ב"ה שושנה יפה (ב"ע תל אביב) אום אל ג'מל. ה' טבת תש"ט ה עד ט' טבת.
שלום רב לך שנהל'ה היקרה!
רק היום הופיעה לכאן הועדה לקביעת הפצועים שישוחררו, מאחר שאין לדעת מתי בדיוק הסיכויים לשחרורם אנו ממהרים הפעם לכתוב ולא "להתחרבן" כבפעם הקודמת שנזכרנו לכתוב ברגע האחרון, ואמנם לא הצלחנו אז להעביר מאומה. ההתרגשות לדעת את החלטותיה של הועדה היא גדולה מאוד – זה לא פשוט, דוד אושר בינתיים, מחכים לבדיקה, יצחק ודני אנו תפילה שאף הם יאושרו.
שנהל'ה! סוף סוף אחרי תקופה כ"כ ארוכה של צפיה למכתב ממך קבלתי בתחילת השבוע את מכתבך מ-30.11. אינך יכולה לתאר מה גדולה הייתה שמחתי אחרי ציפייה כ"כ ארוכה! "השתגעתי" פשוט, בימים האחרונים אחר שבמשלוח אחר משלוח לא נמצא מכתבך אלי ממך, לא יכולתי להבין מה הסיבה לכך? ודאגתי! כן, דאגתי! וכי נביא אני לדעת שכתבת בעברית. כן, שנהל'ה לא אגזים אם אומר: לילות נדדה שנתי… כן, שנהל'ה! אני לא מגזים, כך היה! היו ימים שפשוט לא יכולתי להתרכז בלימודים, ועתה השתניתי, נהפכתי לאחר.. מה שמכתב ממך יכול לעשות! הרבי בכתיבה, כתבי! ובמיוחד חבילות שתכלנה מה שהכילה חבילתך אליי לכבוד החגים, זו הייתה חבילה!
והצרה היא שאף מהבנות לא קבלנו עד שבוע זה, זמן רב, מכתבים. דבר זה גרם להשערות מהשערות שונות בקרב החברים, ודאגה רבה, אולם כנראה שדאגו לנו מלמעלה והגיעו אלינו המכתבים בתחילת השבוע. החברים מאוד מפסוטים! מרבים לחשוב על העתיד, משוחחים ומשוחחים. עד כה היו כל השיחות תחת הרושם של חוסר כל ידיעות מכן וכמובן שהדעות היו מלוות בפסימיות מרובה וזה – מובן. עלו הצעות שונות – מיזוג מידי עם גרעין "ביריה" והייתה הצעה נוספת שרבים תמכו בה ואף נערכו שיחות עם הצד השני שכיוון זה – ההצעה: מיזוג עם "משואות". "משואות" חשבו עד לפני כשבוע שמוכנים להמשיך מהם במסגרת הקבוצה רק כ-20 איש והם לא ראו את עצמם מוכשרים להוות גוף עצמאי ואז החלו לרמוז לנו על הצעה זו. אנו לא ראינו אותה כמעשית ואף לא שוחחנו ע"כ, אולם בשבועות האחרונים מאחר שלא הובהר לנו דבר על מצבכן – נפוצות שמועות שונות, התחלנו לחשוב גם אנו שלא נוכל להוות גוף עצמאי וחברים החלו לראות בהצעה זו את הממשית ביותר והתחלנו למשש את הדופק בין ה"גדולים" שלהם. שוחחתי אני עם נחום לבבי ע"כ. הוא רואה בהגשת הצעה זו את הפתרון המעשי ביותר. החלטנו לברר כל אחד בקבוצתו את דעות החברים ע"כ, אצלנו גרשון, עמנואל ועוד התלהבו מאד מהצעה זו ורווחה הדעה כי הנה זה הפתרון! מושבניק וריקלין היו בין המתנגדים והנה תוך כדי ברור הגיעו החבילות לחברי "משואות" ועמהן הידיעות על ריכוזם של חברי הקבוצה ועל רצונם לשמוע מהחברים שנמצאים כאן את דעתם לגבי עתידה של הקבוצה. הם