לארץ את משפחתו ודאג לכל מחסורם. אריה היה איש רב־פעלים – הוא היה פועל בניין, קבלן ומנהל עבודה, עבד בנמל וסלל כבישים. אריה בנה בתים בצפון הארץ ובהם בתים בשכונת הדר בחיפה, בקריית מוצקין וקריית ביאליק, בעפולה ובגעתון ואת ה"קמפים" בנהריה. הוא עבד עם הבריטים ועם הערבים, והיה ידיד של כולם. בסוף שנות ה־30 נשא אריה לאישה את שושנה, שעלתה לארץ בשנת 1936, ולזוג נולדו שני ילדים – מאירה ויושי (ישעיהו). המשפחה התגוררה בטבעון, והייתה משפחה סוציאליסטית חילונית, מבוססת ומשכילה. אריה הקים בית מלאכה לשיש במפרץ חיפה ועבד קשה עד מותו בינואר 1985 תוצאה של שאיפת אבק השיש.

עמודי המכתב ותמלול

עמוד 1/2

טבעון  8.11.67

[עמ' 1]
שלום לכם ילדים יקרים, זה זמן רב שלא
קבלנו מכם שום מכתב. אני מקוה שאתם
בראים [בריאים] והכול בסדר. כמו כן אני חושב
ששגיתי קבלה את הנעליים ששלחנו לה 
בדואר, ואם זה בסדר אז נשלח לכם תקליטים
ולשגיתי מתנת יום הולדת. שגיתי חמודה, תכתבי
לסאבא [סבא] מכתב יפה כי סאבא אוהב אותך מאוד
ושולח לך הרבה נשיקות חמות.
שלום לך עודד. אתמול קיבלנו את מכתבך 
בו אתה כותב אם בא בחשבון עם סוכנות
עגלות לתינוקות וכל הדברים המצורפים לזה.
התענינתי בשטח זה. לפי דעתי אין מקום
בארץ לזה מכיון שמיצרים כל הדברים האלו
בטיב מעולה וההתחרות מאוד גדולה והמכס
100% בגלל העידוד היצור המקומי.
רציתי לדעת מה דעתך על זה שכתבתי לך
במכתב הקודם, ואם קבלתה [קיבלת] אותו. זה קשור
עם מקצוע וזה תמיד טוב ובכל מקום
ואצלינו במיוחד אצלך זה יקח מאט [מעט] זמן.
היות ותפיסה וידיים טובות יש לך אז
חשבתי לנכון להציע לך את זה.
בינתיים יש עוד משהו דומה, ציפוי של
מני [מיני] כלים עם אבקת יהלום.
[עמוד 2]
לפי דעתי יש לזה עתיד גדול. התעשיות
הגדולות הם בבלגיה ושוויץ ודאי גם
בצרפת. תחשוב על זה ותכתוב. 
מאיר'לה מה שלומך? איך את מרגישה ולמה
את לא כותבת? אנחנו רגילים שאת
הכותבת אז מה קרה פתאם מחכים 
למיכתבים שלכם, אבא

עמוד 2/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: אריה שילדקראוט
מיקום: טבעון
תאריך: 08.11.1967

מקבל/ת המכתב

שם: מאירה ועודד שמיר
מיקום: פריז, צרפת

מכתבים קשורים

למכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראתם ולמשל התכתבויות נוספות או מכתבים הקשורים לאותו נושא, לחצו כאן.

עמודי המכתב ותמלול

עמוד 1/2

טבעון  8.11.67

[עמ' 1]
שלום לכם ילדים יקרים, זה זמן רב שלא
קבלנו מכם שום מכתב. אני מקוה שאתם
בראים [בריאים] והכול בסדר. כמו כן אני חושב
ששגיתי קבלה את הנעליים ששלחנו לה 
בדואר, ואם זה בסדר אז נשלח לכם תקליטים
ולשגיתי מתנת יום הולדת. שגיתי חמודה, תכתבי
לסאבא [סבא] מכתב יפה כי סאבא אוהב אותך מאוד
ושולח לך הרבה נשיקות חמות.
שלום לך עודד. אתמול קיבלנו את מכתבך 
בו אתה כותב אם בא בחשבון עם סוכנות
עגלות לתינוקות וכל הדברים המצורפים לזה.
התענינתי בשטח זה. לפי דעתי אין מקום
בארץ לזה מכיון שמיצרים כל הדברים האלו
בטיב מעולה וההתחרות מאוד גדולה והמכס
100% בגלל העידוד היצור המקומי.
רציתי לדעת מה דעתך על זה שכתבתי לך
במכתב הקודם, ואם קבלתה [קיבלת] אותו. זה קשור
עם מקצוע וזה תמיד טוב ובכל מקום
ואצלינו במיוחד אצלך זה יקח מאט [מעט] זמן.
היות ותפיסה וידיים טובות יש לך אז
חשבתי לנכון להציע לך את זה.
בינתיים יש עוד משהו דומה, ציפוי של
מני [מיני] כלים עם אבקת יהלום.
[עמוד 2]
לפי דעתי יש לזה עתיד גדול. התעשיות
הגדולות הם בבלגיה ושוויץ ודאי גם
בצרפת. תחשוב על זה ותכתוב. 
מאיר'לה מה שלומך? איך את מרגישה ולמה
את לא כותבת? אנחנו רגילים שאת
הכותבת אז מה קרה פתאם מחכים 
למיכתבים שלכם, אבא

עמוד 1/2

פרטי המכתב

הכותב/ת

שם: נעמי רובין
מיקום: גבעתיים
תאריך: 1973-11-04

מקבל/ת המכתב

שם: מאירה ועודד שמיר
מיקום: פריז, צרפת

מכתבים קשורים

למכתבים נוספים הקשורים למכתב שקראתם ולמשל התכתבויות נוספות או מכתבים הקשורים לאותו נושא, לחצו כאן.

Design: Go Create Development: Web Skipper
reg

כניסה

אם יש לכם כבר חשבון, הכנסו עם קוד חד פעמי, או עם השם והסיסמה שלכם

הרשמה

הרשמו לאתר אוצרות וחברו את הסיפור שלכם לסיפור הלאומי של ארץ ישראל

eye

תפריט נגישות