ב"ה
אבו זית. ד' חשון התש"ז
שושנל'ה היקרה!
כן, באמת שלא יכולתי לכתוב לך במשך כל השבוע, לא היה לי רגע אחד פנוי מהבקר השכם עד מאוחר בערב עבדתי, רק הערב, הוא הראשון מיום בואנו למקום שהחלפתי בגדים שלאחר העבודה, ואת "ילדה רעה" מדוע לא כתבת, ואני כה משתוקק לקבל משהו ממך, ודוקא בימים אלה…
ואת לבטח רוצה לשמוע על הכל, הכל, אולם שושנהל'ה לא הכל אפשר לכתוב, רבים הם הרגעים שעברו וישארו חרותים בזכרוני… כמה יפים הם ימים אלה לי אל אף העבודה הרבה והקשה אל אף העובדה שלא נערכה כל פעלה תרבותית (מחוסר זמן) וחברתית, עצם העובדה שהנני בונה את ביתי, את ביתי שלי היא המספקת! מוקמים כבר שני צריפים, צריף מגורים וחדר האכל שיש עוד צורך לרצפו ולשפרו, שלושה אהלים ובאחד מהם אני גר, כן, חשקה נפשי לגור באהל, דוקא באהל…
בימים אלה יקימו את הצריף השלישי.
הספקת [אספקת] המים קשה מאד, זה מחייב לא לבזבז מים, עד היום לא התקלחנו, כך, "חלוציות"…
בשבוע הבא יכניסו אלינו ספר-תורה, יהיה "טרסק" גדול, באותו יום יבואו לבקרני הורי – אין כמוהם!
שושנהל'ה היקרה שלי! התרשי לי להפסיק הפעם? כי הנני כ"כ עיף! השעה כבר מאד מאוחרת, כך והעיקר שכחתי נבחרו מוסדות: מרכז משק וסדרן-עבודה – אברהם נייגל. מזכיר פנים – עזריאל, מזכיר חוץ – יהיה לפי שעה יעקב ישראל מכפר- עציון ייכניס אותו לענינים, ועדת תרבות – יצחק ריקלין.
מזכירות עובדת: אברהם נ. ואני יש צורך לשבת ערב ערב ולסדר את העבודה ולסדר בכלל את הענינים, מאיר הצטרף, הוא יקבל מאתנו הקצבה לעזרת הוריו.
אסתפק הפעם.
לילה טוב, שושהנ'לה שלי