נאלצו לערוך ברורים דחופים ולדעת מה מצבם, והברורים הפתיעו את כולם. מרבית החברים חושבים בכ"ז להמשיך וא"כ הרי יכולים הם להוות גוף עצמאי וברור שהצעה זו נפלה.. הצעה שניה: מיזוג עם "ביריה". הצעה זו קיימת אף עתה, רבו המתנגדים לה אחר שהידיעות שקבלנו עליהם, שהנם גוף התיישבותי ואף החלו לפתח משהו מעין משק. בוודאי תשמעו ע"כ פרטים מלאים מפי החוזרים, אני סומך על יצחק בנידון זה ולכן גם לא אפרט הרבה בשטח הדיונים לגבי העתיד. חבל על שטח הניר, אני זקוק לו. דברים שיצחק לא יכול למסור… יש דברים כאלה נכון?… אני לכשעצמי מרבה מאד לשוחח על עתידה של הקבוצה! אני רואה כפתרון את הצורך להתמזג עם גרעין כזה עתה. הגרעין לפי דעתי צריך להיות מורכב מחומר של אנשים שכבר קיבל הכשרה בארץ, אנשים […] המדובר כמובן בנוער עולה אני מבין אלה שתומכים בהצעת המיזוג עם "ביריה" וכמה סיבות לכך: ראשית מבחינת התנועה, והעובדה שהם ואנחנו חניכי בני עקיבא בארץ תאפשר להוציא מספר גדול יותר של אנשים לעבודה בתנועה. כי אם נתמזג עם כל גרעין אחר – חברים שאינם חניכי התנועה, חברים שלהם נצטרך ג'כ לשים את לבנו וזה ידרוש אנשים מוכשרים שיהיו בקבוצה. וברור אותם לא נוכל לשחרר לעבודה. דבר זה אף ייווצר ב"ביריה". הם הרי יצטרכו ג'כ לקלוט בהמשך הזמן גרעין שהוא. ואף מבחינה חברתית מיזוג של גרעינים אולי קל יותר ממיזוג של נוער ארצישראלי עם נוער עולה! חבר לשיחות אלה היה לי […] הרבה שוחחנו על בעיות אלה ראיתי ב[…] את האדם שלפניו אני יכול להשיח את אשר יש להשיח ואף הוא כך. בימים האחרונים השתנה האדם הזה תכלית שינוי, הפסיק ללמוד, החל לעבוד במטבח. 4 ימים בשבוע, העצבנות השתלטה עליו, לא ידעתי מה קרה אתו, למסיבת חנוכה לא הכין את אשר היה צריך להכין, בקיצור לא יכולתי להכירו, לא מצאתי הזדמנות לברר אתו זאת, חשבתי והכל חשבו כמוני שעזיבתה של […] היא שהשפיעה עליו… אמש נגש הוא אליי, בשיחה זו הסביר לי את הסיבה להתנהגותו… הוא החל להתלבט בשטח הדתי…. הוא מחפש פתרונות "שכליים" לכל הבעיות… הופתעתי!… הזה […] הוא עוד אינו רוצה שהחברים ירגישו בכך. לא ידעתי מה אענה לו. שתקתי… הפסקנו בשיחה. היה לי ליל נדודים…. והיום המשכתי בשיחה אתו, הסברתי לו את דעתי לכך.. אדם הרוצה למצוא-להשיג בשכלו בעיות דתיות צריך להיות ברמה שכלית גבוהה, והרי אני ואתה ונדמה לי שמרבית חברינו בקבוצה נמצאים ברמה שכלית שאינה מאפשרת זאת, הרי קיימים דברים בחיים היומיומיים שלנו, דברים שנראים בעיני מספר גדול של אנשים כדברים ברורים ובכ"ז שכלנו אינו תופס אותם ואיך יוכל שכלנו לפתור בעיות דתיות?! אדם כמותנו רק מסתבך בכך וכשהוא מסתבך הרי הוא מכריח את עצמו לצאת מסבך זה ומתוך ששכלו אינו