ב"ה. יום ב, ח' שבט התש"ח. עין צורים.
שנהל'ה היקרה!
כנראה שישלחו היום דאר ואני ממהר לכתוב לך שורות מספר, בעוד כשעה נלך לכפר-עציון שם תתקיים ההלוויה של ה-35. כך, אבדה כה גדולה! אלה אשר ראו את הגוויות בהגיעם אמש לכ"ע [כפר עציון] אומרים כי זה מחזה זוועה, חלקי גוף שונים חסרים – משהו איום, אין לדעת שום דבר על נפילתם, רק זאת רואים תחבושות על חלק מהם שכנראה הצליחו חבריהם לחבוש אותם. הערבים הפשיטו אותם ערומים לגמרי… ועתה חופרים קבר אחים ל-35 בחורים אשר נזעקו לעזור לגוש ובדרכם נפלו, מה איומה היא ההרגשה – כבר חמישים חללים נפלו למען הגוש הזה! כן, ואנו מחזיקים ונחזיק ובע"ה נתגבר על כל המכשולים – ננצחם!
המצב רוח הוא כמובן מדוכא וכי יתכן אחרת?…
כתבתי את השורות בהפסקת עשר, אני צריך להפסיק ולחזור לעבודה, אני עובד היום בהובלת מים מהבור שליד הדרך אלינו וחבל על כל רגע שילך לבטלה. שאר החברים עובדים בבצור.
אני מקוה שהיום אקבל כבר משהו ממך!…
שלך תמיד, תמיד!
עזריאל