משיג הכול הוא יוצא מהסבך… הוא הופך את […]… והוא שב לי: כן, נכונים דבריך, אבל כזהו אני. אני מוכרח למצוא פתרון לכך, נכנסתי לסבך… אלמד ואשתדל לצאת ממנו בשלום. לא מצאתי לומר לו יותר. הצעתי לו רק לשוחח עם שאול אש. הוא המלמד.. "מורה נבוכים". בחור עצום.: תחת ידו כבר שני טיפוסים כאלה – הוא הצליח לשכנעם. נקוה שאף אותו יצליח לשכנע, בהמשך השיחה- שהייתה מאד גלויה, שאלתיו האם אין בשינוי זה אצלו השפעתה של […], הוא טען שלא.. אני לא נתתי את עצמי לדעת מה הם כל המניעים.. אמר לי, אבל כן, לי נדמה שבכל זאת […] "באמצע"… שאלתיו מה יחסו לוועדה- והרי הוא חבר ועדת הקבוצה- האם הוא מרגיש שנוכל לשוחח עתה עם חברים על בעיות דתיות, לא, אסור לפי דעתי לחבר כזה לעשות זאת, וממילא אין מקומו בוועדה… הוא אינו מסכים לכך הוא אינו רוצה שחברים ירגישו בכך… אבל בכ"ז אסור שנסבול מכך? הוא יחשוב ע"כ, קשה לי להאמין זאת, ככה זה היה!…. שנהל'ה היקרה! רק היום הרגשתי כמה מאושר אני בגישתי ה"תמימה" לבעיות דתיות, כן בגישה זו אחזיק. לא אינני רוצה להסתבך, טוב לי, נוח לי בכך, אני מאושר – שכלי אינו ברמה שיכול להרשות לעצמו לחפש פתרונות לבעיות אלה!… […] פשטו את הרגל, לפני שבועיים הייתה לי עם […] שיחה ע"כ, הוא מתלבט, אולם בינתיים אינו רוצה לשקר את עצמו ולא את החברים- הוא הפסיק להתפלל ולהניח תפילין, הוא החליט קודם כל ללמוד – ואמנם הוא שוקד על הלימודים – ואחר הוא יחליט על דרכו. כך, חבל וחבל מאוד, מה אפשר לעשות? בעצם מה השאלה, הרבה צריך לעשות, או יותר נכון הרבה לא נעשה לאנשים אלה- כן, הרבה הייתי רוצה לכתוב לך על מחשבותיי בשטח זה הגובל בעצם עם בעיות החנוך הדתי בתנועות הנוער, כן בדיוק כך, אמנם אם הייתי רוצה לכתוב על כך הייתי צריך למלא מחברת שלמה, הרבה ממחשבותיי בשטח זה הבעתי בכתב, אי"ה תוכלי לקרוא זאת ורבות נשוחח עוד ע"כ. כן, התנועה שעומדת אצלי במקום הראשון, מה עז הרצון לעזור לה, אני בין המעטים אצלנו שמתנגדים לחזרת הקומונות. הן צריכות לעבוד בסניפים, להקים את התנועה על הרגלים. התנועה הדתית צריכה כיום לגייס את כל כוחה כדי לחזק ולבצר את עצמה לקראת הבאות כי היהדות הדתית עומדת – בלי הגזמה נדמה לי על סף של משבר חמור! כמה מרגיזים הם החברים שאינם מבינים זאת. האם באמת אינם מבינים זאת או שרק מתעלמים הם מזאת? כמה צמא אני לשמוע על המצב בתנועה, ודווקא כנראה שהצימאון הוא כה רב אין מגיעות לכאן כל ידיעות – המכתבים כ"כ יבשים ודווקא מהתנועה אין מקבלים דבר… מה איתם? שנהל'ה היקרה שלי! וכמה זקוק אני כיום להימצא בקרבתך להרבות בשיחה איתך – רק את! שתוכלי להיות לי לעזר, רק את שתוכלי להבינני ומתוך כך מה עזים הם הגעגועים!
שנהלה, נא אל תפרסמי דבר מכל אשר כתבתי.
לא, נדמה לי כי המילה "געגועים" אינה יכולה לבטא את עוצמת הגעגועים אליך. לא עובר לילה מבלי שאחלום עליך, מבלי שתלוי אותי במחשבותיי ובמעשי, הך, שנהל'ה היקרה לי! שנהל'ה כיום את דרושה לי!!! כל מכתביך שכתבת לי לגוש נלקחו ממני, הצלחתי להביאם לכאן לשמור עליהם, אולם כאן באחד החיפושים בימים הראשונים מצאו זאת והשמידו לי אותם יחד עם היומן שכתבתי עד אז, דבר זה גזל ממני את החשק להמשיך בכתיבת היומן, אמנם חבל וחבל מאד, אבל אין דבר. אזכור ואספר לך הכול הכול, אני מוכן, לא אעלים ממך דבר. שנהל'ה, אבל מתי כבר אוכל סוף סוף לממש זאת, הך, הלואי שנהל'ה היקרה שלי ויהיה זה בקרוב א"י ונפגש!!!.. ואז נוכל להגשים את תוכניותינו הרבות….. כמה טוב, יהיה אז בחוג המצומצם של שנינו! בחדר שלנו!!! שנהל'ה! כמה טוב יהיה אז!…….. אני תקוה שאת הנך ילדה טובה, טובה, זה נורא כדאי להיות ילדה טובה, הצטלמי ושלחי לי תמונות, אין לך כל מושג מה ערכה של תמונה כאן – בין גדרות התיל. יום הולדתי הולך ומתקרב, אני משלה את עצמי שכבר נחגוג אותו יחד!!! אני אהיה כבר נורא גדול – בן עשרים, מגיע לי ע"כ ממך 21… נשיקות. החברים כאן אומרים שנורא כדאי לך, אני כאן – אני לא רוצה להשוויץ אבל… אני הטבח הראשי, מגיע יום שישי ואז ידי מלאות עבודה – קציצות דגים, קציצות בשר, מרק פירות, פודינג, חצילים והכל נעשה – 100%. כל זה טוב ויפה כאשר יש לנו במחסננו מהחבילות שאנו מקבלים אבל המצב הולך ומחמיר כשהמחסן הולך ואוזל, כיום אנו נמצאים בערך במצב הזה, הרבו במשלוח חבילות ודעו מה לשלוח בחבילות. אני סומך על יצחק ועל דוד שיודעים להדריך אתכם בכך, מפליאה אותנו מאוד העובדה שעד עתה לא קבלנו מהבנות שום חבילה- ילדות רעות. בשטח התרבותי – החברה בדרך כלל דוגרים על הלמודים ומתקדמים, אני החלטתי בתקופה האחרונה להתמסר ללמוד השפה העברית – אני לומד את זה באופן יסודי, קיים חוג ללימוד תורת המשפט ואף אני משתתף בו, "התאהבתי" פשוט בלימוד הזה ואני תלמיד… דווקא טוב במקצוע זה. כמו"כ לומד אני היסטוריה ישראלית, בשבועות האחרונים התחלתי לעבור על מאמריו של "אחד העם"- מעניין מאד. מלבד זאת משתתף אני בחוג לתנך – אנו לומדים את "יחזקאל". בחוג ל"מורה נבוכים", במקצוע זה אני משתתף כשומע חפשי, אין לי כל רצון להתעמק בכך ול… "הסתבך". השיעור הוא אמנם מעניין מאוד. עם שלזינגר אני לומד ערב ערב גמרא "חולין"- השבוע סיימנו את הפרק הראשון- אין כמו זה! פרק קשה מאד. איך קלטתי זאת? את התשובה ע"כ אוכל לענות לך בעוד שבועיים – אז יבחן אותי שלזינגר, כך, הוא תוקע לי זאת יפה יפה לקודקוד. אין כמוהו! הוא רוצה להפוך אותי לשוחט. מה דעתך ע"כ, שנהל'ה!? כפרפראות לכ"ז אני קורא- דווקא מעט, כי אין פשוט אפשרות להקדיש לזאת זמן רב, כפי שהנך רואה הפסקתי ללמוד אנגלית וערבית, מה אומר לך עזריאל שלך אינו מוכשר לקלוט זאת הוא תלמיד רע מאד בשפות זרות.
שנהל'ה? מה מגיע לו לתלמיד עצלן בשפות זרות? אני אמנם קורא קצת ספרי אנגלית שכדי לא לשכוח את המעט שבכ"ז למדתי. ובכן, מה דעתך על התלמיד שלך? ואני המסכן "נודד" מאוהל לאוהל. השבוע עברתי לאהל השלישי, כן. יש לנו ארבעה אהלים. והסיבה לכך- ויתרתי על מקומי הראשון לחבר החדש שנתקבל – תשמעי עליו מפי יצחק, אין דבר, לא אסון, מכירים את החברים, כיום אני גר באהל ”בה" הידיעה שלנו, כאן גר אליהו, כאן גר דאובה – מרכז האספקה של הכשרים. א"כ ב"ה לא חסר כאן באהל דבר… המשלוחים מהארץ הם 100%, אנו חיים כאן כבבית- הבראה. חסר לנו רק דבר אחד- חופש! מהמכתבים שאנו מקבלים מהארץ כותבים וכותבים שיום השחרור קרוב ואנו עוד לא מרגישים בכך, מה הסיכויים לכך לפי דעתכם? שמחתי, בעצם כלנו שמחנו לשמוע על "הגוש". אין כמו זה. שנהל'ה! אני מצרף מכתב להורי העבירי אותו אליהם, אבקשך מאחר שרווחת שמועה שהצנזור השמיד גלויות שנכתבו בצפיפות והרי את כל הגלויות אני כותב הביתה. להבא מסרי להורי על כל מכתב שאני שולח לך, עודדי את אמא שבוודאי דואגת לי מאד. מה נשמע אצלכם במשפחה? מסרי להוריך ולאחיך ואחיותיך ד"ש לבביות! ועתה אציף אותך קצת בשאלות. מה עם החברה ה"ירושלמים"? לא שומעים דבר, מה העניינים עם […]? אחיה כועס עליה מאוד. הוא לא זכה לקבל ממנה מאז היותו כאן כל מכתב.
הרבי בכתיבה אלי, אני זקוק לכך, שלחי בכל הצורות ובכל הדרכים וכתבו כך- הרבה הרבה, כמוני, אני מקווה כי לא תקלקלי את עיניך אחר קריאת מכתב זה. ואם תזדקקי ללכת לרופא עיניים אח"כ אשלם את המגיע לו בחזרי ארצה… ושוב, שנהל'ה היקרה! רצוני לדעת הכול מהנעשה אצלך, מהנעשה בתנועה ומהנעשה בכלל, היי ילדה חרוצה וכתבי, אני עברתי כעת על המכתב. הרבה יש עוד להוסיף ולתקן אבל תביני לא הכול אפשר לכתוב, אני מקווה שתסלחי לי על שגיאות קטנות פה ושם. זה קורה ותביני שאין באפשרותי לכתוב טיוטה. עוד כמה שורות ואני אהיה מוכרח להפסיק, חבל!… אין דבר נמלא את החסר בפגישתנו, שנהל'ה תצטרכי להקדיש "המון" זמן בכדי לשמוע את כל השטויות שלי, את מוכנה מותק? בטח! נקוה כי בע"ה יהיה זה בקרוב אי"ה שנהל'ה יקרה שלי! כמה טוב יהיה אז! "את חכי לי ואחזור…" ואז נממש את תוכניותינו. שנהל'ה היקרה! נתחתן!!! נחיה יחד! בתקוה שזה יהיה בקרוב אי"ה!
(ד"ש לכל החברים)
נשיקות רבות, חבוקים מה שאת רוצה… שלך תמיד תמיד
עזריאל